לגימני ולפיראט,
ראשית אם החברה קונה - ההגיון אומר לקנות זאת דרך חברת בת,
ברגע שהחברה תקנה כדואלית מספיק היא תקטין מאוד את חובותיה. דווח בורסאי כי החברה מחזיקה 500M ע.נ מכל הסדרות חייב להקפיץ את מחיר האגרות. כשהיא תצא בדווח שכזה ונניח כולם יראו שלחברה יש הון עצמי משמעותי - אמיתי האג"ח הקצר יתקרב לפארי מאוד והבינוני במרחק מה - במצב כזה החברה תוכל למכור אג"ח ארוך ולקנות קצר כשההפרש באגורות בין קצרה לארוכה לא יהיה משמעותי.
היא גם לא תהיה מחוייבת לדווח.
כיום אגרות א,ב יקרות - במצב של קניה רבתי לאחר ששלמו את 2012-2013 ובקופה 500M ע.נ יהיה אפשר או להמיר במחיר השוק את הארוכות בקצרות ולהמשיך להתנהל או ללכת להסדר מיטבי.
לא עושה רושם שהמוסדיים כה ששים לפרק חברות - אני מעריך ששום מוסדי שפוי לא יפרק חברה אם במקום זאת הוא יקבל 7% צמוד למח"מ של עוד כמה שנים קדימה.
הסדר יכול להיות מלווה בהסדר עם בנק [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] שהוא גם נושה וגם בעלים (דרך זיסר).
תראה מדובר בחובות של מאות מיליונים, אני לא רואה את כולם רצים לפרק אם האלטרנטיבה היא לקבל הרבה יותר על הכסף ומהר יותר - פירוק מפעיל מנגנונים של אוכלי הנבלות שמשמידים ערך לבעלי האג"ח.
הפעלת פירוק תפעיל את הבנקים שהלוו לחברות הבנות.
גם כשהמצב טוב תחת פירוש שיקח שנים, תחת אוכלי הנבלות גם מחברה עם הון עצמי של מאות מיליונים לא ישאר יותר מדי לבעלי האג"ח. זה שאיזה משרד עו"ד הולך לקבל הכנסה של עשרות מיליונים משך הפירוק - זה ברור - השאלה מה נשאר לבעלי האג"ח?
הי gimani,
לא כל כך ברור מדוע:
בדיקה של המרחק מהפארי טובה לדעתי לבדיקת אפסייד באגח במצב של הסדר ופחות במקרה זה (קצת מצחיק לדבר על זה בהקשר של אלביט הדמייה אך אגח בסה"כ יכול להסחר מעל הפארי).
פדיון של אגח נעשה בערך לפי פארי (הפארי כולל בתוכו הצמדה ארוכת שנים). במילים אחרות 1ע.נ. ד אכן שווה בקירוב 1.2 ש"ח ו-1ע.נ. 1 אכן שווה בקירוב 1 ש"ח. כלומר, לטעמי, רווח לפדיון חייב להיות מחושב ביחס לפארי. דרך אגב, לא כל כך הבנתי מה הקשר בין העובדה שאגח יכול להיסחר מעל פארי לשווי שלו בפדיון.
הי jsphs,
רק הערה קטנה -
לא עושה רושם שהמוסדיים כה ששים לפרק חברות - אני מעריך ששום מוסדי שפוי לא יפרק חברה אם במקום זאת הוא יקבל 7% צמוד למח"מ של עוד כמה שנים קדימה.
זאת כמובן, מהסיבה הפשוטה שחברות "לא בעיתיות" לא מגיעות להסדרים. זו בדיוק הסיבה להרגעה שלי בנושא ליברטי, בה טענתי שאין סיכוי שהמצב יגיע לכך. אם אלביט הדמייה תשפר את מצבה מספיק, היא בהחלט יכולה להיות מועמדת לפירוק.
אם תבדוק - למיטב ידיעתי כל נושא הבנקים כמעט ואינו רלוונטי במקרה זה. למיטב ידיעתי, אין התניית שליטה [BstockB="1109917"] בפלאזה סנטרס [/BstockB] ואין חובות (ולכן אין התניית שליטה) בהודו (לגבי המלונות איני יודע). אלביט הדמייה היא חברת אחזקות ולכן קלה מאוד לפירוק.
בברכה,
פדיון של אגח נעשה בערך לפי פארי (הפארי כולל בתוכו הצמדה ארוכת שנים). במילים אחרות 1ע.נ. ד אכן שווה בקירוב 1.2 ש"ח ו-1ע.נ. 1 אכן שווה בקירוב 1 ש"ח. כלומר, לטעמי, רווח לפדיון חייב להיות מחושב ביחס לפארי. דרך אגב, לא כל כך הבנתי מה הקשר בין העובדה שאגח יכול להיסחר מעל פארי לשווי שלו בפדיון.
