הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של המשק לחודש ספטמבר 2026, המצביעים על תמונה דינמית המשלבת התרחבות בגירעון המסחרי לצד התאוששות בענפי היצוא המרכזיים והגברת הביקושים למוצרי השקעה. היקף יצוא הסחורות בחודש זה הגיע ל-17.5 מיליארד שקל, מתוכם תשעים ושבעה אחוזים יוחסו ליצוא תעשייתי, כרייה וחציבה למעט יהלומים, בעוד ששאר היצוא התחלק בין יהלומים ותחום החקלאות והייעור. נתונים אלו משקפים את חוסנם של ענפי היצוא המרכזיים אל מול האתגרים הגלובליים והמקומיים המאפיינים את תקופת המסחר הנוכחית.
מנגד, יבוא הסחורות הסתכם ב-29.6 מיליארד שקל, כאשר ארבעים ושלושה אחוזים ממנו נועדו לחומרי גלם, עשרים ושישה אחוזים למוצרי צריכה, ושמונה עשר אחוזים למכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים המשמשים להשקעות במשק. כתוצאה מפערים אלו בין זרמי היבוא והיצוא, הגירעון בסחר בסחורות לחודש ספטמבר עמד על 12.1 מיליארד שקל. פעילות זו משקפת את הביקושים הגוברים במשק המקומי למוצרי תשתית, חומרי גלם וציוד הנדסי מתקדם.
במבט מצטבר על התקופה שבין ינואר לספטמבר 2026, עמד היצוא על 142.6 מיליארד שקל לעומת 144.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, היבוא הסתכם ב-257.9 מיליארד שקל לעומת 246.9 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר הגיע ל-115.3 מיליארד שקל בהשוואה ל-102.4 מיליארד שקל אשתקד. נתונים אלו משקפים שיעור כיסוי יצוא מיבוא העומד על 55.3 אחוזים לעומת 58.5 אחוזים בתקופה המקבילה. בנוסף, הגירעון המסחרי של הסחורות בניכוי אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה הסתכם מתחילת השנה ב-88.6 מיליארד שקל לעומת 81.9 מיליארד שקל אשתקד.
נתוני המגמה לרבעון השלישי של השנה מעידים על תפניות בולטות בענפי הפעילות השונים ברחבי התעשייה. יצוא תעשיית ייצור כימיקלים ומוצריהם רשם זינוק חד של 66.1 אחוזים בחישוב שנתי, המהווה מנוע צמיחה מרכזי עבור התעשייה המעורבת-עילית שעלתה ב-38.5 אחוזים בחישוב שנתי. במקביל, יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהווה כ-43 אחוזים מכלל היצוא התעשייתי, טיפס ב-22.3 אחוזים בחישוב שנתי, כאשר בולט במיוחד ענף ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני, האופטי והציוד הרפואי שרשם עלייה של 24.9 אחוזים.
מנגד, יצוא יהלומים נטו מתחילת השנה רשם ירידה והסתכם ב-3.2 מיליארד שקל לעומת 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתחום היבוא, נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 32.7 אחוזים בחישוב שנתי ביבוא מוצרי השקעה, ובראשם יבוא מכונות וציוד שקפץ ב-47.5 אחוזים. גם יבוא מוצרי הצריכה הציג מגמת גידול של 18.8 אחוזים בחישוב שנתי, בהובלת מוצרים בני קיימה הכוללים ריהוט, מוצרי חשמל וכלי תחבורה שעלו ב-21.9 אחוזים. יבוא חומרי הגלם רשם עלייה של 17.2 אחוזים בחישוב שנתי, כאשר היבוא לתעשיות המכונות והאלקטרוניקה עלה ב-23.3 אחוזים.
הפעילות המסחרית במהלך חודש ספטמבר הושפעה באופן ניכר גם מהתנודות בשערי החליפין של המטבעות המרכזיים מול השקל. במסגרת זו, נחלש השקל במהלך החודש ביחס למרבית המטבעות הנסחרים, ובהם היחלשות של 1.4 אחוזים מול הדולר האמריקאי, 0.7 אחוזים מול האירו, 2.9 אחוזים מול היין היפני ו-0.4 אחוזים מול הלירה שטרלינג. תנודות אלו משפיעות באופן ישיר על עלויות היבוא ועל כדאיות העסקאות של היצואנים הישראליים בשווקים הבינלאומיים, ומעצבות את תוצאות מאזן הסחר של המשק לקראת חודשי הסיום של השנה.
