ממשלת בריטניה מקדמת מהלך דרמטי שמטרתו להרחיק בני נוער מתחת לגיל שש עשרה מפלטפורמות חברתיות מובילות כמו אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט, טיקטוק ויוטיוב. המטרה, כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה קיר סטרמר, היא להגביל את זמן המסך של הילדים, למנוע תקשורת עם זרים ופשוט להחזיר להם את הילדות. פרטים נוספים על המדיניות צפויים להתפרסם בקרוב, אך התגובה המעניינת ביותר למהלך הזה לא הגיעה מכיוון הפוליטיקאים או ארגוני ההורים, אלא דווקא ממסכי המסחר. שוק ההון, מתברר, פשוט לא מתרגש. מניית מטא זינקה בכמעט 5% ביום המסחר שלאחר ההודעה, אלפאבית חברת האם של יוטיוב קפצה קרוב ל-3%, וסנאפ רשמה זינוק חד של למעלה מ-8%.

התגובה של ענקיות הטכנולוגיה ליוזמה הבריטית הייתה צפויה למדי. בעוד שבטיקטוק הצהירו על נכונות לשיתוף פעולה עם הממשלה, נציגי מטא, יוטיוב וסנאפצ'ט טענו כי חרם גורף רק ידחוף את בני הנוער לפלטפורמות מסוכנות יותר. הטענה המרכזית שלהן היא שאיסור כזה יבודד צעירים מקהילות מקוונות וממידע, וינתב אותם לחלופות לא מפוקחות שנעדרות הגנות מובנות או כלי בקרה להורים. בריטניה אינה לבד במערכה הזו, והיא מצטרפת לרשימה הולכת וגדלה של מדינות כמו קנדה וצרפת ששוקלות הגבלות דומות, לאחר שאוסטרליה עשתה היסטוריה והעבירה חוק חרם ראשון מסוגו בחודש דצמבר האחרון. למרות זאת, נראה שמשקיעי וול סטריט פיתחו חסינות או אדישות מסוימת לניסיונות רגולטוריים להצר את צעדיהן של פלטפורמות הטכנולוגיה, שממשיכות להציג צמיחה עקבית.

הסיבה לאדישות הזו טמונה במספר גורמים כלכליים ומעשיים. קודם כל, קיימת שאלת האכיפה. הנתונים המגיעים מאוסטרליה מצביעים על כך 61% מהילדים בגילי שתים עשרה עד חמש עשרה, שהיו להם חשבונות לפני החלת החרם, דיווחו כי עדיין יש להם גישה לרשתות נכון לחודש מרץ האחרון. כל עוד אין נתונים שמעידים על פגיעה ממשית ומשמעותית בהצטרפות משתמשים חדשים, האנליסטים מעריכים כי כמות המשתמשים היומית של מטא, וכך גם של מתחרותיה, תמשיך לצמוח בהתמדה לאורך השנים הקרובות. מעבר לכך, מהזווית הפיננסית הטהורה, פלטפורמות מבוססות פרסום לא באמת מייצרות את עיקר הרווח שלהן מילדים. לבני נוער אין הכנסה פנויה משמעותית או גישה חופשית לכרטיסי אשראי, ולכן הם אינם קהל היעד המועדף על המפרסמים שמשלמים את החשבונות של ענקיות הטכנולוגיה.

המאבק האמיתי של מטא ומתחרותיה על תשומת הלב של הצעירים הוא מאבק על נאמנות עתידית. המטרה היא להשאיר אותם בפלטפורמה כדי שיוציאו בה כסף בעוד כמה שנים. חרם גורף אמנם מונע ממטא לגייס משתמשים בגיל מוקדם, אך הוא פוגע באותה מידה גם בכל המתחרות שלה, כך שמאזן הכוחות בשוק נשמר. כאשר משלבים את ההבנה הזו עם תנופת הפיתוח והרווחים האדירים סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית, ועם ההיסטוריה של מניות הטכנולוגיה שנוטות לצלוח תקופות של חוסר ודאות רגולטורית, קל להבין מדוע המשקיעים מושכים בכתפיהם לנוכח החדשות מבריטניה. האיום הרגולטורי נתפס כרעש רקע שלא באמת משנה את המודל העסקי המרכזי.

עם זאת, הסכנה האמיתית שמרחפת מעל ענקיות הרשתות החברתיות מגיעה מכיוון אחר לחלוטין. בעוד שהמשקיעים מתעלמים מהחקיקה, הם עוקבים בדאגה אחר בתי המשפט. לאחרונה, חבר מושבעים בלוס אנג'לס מצא את מטא ואלפאבית אחראיות לאחר שאישה טענה כי העיצוב הממכר של האפליקציות פגע בבריאותה הנפשית כילדה וחשף אותה לניצול. למרות שפיצוי של שישה מיליון דולר הוא סכום זניח עבור תאגידי ענק אלו, פסק הדין הזה עלול להוות תקדים משפטי שיפתח פתח לתביעות יקרות הרבה יותר. כיום מתנהלים הליכים משפטיים המרכזים אלפי תיקים העוסקים בנזקי הרשתות החברתיות לקטינים, וישנם עוד אלפי תיקים ברמה המדינתית שנידונים בימים אלו.

תרחיש האימה של המשקיעים הוא שהרשתות החברתיות ילכו בדרכן של חברות הטבק הגדולות. בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים, סדרה של תביעות קטנות הפכה למפולת של פסיקות שחייבו את יצרניות הסיגריות לשלם מאות מיליארדי דולרים על נזקי העישון. אף על פי שהמחקר המדעי סביב השפעת הרשתות החברתיות על בני נוער נמצא עדיין בחיתוליו, וישנן דעות לכאן ולכאן לגבי ההשפעות החיוביות והשליליות, נתון אחד נותר ברור ויציב. בני הנוער מחוברים למסכים. רובם המוחלט של הצעירים משתמש ברשתות, ושליש מהם מדווחים על שימוש כמעט תמידי. הנתון הזה מבטיח שהפלטפורמות ימשיכו להיות דומיננטיות בחיינו, אך במקביל גם ימשיכו לעמוד במוקד של מאבקים משפטיים וציבוריים מורכבים.