ניתן דוגמה ,אומנם קיצונית אך המטרה היא להבהיר נקודה.
נניח שלאלביט היו 2 סדרות של אגחים ובציפייה למימוש גדול בקרוב אנו מנסים לבדוק באיזה אגח האפסייד גדול יותר.
סדרה X נסחרת במחיר של 75 אג", פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 2%.
סדרה Y נסחרת במחיר של 80 אג", פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 10%.
סדרה X נסחרת במחיר נמוך יותר ביחס לפארי מסדרה Y, אך בסדרה Y האפסייד גדול יותר.
דוגמה אחרת
סדרה X נסחרת המחמ 1, תשואה שנתית 40%.
סדרה Y נסחרת במחמ 3, תשואה שנתית 30%.
סדרה X מציגה תשואה שנתית גבוהה יותר אך האפסייד בסדרה Y גדול יותר.
לכן במקרים כאלו אני נוהג לחשב גם רווח בפדיון, כעוד מימד לחישוב אפסייד. ביצוע העסקה לא תביא לפדיון האגח במחיר הפארי אלא תתן את היכולת לעמוד בתשלומים השונים. ערך הפארי עוד יגדל, עתיד ורוד יכול לגרום לאגחים להסחר מעל הפארי ובקיצור הסתמכות על יחס מחיר/פארי בלבד יכולה לתת תמונה שקרית בקשר לאפסייד באגח כלשהו.
ניתן דוגמה ,אומנם קיצונית אך המטרה היא להבהיר נקודה.
נניח שלאלביט היו 2 סדרות של אגחים ובציפייה למימוש גדול בקרוב אנו מנסים לבדוק באיזה אגח האפסייד גדול יותר.
סדרה X נסחרת במחיר של 75 אג", פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 2%.
סדרה Y נסחרת במחיר של 80 אג", פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 10%.
סדרה X נסחרת במחיר נמוך יותר ביחס לפארי מסדרה Y, אך בסדרה Y האפסייד גדול יותר.
סדרה Y יכולה להיות בפארי 100 רק יום אחרי תשלום ריבית (וסביר מאד להניח שהיא לא צמודה) אחרת הפארי יהיה מעל 100 (הפארי כולל בתוכו ריבית יחסית עד הפדיון).
בוא נקח את הדוגמה שנתת ונניח שמחר בבוקר ממשלת ישראל נותנת גיבוי לאלביט הדמיה, מה לדעתך יקרה? מי ירוויח הכי הרבה?
תשובה: האגח שהכי זול כי כל האגחיים יקפצו ויתומחרו כמו אגח מדינה במחמ זהה
כלומר במקרה הדמייוני שלנו [BstockB="1081116"] אלביט הדמיה [/BstockB] ז" ו ד" ירוויחו רווח הוני גדול יותר מאגח 1 כי יחס של המחיר לפארי טוב יותר ב ז" ובד" מאשר ב 1
מתמטית/כלכלית אתה צודק לגבי הפארי אך אתה לגמרי מפספס את הנקודה. כשם שרשמתי פארי 100 זה היה יכול להיות גם 105 ו 116.58 ודבר לא היה משתנה.
אם נקח את הדוגמה שלך והאגחים יתומחרו כמו אגח מדינה (נגיד 2% תשואה שנתית) אז אגח X יעלה עד לשער הפארי שלו בעוד שאגח Y יתפס הרבה מעל שער הפארי.
הדוגמה הראשונה הייתה להראות שיחס מחיר/פארי יכול להטעות כי הוא לא מתחשב בגורמים של ריבית נקובה והצמדה (בא לידי ביטוי יותר כשהמחמ ארוך).
הדוגמה השניה הייתה להראות שגם תשואה שנתית יכולה להטעות בגלל התלות במחמ.
בדוגמה הדמיונית שלנו אגח ז" יציג רווח הוני עדיף משאר הסדרות, ד" תציג תשואה דומה לאגח 1.
בדוגמה שלנו ז" יהיה הכי רווחי אחרי זה ד" וה" ורק אחרי זה 1 - יחס מחיר לפארי.
יש לי רעיון בשבילך תבדוק את המחירים של כל האגחים של [BstockB="1081116"] אלביט הדמיה [/BstockB] לפני שהתחיל כל הבלאגן בוא נאמר 16/01/2011 אם תרצה תאריך אחר בכיף.
כך תוכל להסיק פחות או יותר מה יהיה המחירים של האגחים בהנחה שהדמיה חוזרת לשפיות במהירות יחסית, ההצמדה שהיא לטובת הצמודים עליי 🙂
בדקתי ופירסמתי את התוצאות בטבלה ע"פ שערי סגירה של 17/7/12.
