בימים האחרונים נשואות עיניהם של המשקיעים ושל בכירי ענף התעופה אל בייג'ינג, שם מתקיים המפגש המדיני המדובר בין הנשיא דונלד טראמפ למנהיג סין שי ג'ינפינג. במוקד האירועים עומדת הכרזה דרמטית על חידוש הקשרים העסקיים בין ענקית התעופה האמריקאית בואינג לבין השוק הסיני, הכרזה שאמורה הייתה להזניק את אמון המשקיעים. הנשיא טראמפ הודיע כי סין הסכימה לרכוש 200 מטוסי בואינג "גדולים", הזמנה משמעותית המסייימת תקופת יובש ארוכה שנמשכה כמעט עשור. בדרכו האופיינית, ציין טראמפ כי בעוד שהחברה עצמה קיוותה להזמנה של 150 מטוסים, הוא הצליח להשיג התחייבות ל-200 יחידות. אולם, למרות הניחוח האופטימי של פריצת דרך מדינית, וול סטריט הגיבה בקרירות מפתיעה.
מניית בואינג רשמה ירידה של כ-4.4% בשעות הצהריים של יום חמישי, נתון המעורר תהייה לגבי הפער שבין ההישג הפוליטי לבין הניתוח הכלכלי של השוק. החולשה במניה נובעת ככל הנראה מהערכות מוקדמות של אנליסטים ושל השוק, שציפו להסכם רחב בהרבה. הציפייה בקרב חברות התעופה הסיניות ובקרב גופי המחקר הייתה להזמנה של עד 500 מטוסי 737 Max, לצד מטוסי רחבי-גוף נוספים. כאשר המספר הסופי התברר כנמוך משמעותית מהרף העליון של הציפיות, המשקיעים העדיפו להתמקד בחצי הכוס הריקה ובחוסר הבהירות לגבי דגמי המטוסים המדויקים שנכללו בעסקה. חוסר הוודאות הזה מעיב על היכולת של בואינג לתכנן את שרשרת האספקה ולוחות הזמנים לייצור בשוק שנחשב לשני בחשיבותו בעולם עבורה.
המפגש הנוכחי בבייג'ינג אינו עוסק רק בתעופה. הנשיא טראמפ ושי ג'ינפינג דנים במכלול רחב של סוגיות בוערות, החל ממחסומי סחר וסנקציות כלכליות ועד למעורבות במלחמה באיראן. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הבהיר כי עסקת בואינג היא רק חלק מתמונה גדולה יותר של רצון אמריקאי לאזן את מאזן המסחר מול סין. לדבריו, השיחות כוללות גם רכישות ענק בתחומי האנרגיה והמוצרים החקלאיים, כמו גם פתיחת דלתות להשקעות סיניות בתחומים לא-אסטרטגיים בתוך ארצות הברית. ההודעה על המטוסים נתפסת כ"מנה ראשונה" שאמורה לסלול את הדרך להסכמות רחבות יותר, אך השוק, שמתאפיין כרגע בזהירות רבה, דורש לראות חוזים חתומים ופרטים טכניים לפני שהוא מתרגם את ההצהרות לעליות בשווי השוק.
ההיסטוריה של בואינג מול סין רצופה בהבטחות שלא תמיד התממשו במלואן. הפעם האחרונה שבה הוכרזה הזמנה משמעותית הייתה בביקורו הקודם של טראמפ במדינה בשנת 2017. מאז, המתחים הגיאופוליטיים ומגפת הקורונה שיבשו את התוכניות. בינואר 2020 התחייבה בייג'ינג לרכוש סחורות אמריקאיות בשווי של 77$ מיליארד, כולל כלי טיס, אך ההתחייבות נותרה ברובה על הנייר לאחר שהתעופה העולמית הושבתה. כעת, כשהשוק מנסה להשתקם ולחזור למסלול צמיחה, הצורך של סין במטוסים חדשים הוא אמיתי, אך הדרך שבה הממשלה הסינית מחלקת את ההזמנות בין בואינג לבין יריבתה האירופית איירבוס ממשיכה להיות כלי פוליטי ראשון במעלה.
עבור בואינג, ההסכם הזה הוא חבל הצלה תדמיתי וכלכלי לאחר שנים של מאבקים ברגולציה ובבעיות בטיחות שהעיבו על דגם ה-737 Max. חזרה לשוק הסיני בנפחים גדולים היא קריטית לשמירה על הדומיננטיות שלה בשוק העולמי. עם זאת, המשקיעים מבינים ש-200 מטוסים הם רק התחלה של תהליך שיקום ארוך. כדי שהמניה תחזור למסלול של עליות יציבות, החברה תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לעמוד בקצב הייצור הנדרש ושההסכמות הפוליטיות יתורגמו להזמנות קשיחות ביומני ההזמנות של חברות התעופה הממשלתיות בסין. בינתיים, נראה כי וול סטריט מעדיפה להמתין להמשך הדיווחים מחדר הישיבות בבייג'ינג, תוך שהיא בוחנת בשבע עיניים כל הצהרה נוספת של הנשיא או של שר האוצר לגבי עתיד יחסי המסחר בין המעצמות.
