היחסים הטרנס-אטלנטיים סופגים בסוף השבוע זעזוע משמעותי, לאחר שהנשיא טראמפ הורה על הסגת 5,000 חיילים אמריקאים המוצבים בגרמניה. המהלך, שנחשף בדיווח בלעדי של הוול-סטריט ג’ורנל, אינו רק שינוי לוגיסטי אלא ביטוי מוחשי לקרע המעמיק בין הבית הלבן לברלין בנוגע לניהול המלחמה באיראן. ההנחיה החדשה כוללת את הוצאתה של חטיבת קרב שלמה ומבטלת באופן רשמי יוזמה קודמת של ממשל ביידן להצבת גדוד טילים קונבנציונליים ארוכי טווח על אדמת גרמניה. בכך, טראמפ מאותת באופן ברור כי השותפות הביטחונית המסורתית עם אירופה כבר אינה חסינה בפני מחלוקות פוליטיות על יעדים צבאיים מרוחקים.
נקודת השבירה הגיעה בעקבות חילופי דברים קשים בין וושינגטון לקנצלר גרמניה, פרידריך מרץ. המתיחות הגיעה לשיא לאחר שמרץ הטיל ספק פומבי באסטרטגיית היציאה האמריקאית ממבצע "Epic Fury" באיראן, כשהוא מכנה את הנהגת הסכסוך הנוכחית "משפילה". התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא, והסטת הכוחות נתפסת בבירות אירופה כצעד של ענישה דיפלומטית. למרות שגורמים גרמניים ניסו בימים האחרונים למתן את הרטוריקה ולהדגיש כי גרמניה עמדה ביעדי ההוצאות הצבאיות של נאט"ו, בפנטגון כבר אישרו כי המשיכה תחל באופן מיידי ותושלם בתוך שישה עד שנים עשר חודשים.
המשמעות המבצעית של המהלך גדולה במיוחד לאור העובדה שגרמניה משמשת כמרכז הלוגיסטי והרפואי העיקרי של ארה"ב באירופה. כיום מוצבים במדינה יותר מ-36,000 חיילים, והתשתיות הקריטיות שבה הן הלב הפועם של המבצעים הצבאיים במזרח התיכון. גורמים רשמיים הבהירו כי 5,000 החיילים שיעזבו את היבשת לא יועברו למדינות אחרות באירופה, כמו פולין או רומניה, אלא יוקצו מחדש להגנת חצי הכדור המערבי ולאזור האינדו-פסיפיק. הסטה זו מחזירה את רמת הכוחות האמריקאיים באירופה למדדי השפל של שנת 2022, ובפועל מבטלת את כל תגבור הכוחות שבוצע בתחילת העשור בעקבות המלחמה באוקראינה.
הצמצום בגרמניה חושף מגמה רחבה יותר של הממשל הנוכחי: תגמול שותפות צייתניות וענישת בעלות ברית שמתנגדות למעורבות ישירה במערכה האיראנית. בעוד שספרד ואיטליה עומדות בפני איומים דומים על משיכת כוחות בשל סירובן לאפשר שימוש בבסיסיהן לתקיפות נגד טהראן, בריטניה נותרת בעלת הברית הקרובה ביותר. הלונדון ממשיכה לאפשר למפציצים אמריקאיים להמריא משטחה למשימות התקפיות, מה שמבליט את הבידוד הדיפלומטי שבו נמצאות המדינות האירופיות המרכזיות. עם זאת, בסיסים חיוניים כמו רמשטיין והמרכז הרפואי לנדסטול צפויים להישאר פעילים בשל תפקידם הקריטי בטיפול בנפגעים מהחזית האיראנית, אך המעמד שלהם כנכס פוליטי גרמני נשחק באופן דרמטי.
המהלך הנוכחי מהווה למעשה חזרה לתוכנית משנת 2020 להוצאת 12,000 חיילים, מהלך שהופסק זמנית בראשית העשור. הפעם, הנסיבות שונות בתכלית: העולם נמצא בעיצומה של מלחמה פעילה במזרח התיכון, הריבית בארה"ב עומדת על 3.75%, ומחירי האנרגיה המאמירים לוחצים על תקציבי הביטחון של כל הצדדים. דובר הפנטגון, שון פרנל, הבהיר כי הפעולה היא תוצאה של סקירה אסטרטגית יסודית המאותתת לאירופה כי עליה להוביל את ההגנה הקונבנציונלית של עצמה. המסר שיוצא מוושינגטון הוא חד וברור: ארה"ב אינה מעוניינת עוד להיות השוטר של אירופה אם אירופה אינה מוכנה לגבות את המהלכים הצבאיים האמריקאיים בזירות אחרות בעולם.
בעוד המזרח התיכון בוער, המהלך בגרמניה מזכיר לכולם כי המאבק האמיתי על העליונות העולמית, מבחינת וושינגטון, נמצא במזרח הרחוק מול סין. השילוב בין מלחמה פעילה באיראן לבין צמצום נוכחות באירופה יוצר מציאות ביטחונית חדשה ומסוכנת, שבה בעלות הברית הוותיקות של ארה"ב נדרשות לבחור צד או להתמודד עם ההשלכות של נסיגה אמריקאית. עבור גרמניה, שמתמודדת עם משבר תעשייתי ואנרגטי חריף, אובדן של 5,000 חיילים והשקעות ביטחוניות נלוות הוא מכה נוספת ליציבות הכלכלית והביטחונית של המדינה בשיאה של תקופה סוערת במיוחד.
