בסקירה האחרונה הנחנו כי ת"א צפויה לבלום והסנטימנט הארוך השתנה, ולפחות בינתיים טעינו ובגדול. ת"א לא רק שהמשיכה לנסוק אלא שהתמחור המופרך והקיצוני לא בלם את הפעילים, ותמרץ עליות בדמות כניסה מסיבית של חצי מיליארד ₪ מדי יום. זהו היקף שלבדו שווה ערך ל 9-11 נקודות מדד, וכשזו התמיכה ברור מדוע בשעות הצהרים אנו מקבלים באופן עקבי עליה עם כניסת הקרנות והתעודות.
איננו משנים מהערכתנו – לאחר חודשים ארוכים, שלא לומר שנים שאמרנו שהמחיר בועתי אבל לא רואים קטליזטור באופק, אנו בהחלט רואים כעת כיצד בטווח הארוך המגמה תשתנה. לא ניסינו לזהות גבוה שנתי, ולמרות שיתכן וזה ימשך עוד קצת בסופו של דבר אנו מצפים למימוש.
נזכיר כהרגלנו – לא מפולת ולא ירידה עמוקה אבל בהחלט סיום הסנטימנט החיובי ורק לאחר תיקון משמעותי נוכל לבחון האם מדובר בבאמפר או בתאונה.

לפחות ביחס לשבוע הנוכחי, קשה להניח שנקבל ירידה של ממש לאור אוירת החגים והמסחר המקוטע. זהו לא שבוע לירידות מעבר לים, ובמצב הדברים הנוכחי קשה להאמין שיש מקום לתיקון עמוק מעבר ל 2% וגם זאת אם יתרחש רק בשל העובדה שמדובר בשבוע פקיעה. ראינו בימים האחרונים כיצד האופציות השבועיות לוחצות השוק מעלה ואין סיבה להעריך שעניין זה יכול להשתנות בטח שהסטיה נמוכה מ 11%.
ולמרות זאת אנו רואים שינוי סנטימנט ממספר טעמים. הנזילות, שהיא הדלק של כל החגיגה הזו, מתחילה להתייבש לקראת סגירת הפוזיציות השנתית, והמוסדיים כבר הרבה פחות נלהבים להגדיל חשיפה ברמות המחירים האלו. כשאנו בוחנים את ארה"ב, קשה להתעלם מהעובדה שה-S&P 500 נסחר במכפיל רווח עתידי שנושק ל-23, רמה שלא משאירה פתח אפילו לטעות קטנה בדו"חות של ינואר, וזה כבר ממש מעבר לפינה. זה עניין שחשוב לעצור בו – אם החברות לא יפתיעו לטובה בדמות עליה של 12% בממוצע ברבעון האחרון אנו נקבל ירידה במדדים. אנבידיה וברודקום עוד אולי (אולי גדול מבעבר) יכולות לעמוד במשימה אבל מרבית החברות המסורתיות, ובעת האחרונה גם הפיננסיות, יתקשו לעשות כן. אנו לא רואים בינתיים הנמכת תחזיות אבל כן רואים בשבועיים האחרונים מנכלים שמציינים שהקיים הוא הבונטון החדש ולכן יש להתמקד בשמירה על יציבות ולאו דוקא על גדילה.

מנגד, מה שמחזיק את השוק הישראלי והאמריקני הוא כפשוטו ה-FOMO כשמדד הביטוח עולה מדי יום ב 1% בממוצע על פני תקופה של 10 חודשים, וכשהתיקון "העמוק" ביותר הוא 2% ותוקן ביום המחרת קשה לומר שהסוחרים טועים.
ההבדל שוב הוא שבישראל, מלבד המצב הבטחוני הרעוע, החוב הממשלתי כבר מטפס לכיוון ה-7% תוצר, וזה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו כשמדברים על דירוג האשראי שלנו – השוק כבר מתחיל להריח הורדת דירוג נוספת באופק, וזה יכאב באג"חים.

