החלטתה האחרונה של ועדת השרים להצטיידות לאשר את תוכנית משרד הביטחון וצה"ל לרכישת שתי טייסות קרב חדשות מסוג F-35 ו-F-15IA מסמנת את תחילתו של אחד מתהליכי ההתעצמות המשמעותיים ביותר שידע חיל האוויר הישראלי. המהלך, שעלותו נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים, צפוי להוביל לקליטה מואצת של עשרות כלי טיס מתקדמים והקמת תשתיות נרחבות בבסיסי החיל השונים. בתוך פחות מעשור, חיל האוויר צפוי להעמיד מערך חסר תקדים הכולל 100 מטוסי F-35 ("אדיר") ו-50 מטוסי F-15 מהדגם החדיש ביותר, IA, מה שישנה לחלוטין את מאזן הכוחות האווירי באזור.
נכון להיום, חיל האוויר כבר מפעיל 48 מטוסי F-35 מתוצרת לוקהיד מרטין, כאשר שני מטוסים נוספים אמורים להימסר במהלך הקיץ הקרוב ולהשלים שתי טייסות מלאות המוצבות בבסיס נבטים. הטייסת השלישית, שהוזמנה בקיץ 2023 בעלות של כ-3 מיליארד דולר, תחל להגיע לישראל בסוף שנת 2027 בקצב של חמישה עד שישה מטוסים בשנה. כעת, עם אישור השרים לרכישת הטייסת הרביעית, ישראל מבטיחה לעצמה רצף ייצור במחירים דומים להזמנות הקודמות, מהלך שהיה קריטי לביצוע לפני פקיעת האופציה בתחילת חודש יוני.
לצד המטוסים החמקנים, משרד הביטחון פועל להאיץ גם את רכש מטוסי ה-F-15IA מתוצרת בואינג. מדובר בדגם שונה מהותית ממטוסי ה"בז" המיתולוגיים המשרתים את החיל מאז שנות ה-70. המטוס החדש מצויד במכ"ם עוצמתי ויכולת נשיאה של כ-17 טונות חימושים לטווחים ארוכים, מה שמעניק לו יתרון משמעותי במשימות תקיפה הדורשות עוצמת אש כבדה, על אף שאינו חמקן. עלותה של טייסת F-15 כזו מוערכת בכ-5 מיליארד דולר, והמטוסים הראשונים אמורים לנחות בישראל לקראת סוף העשור הנוכחי. הצורך באישור המהיר של הוועדה נבע מהעומס הכבד על קווי הייצור בארה"ב, כאשר אי-הזמנה בזמן הייתה עלולה לדחות את אספקת המטוסים בשנים ארוכות.
קליטת המטוסים החדשים תלווה בתהליך של הוצאת דגמים מיושנים מהשירות, כמו מטוסי ה-F-15 הישנים ומטוסי ה-F-16 מדגם "ברק". הטייסות החדשות צפויות לפעול מבסיס תל נוף, וייתכן שגם מבסיסים נוספים, תוך הקמת מערכי תשתיות ייעודיים. עם זאת, סימן השאלה הגדול ביותר מרחף מעל שאלת המימון. מתווה הסיוע הביטחוני האמריקאי הנוכחי, המעניק לישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה, יסתיים בסוף 2028. לנוכח המדיניות המסתמנת של ממשל טראמפ, המסתייג מהענקת סיוע כספי על חשבון משלם המיסים האמריקאי, ישראל נערכת למשא ומתן על מתווה ביניים. המטרה המוצהרת היא גמילה הדרגתית מסיוע ברכש מערכות נשק עד שנת 2038, מה שעשוי לחייב את ישראל לממן את עסקאות המטוסים החדשות ממשאביה העצמאיים.
כחלופה לסיוע האמריקאי, הממשלה נשענת על תוכנית "מגן ישראל", שבמסגרתה מתוכננת תוספת של 35 מיליארד שקל בכל שנה לבסיס תקציב הביטחון בעשור הקרוב. במערכת הביטחון מדגישים כי רכש הטייסות אינו מותרות אלא צורך מבצעי דחוף לנוכח הזירות המרובות. המלחמות האחרונות עם איראן לא הצליחו לנטרל את איום הגרעין, את תעשיית הטילים הבליסטיים או את התמיכה של הרפובליקה האסלאמית בארגוני טרור כמו חזבאללה והחות'ים, בזמן שהזירות בעזה ובלבנון ממשיכות לבעור.
נדבך משלים ליכולות התקיפה ארוכות הטווח הוא מערך התדלוק האווירי. כבר בחודש הבא צפוי לנחות בישראל מטוס התדלוק הראשון מדגם KC-46 מתוך שישה שהוזמנו מבואינג בעלות של כ-250 מיליון דולר ליחידה. מטוסים אלו, שיחליפו מערך מיושן בן חמישה עשורים, חיוניים ליכולת של חיל האוויר לפעול באופן עצמאי במטרות מרוחקות כמו איראן ותימן, ללא תלות במתדלקים אמריקאיים כפי שנעשה בסבבים האחרונים. השילוב בין מטוסי הקרב המתקדמים לבין יכולת תדלוק אווירי חדשה נועד להבטיח שלישראל תהיה היכולת להפעיל אש עוצמתית ומדויקת בכל מקום שיידרש, גם בתרחישים של חוסר ודאות דיפלומטית או תקציבית.
