הנוף הטכנולוגי העולמי מתאפיין כיום במירוץ חימוש חסר תקדים סביב בנייתן של תשתיות הבינה המלאכותית, כאשר בלב המהפכה הזו ניצב דואופול ברור המורכב משתי ענקיות השבבים, אנבידיה ו-AMD. שתי החברות הללו מתחרות בעוצמה על השליטה באספקת המעבדים הגרפיים המתקדמים ביותר, המהווים את כוח החישוב שמאחורי המודלים המורכבים ביותר של ימינו. בעוד שאנבידיה נמצאת כעת בשלבי ייצור ואספקה המוניים של ארכיטקטורת בלאקוול, ובמקביל מגבירה את הקצב לקראת השקת פלטפורמת הדור הבא המכונה ורה רובין, המתחרה AMD לא שוקטת על השמרים. היא ממשיכה לדחוף את מערכות ה-MI300 שלה לשוק ומתכוננת להשקת מאיצי ה-MI400 בניסיון אגרסיבי לשמור על נתח שוק משמעותי. הדינמיקה בשוק ברורה למדי: ענקיות הטכנולוגיה, אלו המכונות הייפרסקיילרס, כמו אמזון, אלפאבית, מיקרוסופט, אורקל ומטא אינן נוטות לבחור ספקית אחת בלבד. האסטרטגיה הרווחת בקרב השחקניות הגדולות היא לרכוש ולשלב שבבים משתי החברות באותן מערכות תשתית. הסיבה לכך כפולה. ראשית, היצע השבבים העולמי עדיין לוקה בחסר ואינו מסוגל לעמוד בביקוש האדיר, ושנית, עומסי עבודה שונים דורשים לעיתים ארכיטקטורות ספציפיות. המסקנה של רוב מנהלי התשתיות היא שאף חברה לא יכולה להרשות לעצמה לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין למלאי של ספקית בודדת, ולכן פיזור הסיכונים הוא צו השעה.

על הרקע הסוער הזה, ההצהרה האחרונה של אילון מאסק, מנכ"ל ספייס אקס, בולטת בחריגותה ומכה גלים בתעשייה כולה. במהלך שיחת המשקיעים של ספייס אקס לרבעון השני, אשר התקיימה לאחרונה לאחר הפיכתה לחברה ציבורית, מאסק בחר להתייחס באופן ישיר ובלתי מתפשר לזירת השבבים. בניגוד לענקיות הטכנולוגיה האחרות שמפזרות את ההשקעות שלהן לכל עבר, מאסק הבהיר בצורה חד-משמעית שאין לו שום כוונה לגדר את הסיכונים בכל הנוגע לחומרת בינה מלאכותית. הוא הצהיר בביטחון אופייני כי מעתה והלאה, החברה החליטה להתבסס באופן בלעדי על הטכנולוגיה של אנבידיה. הנימוק שלו לא השאיר מקום לספק: ארכיטקטורת ורה רובין של אנבידיה היא, לדבריו, המחשב הטוב ביותר הקיים כיום לבינה מלאכותית. מאסק הדגיש את ההערכה הרבה שיש לו לשיתוף הפעולה ההדוק והרב-ממדי עם אנבידיה, והבהיר כי הבלעדיות הזו היא אסטרטגית, מחושבת ומכוונת. עבור משקיעים ופרשנים שעוקבים אחר הפעילות של מאסק בחברת טסלה לאורך השנים, ההצהרה הזו לא אמורה להגיע כהפתעה מוחלטת. טסלה מאמנת כבר תקופה ארוכה חלקים נרחבים ממערכות הנהיגה האוטונומית שלה על גבי החומרה של אנבידיה, וזאת אפילו בזמן שהיא מפתחת במקביל שבבי הסקה עצמאיים עבור פרויקטים עתידיים כמו הרובוטקסי והרובוט האנושי אופטימוס. מערכת היחסים בין מאסק למנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מתאפיינת בהערכה פומבית הדדית ויציבה. נראה כי שיחת המשקיעים של ספייס אקס פשוט נתנה חותמת רשמית ופומבית לשותפות עמוקה שכבר הייתה קיימת מתחת לפני השטח והניעה מהלכים משמעותיים בשתי החברות.

