הזעזועים הגיאופוליטיים במזרח התיכון מחלחלים אל עומק הכלכלה הבריטית ומציבים סימן שאלה משמעותי מעל יציבותה בשנים הקרובות. לפי ניתוח מעמיק של המכון הלאומי למחקר כלכלי וחברתי (Niesr), הממלכה המאוחדת ניצבת בפני אובדן תוצר פוטנציאלי של כ-35 מיליארד ליש"ט. הפגיעה הזו אינה רק נתון סטטיסטי יבש, אלא משקפת נסיגה ביכולת ההתאוששות של המשק הבריטי, שעלול להיקלע למיתון כבר במהלך המחצית השנייה של השנה הנוכחית. הניתוח מצביע על כך שגם בתרחיש האופטימי ביותר, קצב התרחבות המשק יהיה איטי בהרבה מהתחזיות המוקדמות. המכון עדכן את תחזיותיו כלפי מטה, כאשר בשנת 2026 צפויה התרחבות של 0.9% בלבד – ירידה של חצי נקודת אחוז לעומת ההערכות הקודמות – ובשנת 2027 הקצב צפוי לעמוד על 1% בלבד, תיקון של 0.3 נקודות אחוז כלפי מטה. המציאות הזו מדגישה את הפגיעות הרבה של בריטניה לזעזועי אנרגיה גלובליים, מצב שמותיר את משקי הבית והעסקים בחשיפה מתמדת לעלויות מאמירות.
הסיכון המרכזי שמרחף מעל לונדון נובע מהאפשרות של החרפת העימות בין איראן לישראל, מה שעלול להזניק את מחיר הנפט לרמה של 140 דולר לחבית. מדובר בקפיצה פוטנציאלית של כ-26% לעומת המחיר הנוכחי, שעמד ביום שלישי על 111 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. תרחיש כזה, המוגדר על ידי הכלכלנים כ"חמור אך סביר", עלול להוביל לזינוק באינפלציה מעבר לרף ה-5%. דייוויד אייקמן, מנהל Niesr, התייחס למצב ואמר כי "זו מכה קשה למשימתה של הממשלה להחזיר את הכלכלה הבריטית למסלול התרחבות. הסכסוך במזרח התיכון חשף את העובדה שבריטניה נותרה חשופה מאוד לזעזועי אנרגיה עולמיים. גם אם פעולות האיבה יירגעו במהירות, מחירי האנרגיה הגבוהים יותר ישאירו את משקי הבית עניים יותר, את העסקים מול עלויות גבוהות יותר, ואת הכלכלה קטנה משמעותית ממה שציפינו רק לפני כמה חודשים". המצב הזה יוצר לחץ כפול: שחיקה בכוח הקנייה של הצרכן הפרטי לצד הכבדה על שורת הרווח של המגזר העסקי, מה שמעלה את הסבירות לעצירה מוחלטת של גלגלי המשק.
המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית בבריטניה נדרשת כעת לתמרון מורכב במיוחד תחת תנאי אי-ודאות קיצוניים. הבנק המרכזי של אנגליה עשוי למצוא את עצמו נאלץ להגיב בעוצמה שלא נראתה מזה עשורים. אם האינפלציה אכן תחצה את רף ה-5%, ייתכן שהבנק יידרש להעלות את הריבית בשיעור של 1.5% בפעימה אחת – המהלך החד ביותר מאז אירועי "יום רביעי השחור" בשנת 1992. נכון לעכשיו, הריבית עומדת על 3.75%, והשווקים מתמחרים הסתברות מסוימת להעלאה לרמה של 4% כבר ביולי. במקביל, שוק האג"ח כבר מאותת על חוסר נוחות, כאשר התשואות על איגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים טיפסו מעל ל-5%, והתשואות ל-30 שנה נושקות לרמות הגבוהות ביותר מאז סוף שנות ה-90. עלייה זו בעלויות הגיוס מקטינה את מרחב התמרון של שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, שמוצאת את עצמה מול בור תקציבי שעלול להתרחב ב-24 מיליארד ליש"ט נוספים עד סוף העשור עקב הגידול בעלויות הריבית והתמיכה הממשלתית.
ריבס הבהירה בפני חברי הפרלמנט כי הממשלה בוחנת את כל האפשרויות לסיוע ממוקד, אך הדגישה כי לא תחזור על טעויות העבר של חלוקת כספים גורפת. רייצ'ל ריבס אמרה כי "בעוד שאנשים קוראים לתמיכה מיידית, ההשפעות של הממשלה הקודמת – התמיכה הבלתי ממוקדת שעלתה למעלה מ-100 מיליארד ליש"ט בסך הכל – גרמו לכך שהריבית, האינפלציה והמיסים הסתיימו ברמה גבוהה יותר ממה שהיו צריכים להיות". הלחץ הפוליטי על ממשלת הלייבור גובר, במיוחד לקראת הבחירות המקומיות, כאשר שאלת היציבות הכלכלית הופכת למוקד המאבק. סטיבן מילארד, סגן מנהל Niesr, ציין כי ההנחות שהנפט יחזור לרמה של 65 דולר לחבית נראות אופטימיות מדי, וכי מקבלי ההחלטות יצטרכו לבצע בחירות קשות מאוד בתקופה הקרובה. השילוב בין עלויות חוב מאמירות לבין צורך בתמיכה סוציאלית מעמיד את המדיניות הכלכלית של קיר סטארמר במבחן הגדול ביותר שלה מאז כניסתו לתפקיד, כאשר כל החלטה עלולה להשפיע על דירוג האשראי ועל אמון המשקיעים הגלובליים בממלכה. הכלכלה הבריטית ניצבת בפני צומת דרכים קריטי, שבו העלייה במחירי האנרגיה והתייקרות עלויות הגיוס בשוקי האג"ח מאיימות למחוק את פירות הצמיחה המועטים. השילוב בין גירעון מתרחב לאינפלציה עיקשת מחייב את הממשלה והבנק המרכזי לנקוט בצעדים מרוסנים, תוך ניסיון למנוע גלישה למיתון עמוק שישפיע על רמת החיים של מיליוני אזרחים.