מגזר השבבים העולמי חווה ביום שישי נסיגה משמעותית, כאשר גלי ההדף מהטלטלה בבורסת דרום קוריאה והמתח הגיאופוליטי הגובר במזרח התיכון הגיעו עד לוול סטריט ולאירופה. מניות הטכנולוגיה, שהובילו את השוק לשיאים חדשים בחודשים האחרונים, רשמו ירידות שערים חדות על רקע חששות מאספקה לקויה וסימנים ראשונים להתחממות יתר של תחום הבינה המלאכותית. המגמה השלילית החלה באסיה, שם מדד הקוספי הדרום קוריאני צלל בלמעלה מ-6%, נסיגה חדה מהשיא ההיסטורי של 8,000 נקודות שחצה רק לאחרונה, וגררה אחריה את ענקיות המוליכים למחצה מעבר לים.

המוקד המרכזי של המשבר בקוריאה נמצא בחברת סמסונג אלקטרוניקס, שרשמה ירידה חדה של 8.6%. איגוד העובדים של החברה אישר מחדש את כוונתו לצאת לשביתה בת 18 ימים החל מה-21 במאי, מהלך שמעורר חרדה עמוקה בקרב יצרניות החומרה התלויות ברכיבי הזיכרון של סמסונג. גם המתחרה המקומית, SK Hynix, לא נותרה חסינה וצנחה ב-7.7%. המשקל הסגולי של שתי החברות הללו במדד הקוריאני הגיע לרמת שיא של למעלה מ-42%, מה שמסביר מדוע זעזוע פנימי בסמסונג הופך במהירות למפולת של המדד כולו וללחץ מכירות גלובלי.

בוול סטריט, מניית אינטל הובילה את הירידות עם צניחה של 6%, בעוד שמיקרון איבדה קרוב ל-5% מערכה. נבידיה, שנסחרה בשיאי כל הזמנים, נסוגה ב-3.5%, וברודקום ו-AMD רשמו ירידות של 3% ו-3.7% בהתאמה. גם באירופה נרשמה מגמה דומה, כאשר יצרנית הציוד לשבבים ASML איבדה 4.5% מערכה. נראה כי המשקיעים מנצלים את חוסר הוודאות כדי לממש רווחים, במיוחד לאחר דוח חדש של בנק UBS שהזהיר כי המרוץ אחר מניות ה-AI עשוי להיות בשלבי התחממות יתר. לפי הדוח, הזינוק במחירי המניות באפריל האחרון היה חריג בכל קנה מידה היסטורי, והוא מוגדר כאירוע של "סטיית תקן קיצונית" בפרספקטיבה של 25 השנים האחרונות.

הניתוח של UBS מצביע על כך שהרווחיות של חברות השבבים הגיעה לרמות יוצאות דופן, כאשר נבידיה למשל צפויה להגיע לתשואה על תזרים המזומנים של 82% השנה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי קשה מאוד לשמר רווחיות כזו לאורך זמן; נתונים סטטיסטיים מראים כי רק שבריר אחוז מהחברות בעולם הצליחו לשמור על רווחיות של מעל 50% לאורך עשור. האנליסטים מזהירים כי המיצוב של המשקיעים במניות הטכנולוגיה הגדולות הפך לצפוף מדי, מה שמגדיל את הרגישות של השוק לכל בשורה שלילית, בין אם היא מגיעה מדוחות כספיים ובין אם מהזירה המדינית.

במישור הגיאופוליטי, תשומת הלב מופנית לבייג'ינג, שם נמשך המפגש בין הנשיא דונלד טראמפ למנהיג סין שי ג'ינפינג. למרות שהשניים הסכימו על הצורך להשאיר את מצר הורמוז פתוח, המציאות בשטח נותרה מורכבת ומתוחה. המצר, שדרכו עוברת כמות עצומה של אנרגיה עולמית, נותר סגור למעשה מאז סוף פברואר בעקבות העימות הצבאי מול איראן, מה שממשיך לשבש את שרשראות האספקה ולהעלות את עלויות הייצור. דבריו של טראמפ ביום חמישי, לפיהם סבלנותו כלפי איראן הולכת ופקעת, במיוחד לאחר דיווחים על תפיסת ספינה מול איחוד האמירויות, רק הגבירו את תחושת חוסר הוודאות.

המשא ומתן המדיני שמטרתו לסיים את העימות מול איראן נמצא במבוי סתום, כאשר איראן מסרבת לוותר על תוכנית הגרעין שלה ועל מלאי האורניום המועשר שברשותה. ארצות הברית מצידה ממשיכה להטיל מצור על נמלי המדינה, מהלך שמחריף את הלחץ הכלכלי אך גם את המתיחות הביטחונית באזור. עבור שוק השבבים, הקיפאון הזה מתורגם לחשש מהאטה בצמיחה העולמית ומשיבושים נוספים בנתיבי הסחר הימיים. השילוב בין הלחצים הפנימיים בתעשייה, כמו השביתה בסמסונג, לבין הסיכונים הגיאופוליטיים במזרח התיכון, יוצר סביבת מסחר מאתגרת שמחייבת את המשקיעים לבחון מחדש את רמות הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם לקראת מחצית השנה.