אולם, השאלה המרתקת באמת שעולה מהמהלכים הללו היא מה בדיוק ספייס אקס עושה עם כמויות כה אדירות של שבבי בינה מלאכותית. בניגוד לשימושים המוכרים של מעבדים אלו לטובת הפעלת צ'אטבוטים, יצירת תמונות או מודלי שפה מסורתיים בכדור הארץ, ספייס אקס לוקחת את הטכנולוגיה לקצה, תרתי משמע. החברה, שעד לא מזמן נתפסה כחברת תעופה וחלל בלבד, משתמשת באשכולות עצומים של מעבדים גרפיים כדי לתכנן מרכזי נתונים מסלוליים הממוקמים בחלל, לשלב את יכולות העיבוד האדירות עם אופרציית הלוויינים המסחרית של סטארלינק, ולתכנן את המשימות המורכבות והעדינות של חלליות הסטארשיפ. בנוסף, יכולות העיבוד משמשות לסימולציות פיזיקליות מתקדמות, בדומה לאלו המבוצעות בטסלה עבור רכבים אוטונומיים, אך בסקאלה אטמוספרית. פרויקט מסקרן במיוחד שמרכז סביבו לא מעט עניין קרוב הוא סטארמיינד, מערכת ייעודית המהווה מטעד לווייני מותאם אישית אשר נבנה על גבי מערכת ה-NVL72 של ארכיטקטורת ורה רובין. המהלך הזה מדגים כיצד ספייס אקס לא רק צורכת כוח חישוב ברמות הגבוהות ביותר, אלא מטמיעה אותו בתוך התשתיות הקריטיות ביותר שלה ומרחיבה את גבולות היכולת הטכנולוגית האנושית.

מעבר לשימושים הפנימיים והפיתוחים הטכנולוגיים, ספייס אקס זיהתה כאן הזדמנות עסקית חסרת תקדים והפכה את רכש השבבים האגרסיבי שלה לעסק צומח, רווחי ומרכזי של תשתיות בינה מלאכותית. מסמכים רשמיים שהוגשו לאחרונה על ידי החברה חושפים מודל עסקי חדש ומרתק: במקום לאגור את השבבים היקרים אך ורק לטובת אימון מודל הבינה המלאכותית מתוצרת בית, המוכר בשם גרוק, ספייס אקס מחכירה אשכולות מחשוב עצומים של אנבידיה לחברות טכנולוגיה אחרות הזקוקות לכוח עיבוד נואשות. המספרים סביב הפעילות העסקית החדשה הזו הם לא פחות ממדהימים ומשנים את התמונה הכלכלית של החברה. חברת אנתרופיק, הנחשבת לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-AI, חתמה על הסכם שירותי ענן מול ספייס אקס בשווי פנומנלי של 1.25 מיליארד דולר בכל חודש, בהסכם ארוך טווח שאמור להימשך עד שנת 2029. בתמורה לסכום העתק הזה, אנתרופיק מקבלת גישה רציפה לכוח החישוב של מחשבי העל של ספייס אקס, קולוסוס וקולוסוס 2, אשר מתהדרים במערך מפלצתי של כ-325,000 מעבדי אנבידיה. במקביל, גם ענקית החיפוש לא נשארה מאחור, וגוגל קלאוד התחייבה לסכום של 920 מיליון דולר בחודש עבור גישה לכ-110,000 מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, שטחי זיכרון וציוד תקשורת נלווה, גם כן עד אמצע שנת 2029. העסקה הטרייה ביותר בסדרה זו נחתמה מול חברת ריפלקשן AI, שסגרה הסכם רב-שנתי בשווי כולל שעשוי להגיע ל-6.3 מיליארד דולר, וזאת בתמורה לגישה בלעדית לשבבי ה-GB300 של אנבידיה בעלות חודשית מדווחת של כ-150 מיליון דולר. המספרים הללו ממחישים בצורה הברורה ביותר כיצד ספייס אקס הפכה את ההשקעה ההונית האדירה שלה בחומרת קצה למנוע הכנסות אדיר וקבוע שמגובה בחוזים ארוכי טווח אל מול ענקיות הטכנולוגיה, תוך שהיא ממצבת את עצמה כספקית כוח מחשוב מובילה.

