משרד האנרגיה ביטל את ההליך התחרותי לחיפושי גז בבלוק 72
בלוק 72, הנמצא בסמוך לגבול הימי עם לבנון, הוצא למכרז במסגרת ההליך התחרותי השלישי שהסתיים ב-2020. במכרז הוגשו שתי הצעות: הראשונה של חברת אנרג"יאן המחזיקה ומפעילה את מאגר הגז כריש והשנייה של ניו מד אנרג"י ושברון. על אף שהקבוצה של ניו מד אנרג"י ושברון הציעה למדינה מענק חתימה גבוה יותר, ועדת הריכוזיות המליצה שלא להעניק לקבוצה את רשיונות החיפוש – בשל הכוח המשמעותי של הקובצה בשוק הגז הישראלי. בחופי ישראל יש שלושה מאגרי גז: כריש (100 BCM), לוויתן (600 BCM), ותמר (300 BCM). ניו מד מחזיקה ב-45% ממאגר לוויתן. שברון מחזיקה ב-40% מלוויתן ו-25% מתמר.

ב 1380העלייה בהפקת הגז הטבעי ממאגר לווייתן הובילה את ניו מד אנרג"י, המחזיקה ב-45% ממנו, לעלייה בהכנסות ברבעון הראשון של השנה, וזאת למרות ירידה במחיר הממוצע ליחידת גז טבעי. במקביל, החברה הגדילה את היקף המכירות לשוק המקומי.

כלכליסט

מחיר הגז ירד, ואיתו הכנסות ניו מד
מניית ניו מד (השותף הגדול ביותר בלוויתן) נפלה בכ-3% לאחר פרסום הדוח לרבעון השלישי של 2025. בלב הדוח עומדת ירידה בהכנסות מגז וקונדנסט שעומדת היום על 238.9 מיליון דולר לעומת 267.6 ברבעון המקביל אשתקד
זאת בעיקר במחיר הגז, שצמוד למחירי הנפט מסוג ברנט העולמיים, שירדו בשנה האחרונה. מחיר הגז הממוצע (לשוק הישראלי וליצוא יחד) ירד מ-6.18 דולר ברבעון השלישי של 2024 ל-5.43 דולר בלבד ברבעון הנוכחי.כך שלמרות יציבות בקצב ההפקה (3.1 BCM, מחולקים בדיוק באותה בצורה בין ישראל, מצרים וירדן) סך ההכנסות ירדו. זה מתבטא גם בירידה ברווח, מ-147 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024 ל-128.5 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. ברבעון הקודם נרשמה ירידה דרמטית בהכנסות וברווחים, בשל מבצע "עם כלביא" במהלכו משרד האנרגיה עצר את הפעילות במאגר לוויתן. בכל זאת, ניו מד תמשיך לחלק דיבידנדים כרגיל, בשווי 60 מיליון דולר כפי שעשו בכל אחד מהרבעונים השנה.

בנוסף, ניו מד מעדכנים את המשקיעים שעסקת הגז הגדולה ביותר בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים תקועה בשל דרישות חדשות של משרד האנרגיה. או בלשונם: "הציג משרד האנרגיה לשותפי לוויתן מספר תנאים אשר טרם הושגה לגביהם הסכמה". ובכל זאת, ניו מד מפגינה בטחון בכך שהעסקה תיחתם בסופו של דבר.

עסקת הענק עם מצרים, שנחתמה באוגוסט, כוללת יצוא של 22% ממאגר לוויתן וכמעט 13% מכלל קיבולת הגז של ישראל. למעשה משלשת את סך היצוא למצרים ביחס למצב הקודם, ותכלול הרחבת הפקה מלוויתן. משרד האנרגיה מגיע עם דרישות חדשות: כדי לייצא למצרים, מאגר לוויתן יפרוס את היצוא אפילו מעבר ל-2040, המועד שתוכנן במקור, כדי למכור במחיר זול במיוחד למשק המקומי, אפילו פחות מזה שנקבע במתווה הגז, שפקע ב-2021. עד אז, נקבע מחיר מלמעלה, בהתבסס על הצמדות שונות, ומאז והלאה הוא אמור להיקבע במו"מ חופשי. בכל מקרה, שותפות לוויתן (לרבות ניו מד) רכשו 41.8% מצינור היצוא החדש "ניצנה" שאמור להוביל את הגז למצרים במסגרת העסקה.

בפרויקט "חאן אספרו" בבולגריה שמובילה ניו מד (ומחזיקה בחצי מהבעלות בו), ממשלת בולגריה תרכוש חלק מהשותפות עוד בטרם בוצעה קדיחה שתגלה כמה גז נמצא במאגר. סך הכל, תרכוש ממשלת בולגריה 20% מהפרויקט, כולל 5% שבידי ניו מד, כך שזו תרד ל-45% מהפרויקט. בכך ממשלת בולגריה תבטיח את חלקה ברווחים, ותספק יציבות רגולטורית להפקת הגז הפוטנציאלית מהמאגר.

עידן ארץ-
מקור