מערכת הבחירות של שנת 2026 בארצות הברית כבר מטילה צל כבד על השווקים הפיננסיים, כאשר המשקיעים מבינים כי זהות המפלגה שתשלוט בקונגרס תכתיב את מדיניות המס, הרגולציה והתקציב של הכלכלה הגדולה בעולם. בחודש אוקטובר האחרון, בית המשפט העליון האמריקאי החל לדון בשתי פרשיות משפטיות בעלות פוטנציאל לשנות את כללי המשחק הפוליטיים מן היסוד. המקרה הראשון נוגע לשרטוט מפות בחירה על בסיס דמוגרפי. בעקבות תביעה של מצביעי מיעוטים, ערכאה פדרלית בלואיזיאנה הורתה למדינה לעצב מחדש את מחוזות הבחירה שלה לקונגרס כך שיכללו מחוז נוסף בעל רוב שחור, בהתבסס על הנתון לפיו אוכלוסייה זו מהווה שליש מתושבי המדינה. המהלך הזה הוביל לתביעת נגד של מצביעים אחרים, אשר טענו כי המפות החדשות מפלות אותם. התיק המאוחד, הידוע בשם לואיזיאנה נגד קאליס, מעלה את השאלה האם הסעיף השני של חוק זכויות ההצבעה – האוסר על הגבלות בוחרים על בסיס גזע או צבע – מפורש בצורה מנוגדת לחוקה כאשר הוא מאלץ מדינות ליצור מחוזות בעלי רוב מיעוט מובהק.
הדיון המשפטי מעמת את חוק זכויות ההצבעה עם התיקונים ה-14 וה-15 לחוקה האמריקאית, המבטיחים הגנה שווה בפני החוק ואת הזכות להצביע ללא התחשבות בנתוני רקע. השופט קלרנס תומאס הביע את עמדתו הנחרצת לגבי דחיפות ההכרעה וכתב: "הקונגרס דורש מבית משפט זה להפעיל סמכות שיפוט על אתגרים חוקתיים הנוגעים לשרטוט מחדש של מחוזות בחירה לקונגרס, ובהתאם לכך יש לנו חובה לפתור אתגרים אלה באופן מיידי". תומאס הוסיף כי פסיקות עבר יצרו מתיחות בין החקיקה הקיימת לבין התיקונים לחוקה, כאשר ערכאות נמוכות יותר פירשו את ההלכה כך שאם מדינה מסוגלת ליצור מחוז נוסף בעל רוב אפרו-אמריקאי, היא מחויבת לעשות זאת. כעת, נראה כי בית המשפט העליון נוטה לצמצם את היקפו של חוק זכויות ההצבעה. להחלטה כזו יהיו השלכות רוחב על מפת השליטה הארצית. מדינות כמו אלבמה, ג'ורג'יה ומיסיסיפי, שאולצו בעבר על ידי בתי המשפט לשנות את גבולות המחוזות שלהן, עשויות לשרטט אותם מחדש. מכיוון שמחוזות המבוססים על מיעוטים נוטים להצביע למפלגה הדמוקרטית, שינוי המגמה יעניק רוח גבית למפלגה הרפובליקנית, המחזיקה כיום ברוב דחוק בשני בתי הקונגרס ובבית הלבן. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כבר החל לקדם מהלך במסגרתו מדינות אדומות יעצבו מחוזות חדשים בעלי רוב רפובליקני, תוכנית שעשויה לקבל חיזוק משמעותי בהתאם לפסיקה המתגבשת, במיוחד כאשר הבחירות המקדימות בארקנסו מתוכננות כבר לחודש מרץ הקרוב.
