רפורמה חדשה של בנק ישראל צפויה לשנות את האופן שבו הציבור הרחב משלם על שירותים בנקאיים, במטרה להקל על משקי בית ועסקים קטנים בהבנת העמלות הנגבות מהם. המהלך, שייכנס לתוקף בהדרגה בחודשים אוקטובר 2026 ויולי 2027, נועד לפשט את מנגנון החיוב הקיים בחשבונות העובר ושב ולשפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בין הבנקים השונים. במרכז הרפורמה עומד שירות חדש הנקרא "ניהול חשבון תשלום", אשר יאגד בתוכו את כלל הפעולות הבסיסיות והיומיומיות שמבצעים לקוחות בחשבון השוטף. פעולות אלו כוללות בין היתר זיכוי וחיוב של החשבון, משיכה והפקדה של מזומנים, העברות כספים, וכן משיכה, פדיון או הפקדה של שיקים ותשלום שוברים. שיטת החיוב החדשה מרחיבה משמעותית את כמות הפעולות הכלולות במחיר הבסיסי, ומציעה עד 100 פעולות בחודש בעלות מפוקחת שלא תעלה על עשרה שקלים חדשים. עבור לקוחות שממעטים לבצע פעולות ומבצעים עד שתי פעולות בחודש בלבד, העלות תוגבל לחמישה שקלים לכל היותר. במקרה של חריגה ממעטפת המאה פעולות, כל פעולה נוספת תעלה שקל אחד בלבד. בניגוד למסלולי העמלות שהונהגו בשנת 2014 ודרשו מהלקוחות להצטרף אליהם באופן אקטיבי, המודל החדש יחול כברירת מחדל אוטומטית על כלל הלקוחות ללא צורך בפנייה לבנק. מעבר להוזלת העלויות, השירות החדש מכניס תחת קורת גג אחת גם פעולות שבעבר תומחרו בנפרד, כמו הוראות לביטול חיובים, הפקת דוחות סטנדרטיים ומסמכים, ואף שירותי איתור מסמכים. בנקים שירצו בכך יוכלו להקדים את יישום המודל עוד לפני תאריך היעד הרשמי שנקבע ליולי 2027.

נדבך מרכזי נוסף ברפורמה מתייחס לכרטיסי החיוב המיידי, המוכרים גם ככרטיסי דביט, המהווים אמצעי תשלום חיוני עבור לקוחות רבים. בנק ישראל מזהה שכרטיסים אלו משמשים לא פעם אוכלוסיות מוחלשות או לקוחות שמסורבים לקבל כרטיס אשראי רגיל, ועבורם זוהי הדרך היחידה לבצע עסקאות בצורה דיגיטלית. למרות חשיבותם, לקוחות אלו לרוב אינם זוכים לפטורים או הנחות בדמי הכרטיס, אשר עומדים כיום על ממוצע של כתשעה שקלים בחודש. בנוסף, החזקת הכרטיס מקלה על פעולות יומיומיות ומפחיתה את הצורך להגיע פיזית לסניפים חלף השימוש במזומן. כדי להגן על צרכנים אלו ולחזק את מעמדו של כרטיס הדביט כאמצעי בסיסי, הרפורמה קובעת מחיר מפוקח מקסימלי של שבעה שקלים בחודש עבור החזקתו. מגבלה זו, שתיכנס לתוקף באוקטובר 2026, תחליף את ההסדר הישן שהעניק פטור לשלוש שנים אך הותנה בהחזקת כרטיס אשראי במקביל, וכעת ההגנה הצרכנית תורחב לאוכלוסייה גדולה יותר ולתקופה ממושכת יותר תוך שמירה על איכות השירות.

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הסביר כי ניהול חשבון והחזקת אמצעי תשלום הם שירותים בסיסיים שיש להבטיח לכל אדם בעלות סבירה. לדבריו, מגוון האפשרויות הקיים היום יצר בלבול רב בקרב הציבור ופגע ביכולת ההשוואה, והרפורמה מהווה צעד משמעותי בקידום התחרות וההוגנות במערכת הבנקאית, שהם מיעדיו האסטרטגיים של הפיקוח. בנוסף, חשף המפקח כי הפיקוח על הבנקים בוחן בימים אלו רפורמות נוספות בתחום עמלות מטבע החוץ וניירות הערך, וכי צוות ייעודי כבר סיים את עבודתו בנושא מודלי תגמול בניירות ערך ומסקנותיו יפורסמו לציבור בקרוב.

לצד הפיקוח על המחירים, הרפורמה פותחת פתח לחדשנות בכך שהיא מאפשרת לבנקים להרכיב חבילות שירותים גמישות וייחודיות המותאמות לצרכים המשתנים של לקוחותיהם. חבילות אלו יוכלו לשלב שירותים שונים מהתעריפון המלא יחד עם שירות ניהול חשבון התשלום החדש, אך ידרשו את אישורו המוקדם של המפקח על הבנקים טרם שיווקן. כחלק מהסדרת השוק, בנק ישראל אוסר לחלוטין על גביית עמלות במספר מקרים ספציפיים, ובהם חיוב של מושך השיק כאשר השיק חוזר מסיבות טכניות, וכן מבטל את העמלות בגין שירותי איתור חשבונות או טיפול מקצועי בירושות ובעיזבונות. צעדים אלו מצטרפים למכלול השלם של הרפורמה, שמטרתה לייצר סביבה פיננסית שקופה, הוגנת ונגישה יותר עבור הציבור הרחב.