שנת 2026 מסמנת את תחילתו של פרק היסטורי בתולדות ברקשייר האת’וויי, כאשר התשלובת האדירה מדווחת על תוצאותיה הראשונות תחת הנהגתו של המנכ"ל החדש גרג אייבל. הזינוק ברווח התפעולי, שהגיע לרמה של 11.35 מיליארד דולר – עלייה של כ-18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – מעיד על חוסן תפעולי יוצא דופן של מנועי הצמיחה המסורתיים של החברה בתחומי הביטוח, האנרגיה והתשתיות. בעוד שוורן באפט בן ה-95 מתבונן מהצד, אייבל נדרש כעת להוכיח כי היסודות שנבנו באומהה במשך עשורים מסוגלים להמשיך לייצר ערך גם בסביבה הכלכלית המורכבת של המחצית השנייה של העשור, המאופיינת בריבית גבוהה ובאי-יציבות גיאופוליטית עולמית.
אחד הנתונים המרתקים ביותר בדוחות הנוכחיים הוא הגידול המתמשך בערמת המזומנים של החברה, שנושקת כעת לרף הדמיוני של 400 מיליארד דולר. בעולם שבו הריבית הפדרלית בארצות הברית נותרה ברמה של 3.75%, הר המזומנים הזה אינו רק עתודה להשקעות עתידיות אלא מכונת רווחים בפני עצמה, המניבה הכנסות משמעותיות מריבית על הפיקדונות והאג"ח קצר המועד שבהם מחזיקה החברה. עם זאת, העובדה שברקשייר ממשיכה לצבור מזומנים במקום לבצע רכישות ענק מעוררת תהיות בקרב המשקיעים לגבי רמות התמחור בשוק; נראה כי ההנהלה החדשה, בדומה לקודמתה, מתקשה למצוא הזדמנויות רכישה אטרקטיביות במחירים שמשקפים את הערך הפנימי של החברות, מה שמעיד אולי על הערכת יתר של נכסים רבים בוול סטריט נכון למאי 2026.
למרות התוצאות התפעוליות המצוינות, שוק המניות מגיב בשמרנות מסוימת ומניית ברקשייר רשמה ירידה של כ-6% מתחילת השנה, ביצוע שנחשב נחות לעומת המדדים המובילים. הפער הזה בין הרווחים העולים לבין מחיר המניה המדשדש עומד במרכז הדיונים באסיפה השנתית באומהה. האנליסטים מצביעים על כך שמכפיל הרווח של החברה, שעומד על כ-15.2, נמוך משמעותית מהממוצע בענף הפיננסים ובשוק הרחב, מה שמציב את המניה בעמדה של תמחור חסר לפי מודלים כלכליים רבים המעריכים את שוויה האמיתי בלמעלה מ-40% מעל מחיר השוק הנוכחי. המשקיעים שואלים את עצמם האם השוק חושש מהמעבר הבין-דורי בהנהגה או שמא הוא פשוט מתמחר את מגבלות הגודל של ברקשייר, שמתקשה להציג צמיחה אגרסיבית ככל שהיא הופכת גדולה יותר וקשורה בטבורה לכלכלה הריאלית.
האסיפה השנתית הראשונה שבה אייבל מוביל את הדיאלוג עם בעלי המניות מסמלת את חילופי המשמרות באופן המוחשי ביותר. המנכ"ל החדש הציג גישה עניינית ומקצועית, כשהוא מתמקד ביעילות תפעולית ובניהול סיכונים מוקפד בתוך עסקיה המגוונים של הקבוצה. לצד האופטימיות בנוגע לחוסן המאזן והחשיפה הרחבה של ברקשייר לכלכלה האמריקאית דרך עסקי הרכבות והתשתיות, נשמעים גם קולות זהירים יותר. אלו חוששים כי הריכוזיות הגבוהה בתיק המניות הציבורי של החברה והתלות במצב המאקרו-כלכלי עלולים להוות משקולת בתקופה של האטה בצמיחה העולמית או זעזועי אנרגיה נוספים. עבור בעלי המניות הוותיקים, ברקשייר נותרת אי של יציבות, אך המבחן הגדול של אייבל בשנה הקרובה יהיה היכולת להפוך את הר המזומנים האדיר למהלך אסטרטגי שיחזיר את האמון של השוק ויצמצם את הפער בין הערך הפנימי למחיר המניה על המסכים.
