הכוח המניע המרכזי מאחורי התפיחה בקופת האוצר מגיע מכיוון המסים הישירים, שרשמו קפיצה נחשונית של עשרים ושניים אחוזים במונחים ריאליים וסיפקו למדינה 27.6 מיליארד שקלים בחודש אחד. עיקר הגידול המרשים הזה נשען על כתפיהם של התאגידים והחברות הגדולות, שהגבייה מהם זינקה בעשרים ושלושה אחוזים. גם ציבור העצמאים תרם את חלקו עם עלייה מתונה יותר של שבעה אחוזים. אך הדרמה האמיתית התרחשה בשוק ההון, שם הגבייה ברוטו הגיעה לכ-1.7 מיליארד שקלים, זינוק פנומנלי של תשעים אחוזים במונחים ריאליים. קפיצה זו נדחפה בעיקר על ידי הכנסות מניירות ערך שהמריאו במאה ותשעים אחוזים , לצד עלייה של עשרים ואחד אחוזים בהכנסות מריבית. התעוררות זו בבורסה ובאפיקי ההשקעה מפצה במידה רבה על חולשות במגזרים אחרים.

בניגוד גמור לחגיגה בשוק ההון ובתאגידים, ענף הנדל"ן ממשיך לשדר אותות מצוקה ולהכביד על הכנסות המדינה. מיסוי מקרקעין הניב בחודש מאי נטו של 1.6 מיליארד שקלים בלבד, מה שמהווה צניחה ריאלית של שישה עשר אחוזים בהשוואה למאי של השנה הקודמת. הקיפאון בשוק משתקף היטב בנתוני מס השבח, שצנחו בשלושים אחוזים, ובירידה של תשעה אחוזים בהכנסות ממס רכישה. נתונים אלו מדגישים את ההאטה העמוקה בפעילות הנדל"נית, שטרם מצאה את דרכה חזרה למסלול הצמיחה שאפיין אותה בעבר, וממשיכה להוות נקודת תורפה משמעותית בכלכלה המקומית.

תמונה מורכבת לא פחות מצטיירת בגזרת המסים העקיפים, המשקפים באופן ישיר יותר את הצריכה הפרטית של האזרחים. ההכנסות מסעיף זה הסתכמו ב-18.3 מיליארד שקלים. למרות שבמבט ראשון הנתון נראה יציב, ניטרול של תשלום מע"מ חריג בסך מיליארד שקלים שהתקבל בגין חודשים קודמים חושף ירידה ריאלית של שמונה אחוזים לעומת אשתקד. הירידה הזו אינה מקרית והיא מספרת את סיפורו של הרחוב הישראלי; היא נובעת מעלייה חדה בהחזרי מע"מ מיד לאחר חג הפסח, ומהתמתנות משמעותית בהכנסות ממע"מ עקב פעילות כלכלית מצומצמת שנרשמה בחודש מרץ בצל המלחמה המתמשכת. מגמת הזהירות הצרכנית ניכרת גם ביבוא כלי רכב, מה שהוביל לירידה של אחוז אחד בהכנסות ממס קנייה על יבוא, שהסתכמו ב-2.5 מיליארד שקלים. לעומת זאת, ההכנסות מבלו על דלק רשמו דווקא עלייה ריאלית של אחד עשר אחוזים והכניסו לקופה 2.6 מיליארד שקלים.

במבט רחב יותר על חמשת החודשים הראשונים של שנת 2026, קופת המדינה מציגה חוסן מרשים עם עלייה מצטברת של שמונה אחוזים בהכנסות ממסים לעומת התקופה המקבילה. נתון זה מטשטש מעט את הדיכוטומיה הברורה שנוצרה במשק; מצד אחד, קטר התאגידים והפיננסים שועט קדימה ומזרים מיליארדים לקופה הציבורית דרך מסים ישירים שזינקו בשנים עשר אחוזים מתחילת השנה. מצד שני, הצריכה הפרטית והמשק המקומי, המיוצגים על ידי המסים העקיפים שעלו בשני אחוזים בלבד , מפגינים רגישות גבוהה למצב הביטחוני והכלכלי ומושפעים מחודשי לחימה ותשלומים דו-חודשיים מעוכבים. הפיצול הזה בכלכלה הישראלית, בין סקטורים משגשגים לענפים מדשדשים כמו הנדל"ן, צפוי להמשיך ולהוות אתגר משמעותי עבור קובעי המדיניות במשרד האוצר בחודשים הבאים.

