שבע המופלאות, קבוצת מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, היוו במשך העשור האחרון את הקטר המרכזי שהוביל את העליות בשווקים הפיננסיים הגלובליים. הדומיננטיות שלהן הפכה לכה מוחלטת, עד שכיום כל החברות הגדולות ביותר בעולם במונחי שווי שוק הן חברות טכנולוגיה, כאשר החברה הראשונה ברשימה שאינה שייכת לסקטור זה, ענקית התרופות אלי לילי, ממוקמת רק במקום התשיעי. הקבוצה היוקרתית הזו כוללת, לפי סדר שווי השוק הנוכחי, את אפל, אנבידיה, אלפאבית, מיקרוסופט, אמזון, מטא וטסלה. כולן חברות שקשורות בקשר הדוק לתחום הבינה המלאכותית, והן זינקו למעמדן הנוכחי בזכות צמיחה מהירה שהונעה לאחרונה מההתפוצצות הטכנולוגית של תחום זה. עם זאת, התבוננות מעמיקה בנתונים הנוכחיים חושפת תמונה מורכבת הרבה יותר, כאשר דירוג החברות חווה זעזועים משמעותיים. למעשה, חברות כמו ברודקום ו-SpaceX כבר עקפו את טסלה במונחי שווי שוק, ומה שמעניין אף יותר הוא שנכון לעכשיו, רק שתיים מתוך אותן שבע מופלאות מצליחות להכות את מדד ה-S&P 500 – אפל ואנבידיה.
נתון זה מעורר שאלות רבות בקרב משקיעים ואנליסטים, ותוהים רבים האם מדובר באות אזהרה לבאות ושינוי מגמה מהותי בשווקים. מצד אחד, מדד ה-S&P 500 רושם כעת שנה רביעית ברציפות של עליות. תופעה כזו, שבה השוק נשאר בטריטוריה שורית במשך ארבע שנים רצופות, אינה נדירה במיוחד. למעשה, במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות, מאז ההתאוששות ממשבר בועת הדוט-קום, המדד איבד מערכו בחישוב שנתי רק ארבע פעמים. מתחילת השנה הנוכחית, המדד עלה בכ-8%. מצד שני, המדד רחוק כעת משיא כל הזמנים שלו, ובמהלך החודשיים האחרונים הוא נותר ללא שינוי מהותי, מה שמעיד על דריכה במקום ועל חששות הולכים וגוברים מצד השחקנים בשוק. המשקיעים מתמודדים כיום עם סביבה מאתגרת הכוללת מחירי נפט גבוהים הנובעים מהמלחמה מול איראן, הוצאות הון עצומות על תשתיות בינה מלאכותית, ותמחור גבוה במיוחד של שוק המניות כולו.
מחירי הנפט חווים תנודתיות רבה מאז תחילת המלחמה בחודש פברואר, וחוסר היציבות הזה מעורר דאגה עמוקה לגבי ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלה העולמית. עלייה במחירי הנפט אינה נעצרת בתחנות הדלק, אלא מחלחלת כמעט לכל תעשייה ומגזר במשק. חברות רבות תלויות בנפט ובנגזרותיו לצורכי ייצור, תפעול שוטף, הובלה ולוגיסטיקה. כאשר עלויות התשומה הבסיסיות שלהן עולות, הן נאלצות לגלגל את העלויות הללו אל הצרכן הסופי. תהליך זה מייצר לחצים אינפלציוניים המקשים על הבנקים המרכזיים לייצר סביבת ריבית נוחה, מה שבתורו מכביד על חברות הצמיחה ועל שוק המניות בכללותו אשר נשען על אשראי והון זמין.
בנוסף לגיאופוליטיקה ולמחירי האנרגיה, נושא ההוצאות על בינה מלאכותית הפך למוקד של חשש כבד. מניית אמזון, למשל, ספגה את עיקר פחדיו של השוק בחודשים האחרונים בשל השקעות העתק שלה בתחום מבלי להציג אופק רווחיות ברור בטווח הקצר. אולם, כאשר אלפאבית פרסמה לאחרונה את תחזית הוצאות ההון שלה, שעקפה את התחזית של אמזון ועמדה על סכום חסר תקדים של 205 מיליארד דולר, גם מנייתה צנחה בתגובה. למעשה, אלפאבית הצליחה להכות את המדד באופן עקבי עד לאותה הכרזה, אך ההוצאות החופשיות והמסיביות של ענקיות הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לחשב מסלול מחדש ולתהות מתי יראו החזר ראוי על ההשקעות הללו בפיתוח תשתיות מתקדמות.
