שוק ההון העולמי ממשיך לעקוב בדריכות אחר צעדיו של מייקל בורי, המשקיע האגדי שהתפרסם בזכות חיזוי מדויק של קריסת שוק הדיור עוד לפני משבר 2008. הפעם, בורי אינו חושש להביע עמדה דוביות ברורה ושלילית כלפי כמה מהשמות הבולטים ביותר בעולם הטכנולוגיה, ובראשם תחום הבינה המלאכותית. על פי דיווחים עדכניים מהתקופה האחרונה, בורי מחזיק בפוזיציות שורט כנגד שלוש חברות ענק מובילות, הכוללות את יצרנית השבבים המובילה אן.וי.די.איי, פלטפורמת ניתוח הנתונים פלנטיר, ויצרנית הרכב החשמלי טסלה. העמדה הנועזת הזו מעוררת דיון ער בקרב אנליסטים ומשקיעים, שכן היא עומדת בניגוד גמור לסנטימנט החיובי שאפיין את סקטוק הטכנולוגיה בשנים האחרונות. בעוד שבורי מזהה בועה פיננסית וסיכונים המתרגשים ובאים, מומחים אחרים בשוק מנתחים את הנתונים הפונדמנטליים של כל חברה בנפרד ומגיעים למסקנות מורכבות ומגוונות הרבה יותר ביחס לכדאיות ההשקעה בכל אחת מהן.
ההימור נגד אן.וי.די.איי מבוסס על ההנחה שבעלי מרכזי הנתונים הגדולים, הידועים כהייפרסקלרז, אינם מקבלים תשואה מספקת על ההשקעות העצומות שלהם בתשתיות בינה מלאכותית, מה שיוביל בסופו של דבר לצמצום משמעותי בהוצאותיהם. מכיוון שאן.וי.די.איי היא הנהנית המרכזית מאותן השקעות אדירות הודות ליחידות העיבוד הגרפיות שלה שמניעות את כל מהפכת הבינה המלאכותית, האטה בהוצאות תגרור מיד פגיעה קשה בצמיחת ההכנסות שלה. עם זאת, התמונה בשטח נראית שונה לחלוטין, שכן אין כיום שום סימן להאטה בקצב ההוצאות. ענקיות כמו אלפאביית ממשיכות להגדיל את תחזיות ההשקעה ההוניות שלהן לשנים הקרובות, ובמקביל חברות ענק כמו טייואן סמיקונדוקטור ממשיכות להקים מפעלי ייצור חדשים כדי לעמוד בביקושים הגוברים לשבבים. חברה שמרנית אינה מבצעת צעדים כאלו בקלות דעת, שכן מפעלי ייצור תת-מנוצלים מהווים מכה קשה לרווחיות. עם תמחור אטרקטיבי הנע סביב פי 15 מהרווחים החזויים לשנת 2028, המניה מסתמנת כהזדמנות קנייה חזקה עבור מי שמאמין בהמשך הצמיחה של התחום.
בצד השני של הסקאלה נמצאת פלנטיר, חברה שזכתה להערכה רבה בזכות פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה המסייעת לארגונים לייעל את תהליכי העבודה שלהם, להפחית שגיאות ולהשתמש במודלים שפה מתקדמים. בורי פועל בשורט גם נגד מניה זו, ולא קשה להבין מדוע בהתחשב בכך שהיא נסחרת במכפילים גבוהים מאוד, הכוללים מכפיל מחיר למכירות העומד על קרוב ל-39.5 ומכפיל רווח עתידי של 86. למרות הערכת השווי המאמירה, מדובר בחברה המציגה צמיחה מהירה ומרשימה בהכנסותיה, כאשר לקוחות קיימים ממשיכים להגדיל את ההשקעות בפתרונות שלה ומשקפים שימור נטו מדהים של 150%. פלנטיר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת משחקניות התשתית החשובות ביותר בעולם הבינה המלאכותית, ולכן למרות המחיר הגבוה, ההמלצה המרכזית לגביה היא להחזיק במניות הקיימות ולבחון אפשרות להגדיל אחזקות בעת תיקון חד או ירידה זמנית בשערים, במקום להמר נגדה.
החברה השלישית שעליה מסכימים גם בורי וגם אנליסטים רבים אחרים היא טסלה, אשר מתמודדת עם אתגרים עסקיים עמוקים ומכפיל רווח עתידי עצום של 172. הפגיעה ברווחיות של טסלה נובעת בין היתר מאובדן הכנסות משמעותיות ממכירת אשראי רגולטורי בעקבות שינויים במדיניות הפליטות בארצות הברית, לצד ירידה במכירות כלי הרכב בשל התרחקות של קונים פוטנציאליים על רקע מעורבותו הפוליטית של המנכ"ל אילון מאסק. טסלה מנסה כעת להטות את כובד המשחק לעבר פיתוח מוניות אוטונומיות ורובוטים שימושיים, אך שתי היוזמות הללו נתקלות בקשיים טכנולוגיים עצומים, בעיות בטיחות ותחרות אגרסיבית מצד שחקניות מבוססות כמו ווימו. בנוסף, העובדה שחברת החלל של מאסק הפכה ציבורית גם היא יוצרת תחרות ישירה על תשומת הלב וההון של המשקיעים, מה שמחליש את הביצועים של שתי המניות במקביל והופך את טסלה לנכס שכדאי להתרחק ממנו.
הגישה המנוגדת של מייקל בורי מול המציאות הכלכלית בשטח ממחישה את המורכבות הגדולה הקיימת בשוק ההון המודרני, שבו ציפיות לעתיד מתנגשות עם נתונים פיננסיים קשיחים. בעוד שהמשקיע הוותיק בוחר לראות את הסיכונים, הסימנים המעידים על בועה והתמחורים המנופחים של חלק מהחברות, ניתוח פרטני של הפעילות העסקית מלמד כי יש הבדל עצום בין חברה כמו טסלה שמציגה האטה וקשיים תפעוליים לבין מנועי צמיחה איכותיים וחזקים כמו אן.וי.די.איי ופלנטיר שממשיכות להוביל את השוק. היכולת להבחין בין חברות המייצרות ערך אמיתי ונהנות מביקושים חסרי תקדים לבין כאלו הנשענות על הייפ תקשורתי והערכות שווי מוגזמות, היא זו שמבדילה בין הימור מסוכן לבין השקעה מושכלת וארוכת טווח בעולם הטכנולוגיה המשתנה במהירות.