בדקתי ופירסמתי את התוצאות בטבלה ע"פ שערי סגירה של 17/7/12.
הרעיון של הבדיקה הוא כדי לראות מה הפוטנציאל של האגחים לו החשש מהחזר החוב [BstockB="1081116"] באלביט הדמיה [/BstockB] יעלם לכן הפנתי אותך ל 16/01/2011 לפני שהתחיל כל הבלאגן.
אם החשש מהחזר החוב [BstockB="1081116"] באלביט הדמיה [/BstockB] יעלם בבת אחת או דיי מהר אז המחירים יחזרו להיות פחות או יותר כמו שהיו לפני החשש הנוכחי שזה ביחס ישר לפארי.
הי reem, gimani
חשבתי להמשיך לדון בעניין (ולהסביר אפקט פארי מול אפקט ריביות ובלה בלה בלה). הרעיון שלך מבריק reem. בחרתי את אגח ו ו-אג 1. שניהם בעלי ריבית דומה (אגח ו מעט יותר בגלל ההצמדה) ושניהם בעלי מח"ם דומה:
ניתן לראות את היציאה מיציבות בבירור. שמתי cursor לפניה בשניהם (באותו תאריך). אג 1 נסחר ב-84 (פארי 100) ואגח ו נסחר ב- 108 (פארי 119).
בברכה,
הי reem
הלכתי עד ל 16/1/11, בדקתי את הנתונים ואכן הצדק עמך, אם אנו קובעים את השערים בתאריך זה כ "נקודת השויון" של האגח אזי האפסייד בסדרות ד", ה" ו ז" טיפה גדול מאשר באגח 1.
הבעיה שלי פה היא קביעת הנקודה הזו כנקודת השויון של האגחים. מאז אותו תאריך חלפה מעבר לשנה וחצי, אומנם המח"מ התקצר בצורה שווה בין כל הסדרות, אך באופן יחסי השינוי היה שונה מאוד (שנה זה דבר הרבה יותר משמעותי באגח עם מחמ 1 מאשר באגח עם מחמ 3). לכן אפשר לראות שבעוד הסדרות הארוכות נסחרות במחיר הנמוך בכ 45% מנקודת השויון הסדרות הקצרות נסחרות סביבו (אגח ב כבר נסחר מעל).
בדיקה כזו יעילה לדעתי רק בין אגחים בעלי מח"מ דומה.
http://www.themarker.com/markets/1.1782274
זיסר הגדיל אחזקותיו [BstockB="1081116"] באלביט הדמיה [/BstockB] ב-7%
אירופה ישראל רכשה בשבוע שעבר 4.5% מאלביט הדמיה ב-11 מיליון שקל ושבוע לפני ב-8.5 מיליון שקל ■ מאז ההסכם עם בנק [BstockB="662577"] הפועלים [/BstockB] לפני שבועיים קפצה מניית אלביט ב-26%
פירוט הרכישות העצמיות לפי אגח:
http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=752336-00&CompCd=1039&Type=Pdf
סיטי מאמין בזיסר: העניק לאלביט הדמיה אשראי בסך 37.5 מיליון שקל
הבנק נתן לחברה אשראי לרכישת אג"ח של עצמה ■ הבטוחות להלוואה - האג"ח עצמן
http://www.themarker.com/markets/1.1794305
מידרוג מודיעה על הורדת דירוג לסדרות האג"ח שבמחזור של חברת [BstockB="1081116"] אלביט הדמיה [/BstockB]
http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=757900
הי Yoadw,
מה היה לפני חצי שנה (כשלא היה ברור אם בכלל יש עיסקה) - מצבה של אלביט הדמייה היה טוב יותר? משהו השתנה לרעה לאחרונה?
במילים אחרות - עזוב אותך משטויות. הגיע הזמן שפשוט תתעלם מחברות הדירוג - הן לא מענינות.
כעת - מה אתה מאמין?
1. אתה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] מאמין שהסיכון באגחי אלביט הדמייה הוא כל כך נמוך עד שהיא ראוייה לדירוג Baa3 (בעל אלמנט ספקולטיבי בינוני נמוך)?
2. אתה [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] מאמין שהסיכונים באגחי אלביט הד א ובאגחי אלביט הד ז הם זהים?
טוב שהחברה הואילו בטובם ונזכרו אחרי 3 שנים להוריד את הדירוג לאלביט הד. נשאלת השאלה, אם כבר להוריד, מדוע לא להוריד לרמה יותר "נכונה" (אולי Ba3 לארוכות, Ba2 לבינוניות ו-Baa2 לקצרות).
בברכה,