העימות סביב צמצום השימוש במזומן במדינת ישראל עולה מדרגה ומצית מחלוקת מקצועית וציבורית חריפה בין רשות המסים לבין בנק ישראל. בכנס לשכת יועצי המס הציג מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', עמדה נחרצת הדוחפת לביטול הדרגתי של שטר ה-200 שקלים, ואף לבחינת מהלכים נרחבים יותר לצמצום ואוריינטציה מחדש של השימוש במזומן במשק. להערכת רשות המסים, צעד אגרסיבי כזה עשוי לצמצם באופן משמעותי את תופעת ההון השחור ולהגדיל את גביית המסים לקופת המדינה בסכום מוערך של 20 עד 30 מיליארד שקלים בשנה, נתון קריטי לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנים הבאות.
הקריאה לבחינת מהלכי מיסוי ואיסוף כספים חריגים מגיעה על רקע התרעות רשות המסים מפני התאמות תקציביות כואבות שיידרשו בשנים הקרובות. לפי הערכות הרשות, גידול מתמשך בהוצאות הביטחון לצד היעדר עודפים תקציביים יחייבו גיוס מקורות הכנסה חדשים או גזירות מס נרחבות. כחלק מחיפוש האלטרנטיבות, העלתה הרשות אפשרויות שונות ובהן שינויים במנגנוני מס הרווחים הכלואים, לצד מיקוד מאמצים במאבק בחפצי ערך והון בלתי מדווח המוחזקים במזומן. הדברים עוררו חשש מיידי בקרב נציגי המגזר העסקי, המזהירים מפני פגיעה ביציבות העסקית ובאקלים ההשקעות.
מנגד, בנק ישראל מציב גבול ברור ומבהיר כי אין בכוונתו לאשר מהלך של ביטול שטרות או הגבלת המזומן באופן גורף. בהודעה רשמית שפרסם הבנק הובהר כי הסמכות הבלעדית לביטול שטרות בישראל נתונה בידי נגיד בנק ישראל, וכי עד כה לא הוצג בפניו ניתוח מקצועי או ביסוס כלכלי המצדיק שינוי בתמהיל השטרות שבמחזור. בבנק המרכזי הדגישו כי אף מדינה בעולם לא ביטלה את השימוש במזומן באופן מוחלט, וכי המזומן מהווה אמצעי תשלום חיוני ונגיש עבור חלקים נרחבים באוכלוסייה, בפרט בעתות חירום.
הוויכוח היצרי בין הרשויות משקף את המורכבות שבאיזון בין הרצון לייעל את גביית המס ולמגר פעילות לא מדווחת, לבין הצורך לשמור על יציבות מערכת התשלומים וחופש המנהל הפיננסי של האזרחים. ככל שהלחצים הפיסקליים על קופת המדינה יגברו לקראת דיוני התקציב הבאים, סוגיית צמצום המזומן ומיצוי אפיקי המס צפויה להמשיך ולעמוד במרכז השיח הכלכלי בישראל.
