בזמן שהתחרות הגלובלית מול סין הולכת ומחריפה, האיחוד האירופי נמצא בעיצומו של משא ומתן להצטרפות ליוזמה דיפלומטית וטכנולוגית בהובלת ארצות הברית, שנועדה להבטיח את שרשראות האספקה בתחומי המוליכים למחצה והבינה המלאכותית. הנציבות האירופית בוחנת כעת לעומק את האפשרות לקחת חלק בברית המכונה "פקס סיליקה" (Pax Silica), יוזמה שזוכה לגיבוי מלא מצד ממשל טראמפ ומטרתה להקים רשת אמינה ובטוחה עבור תשתיות בינה מלאכותית, מחצבים קריטיים ומרכזי נתונים. המהלך הזה אינו רק הצהרה פוליטית, אלא ניסיון מעשי לגבש מסגרת מאובטחת לייצור טכנולוגי עילי תוך צמצום משמעותי של ההסתמכות המערבית על היצוא הסיני, צעד שנתפס כחיוני לשמירה על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של היבשת בתקופה של חוסר יציבות גיאופוליטית.
השיחות על תנאי ההסכם הספציפיים עדיין נמשכות, כאשר שני הצדדים פועלים להגדיר את גבולות השותפות ואת רמת המחויבות הנדרשת מכל מדינה החברה באיחוד. למרות שהנציבות חותרת להצגת חזית אירופית מאוחדת, בתוך המוסדות בבריסל נשמעים קולות של אי-ודאות בקרב חלק מהפקידים לגבי ההיקף הסופי של היוזמה והיעדים האסטרטגיים שלה בטווח הארוך. עם זאת, המציאות בשטח מלמדת כי מדינות כמו פינלנד ושוודיה כבר בחרו לפעול באופן עצמאי והצטרפו לברית עוד לפני שהושגו הבנות ברמת האיחוד כולו. צעדים אלו מאיצים את הצורך של בריסל לגבש עמדה רשמית ומהירה כדי למנוע תגובה אירופית מפוצלת ומחולשת אל מול המאמץ האמריקאי לביצור הביטחון הטכנולוגי הגלובלי.
כדי לקדם את השיחות ולגשר על הפערים, הנציבות מתכננת לשלוח בכיר לארצות הברית בשבועות הקרובים. המוקד המרכזי של המשא ומתן מופנה כעת כלפי צרפת, שנותרה המדינה המשמעותית האחרונה באיחוד שטרם נתנה את הסכמתה המלאה למהלך המשותף. גורמים רשמיים דנים בתנאים הספציפיים ובהבהרות הטכניות שפריז דורשת כדי להבטיח שהצטרפות כזו לא תפגע בריבונות הטכנולוגית שלה או באינטרסים תעשייתיים מקומיים. מיסוד הברית הזו צפוי להוביל להאצה של תהליך ניתוק הזיקה בין המערכות הטכנולוגיות המערביות לספקים סיניים, במיוחד בענפי השבבים והבינה המלאכותית. עבור חברות העוסקות במחצבים קריטיים ובתשתיות של מרכזי נתונים, השינוי המבני הזה מאותת על מעבר לתקנים רגולטוריים מחמירים יותר ועל מסלולי סחר בינלאומיים שיהיו אמנם מוגבלים יותר, אך בטוחים ומאובטחים בהרבה.