אבל זה לא הסיפור המרכזי. הסיפור המרכזי כפי שאנו מציינים בחודשים האחרונים הוא שוק הנדלן. לנתונים העגומים מהעת האחרונה נוסף השבוע נתון קשה - לראשונה מאז אפריל 2022, אנחנו רואים ירידה בהיצע הדירות החדשות הלא מכורות. זה נתון מטורף ממש, כשההיצע כמעט הכפיל את עצמו מרמה של 44 אלף ב-2022 ליותר מ-84 אלף בספטמבר האחרון, ופתאום באוקטובר ראינו ירידה לרמה של 83,580 דירות. זה אומר דבר אחד פשוט: הקבלנים הורידו את הרגל מהגז בבנייה החדשה. הם מעדיפים לחכות ולא לבנות מאשר למכור במחירי הפסד. כמה הם עוד יכולים לסחוב? לדעתנו אפילו לא עד סוף הרבעון הראשון של 2026. בגלל עודף גופים אנו מתקשים להעריך האם מדובר השנה בירידה של 5% במחירים (למס) או 10% (יד2 וגופים אחרים)אבל בסופו של דבר גם שלב ה 90-10 מיצינו וכעת אין עוד שפנים בכובע.

טועים אלו שסבורים שהורדת ריבית יכולה לשנות משהו ומהנדלן ישירות למטח – כל התחזיות הצופות 3 ₪/דולר שגויות מהטעם שבנק ישראל לא יכול להרשות שער חליפין ברמה זו. יש חברות, דוגמת טבע או נייס, שכל הרווחיות שלהן תלויה בפלוס/מינוס 4% במטח ולכן בנק ישראל יאלץ במקרה זה להתערב. זו הסיבה המרכזית בגינה שבירת 3.2 אינה מתרחשת הגם שיש מלוא הסיבות האפשריות ובכלל זה הורדת ריבית אמריקנית זו כמובן גם הסיבה בגינה אנו סבורים שלונג דולר עודנו אחת ההשקעות המועדפות לשנה הבאה.
באותה נשימה, הריבית באירופה אינה יכולה לפגר יתר על המידה מאחרי זו האמריקנית. אמנם האירופאים "התחילו ראשונים" אבל אין הורדת רבע אחוז מצד הפד כהורדת רבע אחוז באיחוד ולכן התמחור כעת הוא להורדה נוספת במועד הקרוב באירופה ורק בעוד 2-3 מועדים בארה"ב.

על פניו זה יכול להקרין על השוק המקומי אבל לתוך שנת בחירות קשה לראות כיצד הנגיד יקדים את הפד. הוא יעדיף (כתמיד) להמתין ולכן שוק הנדלן לא יכול לבנות על בוסט מפתיע של רצף הורדות ריבית המפתיעות את השוק ומחזירות רוכשים.
ונדלן זה בנקים, ובנקים זה חצי מעוף...

בשנה בה אנו סוגרים למעלה מ 50% תשואה, עם גרעון שיא, לתוך שנת בחירות אפשר לדבר על הגיון בלונג מקומי אבל אפשר גם להבין שאין כאן תמחור. זה נכון באגח וזה נכון גם בכספיות שסופגות כעת פדיונות ענק לא משום ראיה קדימה אלא בשל עדיפות תשואה אלטרנטיבית ומה הפלא – אם חודש סביר במעוף הוא 4-5% אין מה לחפש בשנה שלמה על תשואה פחותה מזה.
ישנה עליה בתנודתיות בארה"ב שמעבר לויקס. ברביעי ירדנו 2% בחמישי עלינו 2% ובשישי הוספנו 1%. זה לא סימן לחוזק אלא לנדנדה שאינה מאפיינת שוק עולה, ואנו רואים שאינטרול הזמן הולך ומתקצר: באוקטובר היו פעמיים כאלו. בנובמבר כבר 3 ובדצמבר אנו רואים עליה במספר ובעוצמה (ירידות גבוהות ב 20% בממוצע).

זה לא קיים בת"א שמציגה עוצמה בלתי נתפסת, ועדין צריך להבין שכל המדד כעת הוא בנקים + ביטוח. אנו חסרים את נייס, אלביט מערכות, ועד מנית נדלן או שתיים שיאזנו. קיבלנו את טבע לרגע אבל המעוף כעת הוא פיננסים, וכיוון שהמגזרים שצוינו לעיל מצויים בשיא על בסיס יומי (3/5 ימי מחר בחודש האחרון לפחות מדד אחד סגר בשיא) אנו יכולים להניח שתשואת היתר המקומית לא תימשך מול וול סטריט.

מניות ומגזרים
ארית – המלצת קניה ! נכון, הגיוס הוא מאכזב ובגדול זה ממש לא מה שהשוק ציפה, אך בסופו של דבר מדובר באחת החברות הצומחות במגזר ולכן הירידה האחרונה היא בעיקרה אפשרות כניסה נוחה, ויתכן ונקבל תיקון מהיר מעלה כבר בטווח המיידי.

• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !