הנהג הישראלי, שכבר הסתגל למציאות של מחירים גבוהים בתחנות, צפוי לפגוש בתחילת חודש מאי מציאות מאתגרת עוד יותר. התחזיות הכלכליות המעודכנות מצביעות על עלייה נוספת של בין אחוז לשני אחוזים במחיר הדלק, מה שיציב את המחיר לליטר בנזין 95 אוקטן בטווח שבין 8.13 ל-8.20 שקלים. אם התחזיות הללו יתממשו, מדובר ברמות מחיר שלא נראו בישראל מזה למעלה מעשור, נתון שמכביד משמעותית על התקציב החודשי של משקי הבית ועל הוצאות התפעול של המגזר העסקי, שנמצא ממילא תחת לחץ אינפלציוני מתמשך.

כדי להבין מדוע המחיר ממשיך לטפס דווקא עכשיו, חשוב להפריד בין מחיר הנפט הגולמי לבין מה שקורה בשלבי העיבוד שלו. בעוד שמחיר חבית נפט מסוג ברנט שומר על יציבות יחסית ברמות גבוהות של 100 עד 105 דולרים, הגורם הדומיננטי בהתייקרות הנוכחית הוא התרחבות פערי הזיקוק. מדובר למעשה בהפרש שבין מחיר חומר הגלם לבין מחיר התוצר הסופי שיוצא מבתי הזיקוק. במהלך החודש האחרון, הפער הזה צמח בכעשרה דולרים לחבית. המשמעות היא שגם אם מחיר הנפט הגולמי לא משתנה, התהליך שהופך אותו לבנזין הפך ליקר ומורכב יותר, והעלויות הללו מתגלגלות באופן ישיר אל המשאבה בתחנה.

המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שהחריפה בחודשים האחרונים, מהווה את הרקע המרכזי לתנודות הללו. זעזועי היצע ושיבושים בנתיבי הסחר העולמיים יוצרים מצב של חוסר ודאות בשוק האנרגיה, מה שמעלה את פרמיית הסיכון של בתי הזיקוק ומייקר את שרשרת האספקה כולה. במקביל, הכלכלה האמריקאית מתמודדת עם סימני סטגפלציה – שילוב של אינפלציה עקשנית עם האטה בצמיחה – מה שגורם לבנקים מרכזיים בעולם, ובהם הפדרל ריזרב, לשקול מחדש את צעדיהם. המציאות הזו מחלחלת לשוק הישראלי לא רק דרך מחירי הדלק, אלא דרך אי-ודאות כלכלית רחבה יותר המשפיעה על סדר העדיפויות המוניטרי.

נקודה מעניינת בניתוח הנוכחי נוגעת לשער החליפין. באופן מסורתי, התחזקות של השקל מול הדולר אמורה להוזיל את מחירי הדלק, שכן הנפט נרכש במטבע אמריקאי. במהלך החודש האחרון אכן ראינו התחזקות מרשימה של השקל, כאשר הדולר איבד כחמישה אחוזים מערכו. בתנאים רגילים, מהלך כזה היה אמור לקזז את העליות ואולי אף להוביל להוזלה, אך עוצמת הזינוק בעלויות הזיקוק הייתה כה גבוהה שהיא פשוט "בלעה" את כל ההטבה שנבעה משער המטבע. זו דוגמה מובהקת לכך שכוחות השוק הגלובליים בשרשרת הייצור חזקים לפעמים יותר מהשפעות מטבע מקומיות.

מעבר להוצאה הישירה על הרכב הפרטי, להתייקרות הדלק יש אפקט "דומינו" על כלל המשק. הדלק הוא רכיב תשתיתי בכל שירות הובלה, הפצה וייצור. כאשר מחיר ההובלה עולה, אנחנו צפויים לראות את ההשפעה הזו על מדפי רשתות השיווק, במחירי הירקות והפירות ואפילו בשירותי המשלוחים. עסקים קטנים ובינוניים, המבוססים על לוגיסטיקה, נאלצים לספוג את העלויות או לגלגל אותן לצרכן הסופי, מה שמזין את מעגל האינפלציה הכללי.

גם למדיניות המיסוי יש תפקיד מכריע במשוואה הזו. בישראל, מרכיב המס – הכולל את הבלו ואת המע"מ – מהווה חלק נכבד ביותר מהמחיר לליטר. המבנה הזה יוצר מצב שבו המחיר לצרכן אינו גמיש במיוחד כלפי מטה: גם כשהנפט בעולם צונח, המיסוי הקבוע שומר על רף מחיר מסוים. כיום, כאשר הממשלה בוחנת צעדים משלימים כמו מיסוי על רכבים חשמליים ואגרות גודש, נראה כי המדיניות הפיסקאלית מכוונת לשמירה על רמות הכנסה גבוהות ממיסוי תחבורה, מה שמשאיר את יוקר המחיה בתחום הזה גבוה לאורך זמן.

המחיר הסופי לחודש מאי ייקבע רשמית רק בימי המסחר האחרונים של אפריל, ועד אז ייתכנו שינויים קלים בהתאם לתנודות הדיווחים מהבורסות בעולם. עם זאת, המגמה הנוכחית ברורה ומטרידה. השילוב של מתיחות ביטחונית, לחצים בשרשראות האספקה העולמיות ומבנה מס קשיח, מציב את המשק הישראלי בפני תקופה מאתגרת. הנהגים והעסקים יצטרכו לתכנן את צעדיהם בהתאם, מתוך הבנה שהעידן של דלק זול נראה כרגע כמו זיכרון רחוק, וההתמודדות עם מחירי האנרגיה תמשיך להיות אחד האתגרים המרכזיים של הכלכלה הישראלית בחודשים הקרובים.