החזית השנייה שנדונה בבית המשפט העליון עוסקת במכניקה העדינה של ספירת הקולות, סוגיה שגורמת לא פעם לתנודתיות חריפה בשווקים כאשר תוצאות הבחירות נותרות ללא הכרעה ברורה. חבר בית הנבחרים מייק בוסט מאילינוי, יחד עם שני אלקטורים נשיאותיים, הגישו תביעה בשנת 2022 נגד התקנות במדינתם המאפשרות ספירת פתקי הצבעה שנשלחו בדואר עד שבועיים לאחר מועד הבחירות הרשמי. לטענתם, מעבר להפרה של חוקי הבחירות הפדרליים, הכללים הללו מאלצים את בוסט לשלם לצוות הקמפיין שלו עבור שבועיים נוספים של עבודה לצורך פיקוח על תהליך הספירה המאוחר. הערכאות הנמוכות דחו את התביעה בטענה שלתובע אין זכות עמידה, והגדירו את ההוצאה הכספית על צוות הפיקוח כנזק שהוטל באופן עצמי. בית המשפט לערעורים של התחום החמישי קבע אף הוא כי בוסט לא הוכיח פגיעה, שכן במועד מתן פסק הדין, הבחירות של שנת 2024 היו רחוקות חודשיים שלמים. כעת, התיק הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, אך השאלה המרכזית כרגע אינה חוקיות הספירה המאוחרת, אלא האם למועמד פדרלי יש בכלל את הזכות לאתגר את השיטה בבית המשפט.
במהלך הדיונים, עורך הדין פול קלמנט שייצג את בוסט, טען כי ספירת הקולות המאוחרת היא בלתי חוקית, עלולה לעלות ללקוח שלו בהפסד בבחירות או בצמצום פער הניצחון, ודורשת ממנו להוציא כספים נוספים על צוות. נציגת מדינת אילינוי, עורכת הדין ג'יין נוץ, הזהירה כי הענקת זכות עמידה לכל אדם המגדיר עצמו כמועמד תוביל לכאוס מוחלט במערכת. היא ציינה כי בוסט אינו נמצא בסכנת הפסד ממשית, שכן הוא ניצח בשתי מערכות הבחירות הקודמות בפערים עצומים של 49 ו-50 נקודות. עם זאת, כאשר השופטים הקשו ושאלו עד כמה צמוד צריך להיות המרוץ כדי שתקום זכות עמידה, נוץ התקשתה לספק תשובה ברורה. נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, הביע דאגה עמוקה מהמצב וציין: "מה שאת משרטטת עבורנו הוא אסון פוטנציאלי. אם המועמד מקווה לנצח בתריסר קולות – ויש מקומות במדינה שבהם זה קורה שוב ושוב – אז יש לו זכות עמידה. אבל אנחנו לא נדע את זה עד שנתקרב מאוד לבחירות, נכון? וכך זה הולך להיות באמצע, הזמן הכי טעון עבור בית המשפט להתערב בפוליטיקה של בחירות". השופט ניל גורסץ' העלה תהייה נוספת לגבי חוסר ההולמות של בתי משפט המתערבים בבחירות באמצעות הצהרות פומביות לגבי סיכויי הניצחון של מועמדים. ההכרעות בשני התיקים עדיין תלויות ועומדות, ושאלת התזמון מרחפת מעל ההליך כולו. דוקטרינת פרסל, המנחה את בתי המשפט להימנע מהחלטות דרמטיות רגע לפני בחירות כדי לא לבלבל את הבוחרים, משחקת כאן תפקיד מרכזי. במקרה של בוסט, גם אם יזכה, סוגיית ספירת הקולות עצמה כנראה תוחזר לערכאות נמוכות, מה שייקח זמן רב. עם זאת, ניצחון שלו יעניק למועמדים בעתיד את היכולת לאתגר חוקי בחירות מראש, צעד שעלול להוביל להשלכות בלתי צפויות. בסופו של יום, פסיקות בית המשפט העליון יעצבו מחדש את התשתית הפוליטית של ארצות הברית לקראת שנת 2026. ההחלטות על גבולות גזרה דמוגרפיים ועל נהלי ספירת קולות יקבעו במידה רבה את מאזן הכוחות בקונגרס. משקיעים ברחבי העולם ממתינים בדריכות למוצא פי השופטים, שכן למאזן הכוחות הזה תהיה השפעה ישירה על הכיוון הכלכלי של המעצמה הגדולה בתבל.