הכנסות המדינה ממסים המשיכו להפגין עוצמה מפתיעה בחודש מאי 2026, עם גבייה כוללת שהסתכמה ב-46.9 מיליארד שקלים. נתון זה משקף עלייה ריאלית של אחוז אחד בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה, אך התמונה האמיתית חיובית אף יותר. כאשר מנכים רעשי רקע, כמו תשלומים חריגים ודחיות מס, ומחשבים את הנתונים בשיעורי מס אחידים, מגלים זינוק מרשים של שמונה אחוזים בהכנסות המדינה לעומת מאי אשתקד. הנתונים הללו מצביעים על היפוך מגמה ברור; לאחר תקופה של ירידות שהחלה בתחילת שנת 2022, הגבייה חזרה לטפס בקצב מהיר. למעשה, רמת ההכנסות הנוכחית גבוהה בכשנים עשר אחוזים מקו המגמה ארוך הטווח של המשק הישראלי.

הכוח המניע המרכזי מאחורי התפיחה בקופת האוצר מגיע מכיוון המסים הישירים, שרשמו קפיצה נחשונית של עשרים ושניים אחוזים במונחים ריאליים וסיפקו למדינה 27.6 מיליארד שקלים בחודש אחד. עיקר הגידול המרשים הזה נשען על כתפיהם של התאגידים והחברות הגדולות, שהגבייה מהם זינקה בעשרים ושלושה אחוזים. גם ציבור העצמאים תרם את חלקו עם עלייה מתונה יותר של שבעה אחוזים. אך הדרמה האמיתית התרחשה בשוק ההון, שם הגבייה ברוטו הגיעה לכ-1.7 מיליארד שקלים, זינוק פנומנלי של תשעים אחוזים במונחים ריאליים. קפיצה זו נדחפה בעיקר על ידי הכנסות מניירות ערך שהמריאו במאה ותשעים אחוזים , לצד עלייה של עשרים ואחד אחוזים בהכנסות מריבית. התעוררות זו בבורסה ובאפיקי ההשקעה מפצה במידה רבה על חולשות במגזרים אחרים.

בניגוד גמור לחגיגה בשוק ההון ובתאגידים, ענף הנדל"ן ממשיך לשדר אותות מצוקה ולהכביד על הכנסות המדינה. מיסוי מקרקעין הניב בחודש מאי נטו של 1.6 מיליארד שקלים בלבד, מה שמהווה צניחה ריאלית של שישה עשר אחוזים בהשוואה למאי של השנה הקודמת. הקיפאון בשוק משתקף היטב בנתוני מס השבח, שצנחו בשלושים אחוזים, ובירידה של תשעה אחוזים בהכנסות ממס רכישה. נתונים אלו מדגישים את ההאטה העמוקה בפעילות הנדל"נית, שטרם מצאה את דרכה חזרה למסלול הצמיחה שאפיין אותה בעבר, וממשיכה להוות נקודת תורפה משמעותית בכלכלה המקומית.

תמונה מורכבת לא פחות מצטיירת בגזרת המסים העקיפים, המשקפים באופן ישיר יותר את הצריכה הפרטית של האזרחים. ההכנסות מסעיף זה הסתכמו ב-18.3 מיליארד שקלים. למרות שבמבט ראשון הנתון נראה יציב, ניטרול של תשלום מע"מ חריג בסך מיליארד שקלים שהתקבל בגין חודשים קודמים חושף ירידה ריאלית של שמונה אחוזים לעומת אשתקד. הירידה הזו אינה מקרית והיא מספרת את סיפורו של הרחוב הישראלי; היא נובעת מעלייה חדה בהחזרי מע"מ מיד לאחר חג הפסח, ומהתמתנות משמעותית בהכנסות ממע"מ עקב פעילות כלכלית מצומצמת שנרשמה בחודש מרץ בצל המלחמה המתמשכת. מגמת הזהירות הצרכנית ניכרת גם ביבוא כלי רכב, מה שהוביל לירידה של אחוז אחד בהכנסות ממס קנייה על יבוא, שהסתכמו ב-2.5 מיליארד שקלים. לעומת זאת, ההכנסות מבלו על דלק רשמו דווקא עלייה ריאלית של אחד עשר אחוזים והכניסו לקופה 2.6 מיליארד שקלים.

במבט רחב יותר על חמשת החודשים הראשונים של שנת 2026, קופת המדינה מציגה חוסן מרשים עם עלייה מצטברת של שמונה אחוזים בהכנסות ממסים לעומת התקופה המקבילה. נתון זה מטשטש מעט את הדיכוטומיה הברורה שנוצרה במשק; מצד אחד, קטר התאגידים והפיננסים שועט קדימה ומזרים מיליארדים לקופה הציבורית דרך מסים ישירים שזינקו בשנים עשר אחוזים מתחילת השנה. מצד שני, הצריכה הפרטית והמשק המקומי, המיוצגים על ידי המסים העקיפים שעלו בשני אחוזים בלבד , מפגינים רגישות גבוהה למצב הביטחוני והכלכלי ומושפעים מחודשי לחימה ותשלומים דו-חודשיים מעוכבים. הפיצול הזה בכלכלה הישראלית, בין סקטורים משגשגים לענפים מדשדשים כמו הנדל"ן, צפוי להמשיך ולהוות אתגר משמעותי עבור קובעי המדיניות במשרד האוצר בחודשים הבאים.