חברת בגירה (Bagira) פועלת באחד הסקטורים הדינמיים ביותר בטכנולוגיה הביטחונית המודרנית, תחום המערכות לאימון והדרכת כוחות יבשה, אוויר וים. החברה מתמחה בהקמה ותפעול של מתקני סימולציה מתקדמים המדמים שדה קרב רב-ממדי, תוך שימוש במסכי ענק, פלטפורמות תוכנה מורכבות וציוד נייד המאפשר ללוחמים לתרגל תרחישים מבצעיים בסביבה בטוחה אך ריאליסטית להפליא. עם נוכחות ב-22 מדינות, בדגש על השוק האירופי וסטטוס של ספקית רשמית עבור ברית נאט"ו, בגירה מפעילה כיום כ-80 מתקני אימון שדרכם עוברים מעל 200 אלף לוחמים בשנה. החברה מעסיקה כ-410 עובדים, רבים מהם בעלי רקע פיקודי וטכנולוגי עשיר במערכת הביטחון, מה שמאפשר לה לגשר על הפער שבין צורך מבצעי בשטח לבין פתרון הנדסי מורכב. השירות שהיא מספקת דומה במהותו לאימוני נהגי פורמולה 1, שבהם הסימולטור אינו רק כלי עזר אלא ליבת ההכנה למאמץ הקצה.
הדיווחים מהיממה האחרונה על כוונת החברה לצאת להנפקה ראשונית לציבור (IPO) לפי שווי המוערך בטווח של 4.5 עד 5 מיליארד שקל, מרכזים עניין רב בקהילה הפיננסית, במיוחד לאור הביצועים העסקיים שהציגה החברה לאחרונה. בשנת 2025 רשמה בגירה הכנסות של כ-270 מיליון שקל, נתון המשקף זינוק מרשים של כ-55% בהשוואה להכנסות של 174 מיליון שקל ב-2024. השורה התחתונה מעוררת התפעלות לא פחות, עם רווח נקי של כ-99 מיליון שקל, עלייה של 60% לעומת אשתקד. נתונים אלו גוזרים שולי רווח נקי של מעל 35%, רמה חריגה וחיובית מאוד עבור חברה תעשייתית המקימה תשתיות פיזיות. צבר ההזמנות של החברה, העומד על 634 מיליון שקל, מספק למשקיעים פוטנציאליים נראות עסקית גבוהה קדימה, כאשר כ-400 מיליון שקל מההזמנות הגיעו ממערכת הביטחון הישראלית במהלך שנה אחת בלבד.
עם זאת, התמחור המבוקש מציב את הסוחרים בפני דילמה מקצועית. שווי של 5 מיליארד שקל גוזר לחברה מכפיל רווח שנע סביב 45 עד 50, תמחור המקובל בדרך כלל בחברות תוכנה כשירות (SaaS) או בחברות צמיחה היפר-סקלאביליות, ולאו דווקא בחברות ביטחוניות מסורתיות המתמודדות עם מחזורי עסקה ארוכים ותלות משמעותית בתקציבי ביטחון ממשלתיים. החברה נשענת על משרד הביטחון הישראלי עבור כ-63% מפעילותה, עובדה המייצרת "רוח גב" משמעותית בתקופות של מתיחות ביטחונית, אך גם חושפת אותה לשינויים בתקציבים הלאומיים ולתנודות פוליטיות. הניסיון לתמחר את בגירה בדומה לחברות צמיחה טכנולוגיות מהירות מעלה שאלות לגבי יכולתה לשמר את קצבי הגידול הנוכחיים לאורך זמן, במיוחד אם המתיחות הגיאופוליטית בעולם תרשום רגיעה מסוימת בעקבות התפתחויות דיפלומטיות עליהן דווח בסוף השבוע.
סוגיה נוספת המעסיקה את השוק היא מבנה ההנפקה המתוכננת. על פי האינדיקציות, רוב הגיוס צפוי להתבצע במתכונת של הצעת מכר, משמעות הדבר היא שחלק ניכר מהכסף שיגויס, המוערך בכמיליארד שקל, לא ייכנס לקופת החברה לצורך פיתוח עתידי, אלא יועבר ישירות לבעלי השליטה המבקשים להיפגש עם המזומן. עבור סוחרים רבים, הצעת מכר מאסיבית בשילוב עם קפיצת שווי של פי שניים תוך חצי שנה בלבד – מ-2.5 מיליארד שקל בהערכות קודמות ל-5 מיליארד שקל כיום – מעלה חשש לגבי מומנטום יתר. השוק יצטרך להכריע האם השיפור המבצעי והרווחיות המרשימה אכן מצדיקים הכפלה של השווי בפרק זמן כה קצר ללא שינוי מהותי במודל העסקי של החברה.
מנקודת מבט אסטרטגית, העתיד של שדה הקרב משחק לטובת המודל של בגירה. המעבר המסיבי למערכות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית מחייב את הלוחמים האנושיים לעבור הכשרות המבוססות על הדמיות מדויקות ככל הניתן. היכולת להדמות תרחישים מורכבים מבלי לסכן חיי אדם או לבזבז תחמושת יקרה הופכת את הסימולטורים של בגירה למוצר צריכה בסיסי עבור צבאות מודרניים. המומנטום בסקטור הביטחוני הישראלי כולו הוא חיובי מאוד, כאשר מניות כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן רשמו עליות של עשרות אחוזים מתחילת השנה, מה שמייצר אווירה נוחה להנפקות חדשות בתחום.
בסופו של יום, בגירה מצטיירת כחברה איכותית, רווחית ובשלה מאוד מבחינה תפעולית. היא מצליחה לשלב בין הנדסה כבדה לבין תוכנה מתקדמת ברווחיות יוצאת דופן. האתגר המרכזי של החברה מול שוק ההון יהיה להוכיח שהתמחור הגבוה אכן מוצדק ושמדובר במנוע צמיחה שימשיך לייצר ערך גם לאחר שוך הדי המלחמה. הנפקתה של בגירה תהווה מבחן חשוב לתיאבון הסיכון של המשקיעים בתל אביב, במיוחד כאשר הנטל להוכחת השווי מוטל כולו על הנהלת החברה ועל יכולתה להמשיך ולהכות את התחזיות.
