המהלך הצבאי הדרמטי שנפתח בסוף השבוע האחרון, במסגרתו חיסלה ארצות הברית את המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שלח גלי הדף מיידיים לשווקים הפיננסיים ולמשק האנרגיה העולמי. בעוד שהנשיא דונלד טראמפ העריך ביום שני כי המערכה צפויה להימשך בין ארבעה לחמישה שבועות, הוא סייג את דבריו באזהרה כי העימות עלול "להימשך זמן רב הרבה יותר". חוסר הוודאות הגיאופוליטי הזה אינו נשאר בגדר כותרות עיתונים, אלא מחלחל במהירות מפחידה לכיסו של הצרכן בקצה השרשרת. תגובת השווקים הייתה מיידית ואלימה: מחירי הנפט והגז הטבעי זינקו השבוע, בעוד מדדי המניות צללו, כאשר המשקיעים מנסים לתמחר מחדש את הסיכון במזרח התיכון. החשש המרכזי מתמקד במצר הורמוז, עורק חיים קריטי שדרכו משונעת כחמישית מתפוקת הנפט העולמית. האיום המוחשי על נתיב זה כבר החל לשבש את הפעילות בשטח, כאשר חברת QatarEnergy הודיעה ביום שני על עצירת הפקת גז טבעי נוזלי ומוצרים נלווים בעקבות תקיפות צבאיות על מתקניה – צעד שהוביל לזינוק מיידי במחירי הגז הטבעי באירופה.

ההשפעה על הנהג האמריקאי כבר מורגשת היטב במשאבות. מנתונים שנאספו על ידי איגוד הנהגים האמריקאי (AAA), המחיר הממוצע לגלון דלק רגיל עמד בבוקר יום שני על 2.99 דולר, עלייה של שישה סנטים בתוך שבוע אחד בלבד. אולם, המגמה החריפה תוך 24 שעות, כאשר המעקב החי של אתר GasBuddy הצביע בבוקר יום שלישי על מחיר של 3.10 דולר לגלון. פטריק דה-האן, ראש מחלקת ניתוח הנפט ב-GasBuddy, מסביר כי האיום הביטחוני אילץ ספינות להימנע ממעבר במצר, מה שקוטע את זרימת הנפט לשוק ומזניק את המחירים. התחזיות להמשך הרבעון קודרות: טום קלוזה, אנליסט נפט עצמאי, צופה כי מחירי הדלק יתייצבו בטווח שבין 3.25 ל-3.50 דולר עד סוף חודש מרץ. לדבריו, מחצית מהעלייה הזו נובעת מעלויות ייצור עונתיות רגילות, אך המחצית השנייה היא "פרמיית מלחמה" ישירה. דה-האן שותף להערכה זו וצופה עליות שבועיות עקביות עד אמצע חודש מאי, תוך אזהרה כי כל הסלמה נוספת מצד אחד הצדדים תדחוף את מחירי הנפט לגבהים חדשים.

מעבר לכותרות על מחירי הבנזין, מסתתרת סכנה כלכלית רחבה יותר הנוגעת למחירי הסולר (דיזל), המהווים את "מערכת הדם" של הכלכלה הריאלית. דה-האן מדגיש כי הכלכלה העולמית נשענת על סולר: החל מהמשאיות שמובילות מצרכים למרכולים ועד לאוניות המביאות בננות מדרום אמריקה. כרגע, מחירי הסולר העולמיים נמצאים במגמת נסיקה, ואם ציר הזמן של המלחמה יהפוך לבלתי מוגדר, העלויות הללו יתגלגלו בהכרח לצרכן הסופי. בעוד שהקונים אולי לא יבחינו בשינוי במחירי המדף בחודש הנוכחי, התמשכות העימות מעבר לחודש או חודשיים תפעיל מנגנון של העברת עלויות לאורך שרשרת האספקה. קלוזה מוסיף כי אנו צפויים לראות את "פרמיית המלחמה" הזו מלווה את השווקים למשך תקופה לא מבוטלת. המשמעות היא שהאינפלציה, שנדמה היה כי היא מתקררת, עלולה לקבל זריקת מרץ מחודשת מכיוון בלתי צפוי – עלויות השינוע והלוגיסטיקה.

Closeup detail of a woman shopping in a supermarket

במקביל לחזית האנרגיה, הצרכן האמריקאי ניצב בפני מתקפה כלכלית נוספת בדמות מכסים גלובליים. לאחר שבית המשפט העליון פסל בחודש שעבר את מכסי "יום השחרור" של טראמפ בטענה לאי-חוקיות, הגיב הנשיא בצעד עוקף: הטלת מכס גורף של 10% על כלל היבוא העולמי. צעד זה מבוצע באמצעות צו נשיאותי המסתמך על סעיף 122 לחוק הסחר של 1974, המאפשר לנשיא לפעול ללא אישור הקונגרס, אך מגביל את תוקף המכסים ל-150 ימים בלבד. זאת, לאחר איום ראשוני להטיל מכסים של 15% בנוסף למכסי ביטחון לאומי קיימים. השילוב בין התייקרות התשומות האנרגטיות לבין חסמי הסחר החדשים יוצר תנועת מלקחיים על כוח הקנייה של משקי הבית, כאשר המוצרים שצפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר כוללים מתכות, אלקטרוניקה, מכוניות ומחשבים.

הניתוח הכמותי של השלכות המדיניות החדשה חושף תמונה מדאיגה עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות. על פי הערכות של "מעבדת התקציב של ייל" (Yale Budget Lab), מכון מחקר א-פוליטי, משק בית אמריקאי ממוצע צפוי לאבד כ-800 דולר מכוח הקנייה שלו אם המכסים תחת סעיף 122 יפוגו בתום 150 הימים. במידה והמכסים יוארכו, ההפסד יאמיר לכ-1,300 דולר. ג'ון ריקו, מנהל משותף לניתוח מדיניות במכון, מציין כי הצרכנים צפויים לראות עלייה כללית של כ-1% במחירי המזון, כאשר מוצרים מיובאים כמו סוכר ודגני בוקר יהיו הנפגעים העיקריים. עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, ששיעור החיסכון שלהם אפסי והם נאלצים להוציא חלק ניכר מהכנסתם על מוצרי יסוד, האחוזים הבודדים הללו מצטברים לכדי פגיעה משמעותית ברמת החיים.

המשק האמריקאי נמצא בצומת דרכים מסוכן שבו החלטות גיאופוליטיות ומדיניות סחר אגרסיבית מתרגמות את עצמן ישירות לשחיקת ההון של האזרח הקטן. בעוד שהמכסים פועלים כ"מס שקט" המכרסם בכוח הקנייה בהדרגה, הזינוק במחירי האנרגיה הוא בולט, מיידי וכואב. כפי שמציינת קרולה בינדר, פרופסור חבר בבית הספר למנהיגות אזרחית באוניברסיטת טקסס באוסטין, ההשפעות של המצב מול איראן על מחירי הדלק והאנרגיה צפויות להיות מורגשות הרבה יותר מאשר המכסים, שכן בעוד שקשה להבחין בעלייה של 1% במחיר דגני הבוקר, את השינוי במחיר הדלק רואים בכל תדלוק. השילוב הקטלני בין מלחמה במזרח התיכון למלחמת סחר גלובלית מבטיח כי החודשים הקרובים יהיו מאתגרים במיוחד עבור הכיס האמריקאי.