כאשר בוחנים את הזירה הפיננסית ממעוף הציפור, הבחירה של מאסק בספקית המובילה והמבוססת ביותר בשוק נראית הגיונית, מתבקשת ואף הכרחית, והנתונים הכלכליים היבשים בהחלט תומכים במהלך האסטרטגי הזה. הפערים הנוכחיים בין שתי ענקיות השבבים הם משמעותיים ביותר בכל קנה מידה. שווי השוק של אנבידיה חצה את רף ה-5.3 טריליון דולר, מה שמציב אותה בליגה משל עצמה, בעוד ש-AMD נסחרת סביב שווי שוק מרשים אך צנוע בהרבה של כ-830 מיליארד דולר. הפער העצום הזה מתבטא גם בתוצאות העסקיות הישירות והיומיומיות: ברבעון השני, ההכנסות של אנבידיה מסגמנט מרכזי הנתונים בלבד הגיעו לסכום דמיוני של 89 מיליארד דולר, נתון המייצג זינוק חד של 117% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, AMD רשמה הכנסות של 6.7 מיליארד דולר מאותו סגמנט בדיוק. אמנם נתון זה משקף גם הוא צמיחה מרשימה של 107% משנה לשנה, אך עדיין מדובר בנקודת פתיחה קטנה משמעותית שלא מאיימת כרגע על ההגמוניה. למעשה, אנבידיה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר יותר למרות שהיא פועלת מקנה מידה עצום ש-AMD אפילו לא קרובה אליו, מה שמעיד על שליטה מוחלטת בשרשראות האספקה ובדרישות הלקוחות.

הפערים הפיננסיים הללו מקבלים משנה תוקף כאשר מסתכלים על מכפילי הרווח, אשר מספקים למשקיעים תמונת מצב חדה לגבי תמחור החברות וציפיות השוק לעתיד. אנבידיה נסחרת כיום לפי מכפיל רווח עתידי של סביב 23, שהוא נתון אטרקטיבי למדי ושפוי יחסית עבור חברה שצומחת בקצב כה מסחרר ומובילה את אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה. לעומתה, AMD מתומחרת במכפיל עשיר ונדיב הרבה יותר של כ-67 על הרווחים העתידיים שלה. המשמעות המעשית של המספרים הללו עבור המשקיע הסביר היא ברורה וחדה: השוק דורש תשלום גבוה כמעט פי שלושה על כל דולר של רווח עתידי שמייצרת AMD, וזאת למרות שאנבידיה היא זו ששולטת ביד רמה בשכבת התוכנה התומכת, מציגה עליונות חד-משמעית במערכות המחשוב הכוללות ברמת הארון, ומחזיקה ברשימת לקוחות שאין שנייה לה, הכוללת בין היתר שתי אימפריות טכנולוגיות עצומות המנוהלות על ידי האיש העשיר בעולם.

המציאות העסקית והטכנולוגית הזו לא מצביעה על כך ש-AMD עומדת להיעלם מהמפה או לאבד את הרלוונטיות שלה בזמן הקרוב. ספקיות תשתיות הענן הגדולות ימשיכו לרכוש שבבים משני המקורות פשוט כדי לא להיות תלויות בספק יחיד וכדי לשמור על גמישות תפעולית, וארכיטקטורת ה-MI400 ככל הנראה תמשיך לזכות בחוזים, בפרויקטים חשובים ובנתחי שוק ספציפיים. עם זאת, נראה כי במקרה של תאגידי הענק של אילון מאסק, הוא אינו מעוניין לבצע ניסויים עם יצרנית השבבים המדורגת במקום השני כאשר מדובר בתשתיות הקריטיות של מערך הרקטות, רשת הלוויינים והמפעלים העצומים המפעילים את מודלי הבינה המלאכותית שלו. תחת זאת, הוא מעדיף להכפיל את ההימור, לרכז מאמץ ולהשקיע את כל המשאבים וההון שלו בפלטפורמה שהוא כבר מכיר, מנוסה בה, וסומך עליה בעיניים עצומות לאורך השנים. הבעת האמון הבלתי מסויגת הזו מצד אחד מיזמי הטכנולוגיה המובילים והמשפיעים בעולם היא גורם כבד משקל שכל משקיע בשוק ההון חייב לקחת בחשבון, לשקול לעומק ולבחון בקפידה כאשר הוא מנתח את כדאיות ההשקעה בסקטור השבבים הלוהט.