גורם שלישי ומשמעותי לא פחות המכביד על השוק הוא רמות התמחור ההיסטוריות. המשקיעים מבינים שהשוק מתקרב להערכת השווי הגבוהה ביותר שלו אי פעם. מכפיל הרווח, המוכר כ-P/E, הוא מדד התמחור הסטנדרטי עבור מרבית החברות, אך יש לו חסרונות בולטים. הוא אינו ישים כלל עבור חברות הפסדיות ואינו מביא בחשבון חריגות כגון רווחים מבוססי הטבות מס, עיוותים חד-פעמיים במאזן או השפעות אינפלציוניות שמשנות את הממוצעים ההיסטוריים ויוצרות אשליית רווח. כדי להתמודד עם מגבלות אלו, פותח מדד מכפיל הרווח המותאם מחזורית, הידוע כ-CAPE. נכון להיום, מדד זה עומד על רמה מדאיגה של 41. לא רק שזהו הנתון השני בגובהו מאז שהמדד נוצר אי פעם, אלא שהוא גם יותר מכפול מהממוצע ההיסטורי שלו, שעומד על 17.8. רמות תמחור כאלה נוטות להקדים תקופות של תיקונים בשוק, וזהו תמרור אזהרה שמקשה על הזרמת הון חדש למניות טכנולוגיה שכבר מתומחרות בשיא.
על רקע כל החששות הללו, בולטות כאמור רק שתי חברות שמצליחות להמשיך להוביל ולהכות את המדדים – אנבידיה ואפל. למרות שגם הן חוו עליות ומורדות נקודתיות במהלך השנה, נראה כי השוק מזהה בהן יתרונות מבניים ייחודיים שמעניקים להן מעמד של חוף מבטחים בתקופה של תמחורים עולים ותנודתיות גוברת. מניות רבות אחרות שהיו לוהטות סביב טרנד הבינה המלאכותית החלו לדעוך לאחרונה, כאשר העליות הפנטסטיות במחירי המניות שלהן פשוט עלו על קצב השיפור בביצועים העסקיים והפונדמנטליים שלהן. דוגמה מובהקת לכך היא יצרנית השבבים סנדיסק, אשר ממשיכה להציג ביצועים פנומנליים ברמת המוצר, אך מכפיל הרווח שלה התרחב לממדים המרמזים כי מחיר המניה ניתק מקצב צמיחת הרווחים בפועל. מניות רבות המשיקות לתחום נמצאות באותה סירה, והתיקון כלפיי מטה לא איחר לבוא.
אפל, בניגוד לרבות ממתחרותיה, בחרה לשמור על פרופיל נמוך יחסית בעוד הייפ הבינה המלאכותית התפוצץ מסביב. הגישה הזהירה והמחושבת שלה לפיתוח והטמעה של טכנולוגיות אלו מתבררת כעת כחכמה במיוחד. מכשיר האייפון נותר עמוד השדרה היציב של החברה, והוא ממשיך להימכר במספרים מרשימים המבטיחים הכנסות עתק קבועות. הצלחה זו מוכיחה למשקיעים שההסתמכות על ליבת העסקים המסורתית והחומרה האיכותית, המהווה מוצר מוכר ויציב, הייתה מהלך מנצח שמנע פגיעה ברווחיות. המודל העסקי של אפל מספק ודאות תזרימית חסרת תקדים, תכונה מבוקשת מאוד בסביבת מאקרו כלכלית מעורפלת שבה תזרים מזומנים חופשי מנצח הבטחות טכנולוגיות מעורפלות.
מהעבר השני, אנבידיה נותרת במוקד הרותח של המהפכה הטכנולוגית, והיא עושה זאת מסיבות מוצדקות המגובות בנתוני שטח פנומנליים. החברה מחזיקה במונופול מעשי ושולטת בכ-90% משוק שבבי הבינה המלאכותית העולמי. היא מוטמעת עמוק בתוך תהליכי הבנייה והפיתוח של תשתיות הענן הגדולות, הידועות כ-Hyperscalers, וכתוצאה מכך היא זו שגורפת לכיסה נתח עצום מתוך אותן הוצאות הון מסיביות שחברות אחרות משקיעות. בזמן שחברות התוכנה מוציאות מיליארדים רבים מתוך תקווה לייצר מודלים עסקיים עתידיים, אנבידיה היא ספקית התשתית שגובה תשלום כאן ועכשיו על החומרה ההכרחית למהפכה. אסטרטגיה זו מצדיקה בעיני השוק את השווי הגבוה שלה ומייצרת צמיחה חסרת תקדים ברווח הנקי. בתקופות סוערות המאופיינות באי-ודאות עולמית, הון מחפש נמל מבטחים של ודאות תפעולית, נתח שוק מבוצר ומאזנים חזקים, ואין ספק שאפל ואנבידיה עונות בדיוק על הצרכים הללו.
