ניתוח הנתונים היבשים של העסקה חושף כי הראל רכשה ביום הדיווח כ-1.087 מיליון מניות רגילות של אל על, כאשר המחיר הממוצע ליחידה עמד על 1,371.61 אגורות. לאחר השלמת הרכישה הזו, סך האחזקות הכולל של הקבוצה האמיר ל-30,491,138 מניות, נתון המקנה להראל שליטה ב-5.17% מהון המניות המונפק ובזכויות ההצבעה בחברה, או 5.04% בחישוב של דילול מלא. מבט מעמיק על הרכב האחזקה מראה חלוקה פנימית מעניינת: החלק המשמעותי ביותר, כ-17.87 מיליון מניות, מוחזק באמצעות קופות הגמל והפנסיה של הקבוצה, מה שמעיד על השקעה לטווח ארוך מאוד עבור החוסכים. כ-11.98 מיליון מניות נוספות מוחזקות תחת פעילות קרנות הנאמנות והסל של הראל פיא, בעוד שתיק הנוסטרו העצמי של הקבוצה מחזיק בנתח צנוע יחסית של כ-634 אלף מניות בלבד.
להגדלת האחזקה המסיבית של גוף מוסדי בסדר גודל כזה יש השלכות ישירות ומרחיקות לכת על סחירות המניה ועל האופן שבו היא נתפסת בעיני משקיעים אחרים בשוק. העובדה שהרכישה התבצעה בנקודת המחיר הנוכחית מאותתת לשוק כי הראל מעריכה את שווי השוק של אל על כנקודת כניסה אטרקטיבית לביסוס מעמד כבעלת עניין. בדרך כלל, כניסת גופים מוסדיים לגרעין האחזקות המהותי תורמת ליציבות המניה ומצמצמת את התנודתיות היומית, שכן מדובר בידיים "חזקות" שאינן נוטות למכור את אחזקותיהן בטווח הקצר. השוק נוטה לפרש מהלכים אלו כאישור חיצוני לחוסנה הפיננסי של החברה המונפקת וכחיזוק לנזילות הנייר, מה שעשוי למשוך משקיעים נוספים המבקשים להצטרף למגמת ההשקעה המוסדית בחברה.
הדיווח הרשמי שפורסם ב-12 במאי 2026 חותם למעשה רצף של פעולות רכישה ומציב את אל על בפוזיציה מעניינת מול המשקיעים. התחזקות המרכיב המוסדי במפת הבעלות עשויה להשפיע על הדינמיקה באסיפות הכלליות העתידיות, במיוחד בנושאים הקשורים לממשל תאגידי ואישור עסקאות מהותיות. בעוד שוק התעופה ממשיך להתמודד עם אתגרים תפעוליים וגיאופוליטיים, נראה כי הראל בוחרת לנצל הזדמנויות שוק ספציפיות כדי לבסס את מעמדה כגורם משפיע בחברת התעופה הלאומית. צעד זה מסכם את המעבר של הראל ממעמד של משקיע מן המניין בחזרה למעמד של בעלת עניין, תוך הזרמת דם חדש של ביטחון למבנה ההון של אל על ומעבר לאיתות חיובי לגבי שווי החברה בעיני המערכת הפיננסית המקצועית בישראל.