הדיונים הקדחתניים בין משרד האוצר לבין נשיאות המגזר העסקי הובילו לגיבוש מתווה חירום שנועד לייצב את המשק הישראלי תחת אש. הצורך הדחוף בפתרון עלה בעקבות השבתת מערכת החינוך והפגיעה הישירה בפעילות העסקית ברחבי הארץ, מה שיצר לחץ כפול: הורים שנאלצים להיעדר מהעבודה ומעסיקים שסופגים ירידה חדה בהכנסות בזמן שההוצאות הקבועות ממשיכות להיערם. המתווה הנוכחי נשען על המודל שהופעל במבצע "עם כלביא" ביוני 2025, אך הוא מותאם למציאות הנוכחית של מבצע "שאגת הארי".
הבשורה המשמעותית ביותר עבור ציבור העובדים היא ההסכמה על פתרון להורים לילדים עד גיל 14. לפי ההסדר, הורה יוכל לצאת לחל"ת ממומן במקרים שבהם מוסדות החינוך סגורים על פי הנחיות פיקוד העורף. המדינה למעשה תיקח על עצמה את נטל מימון ימי ההיעדרות הללו, צעד שנועד למנוע פיטורים המוניים ולשמור על רציפות תעסוקתית. מדובר ברשת ביטחון קריטית עבור משפחות רבות שמוצאות את עצמן ללא סידור לילדים וללא יכולת להשתכר בתקופה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית.
במקביל, מתווה הפיצויים לעסקים מתמקד בארבעה מסלולים מרכזיים, כאשר המטרה היא להזרים חמצן תזרימי לעסקים שמחזורם השנתי נע בין 12 אלף ש"ח ל-400 מיליון ש"ח. הפיצוי יינתן לעסקים שחוו ירידה של למעלה מ-25% במחזור העסקי שלהם לעומת תקופות מקבילות. המנגנון יכלול מענק המשכיות עסקית שיורכב מהחזר הוצאות קבועות ומקדם השתתפות בשכר העובדים. השילוב בין הגנה על העובד להגנה על העסק נועד למנוע קריסה של עסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עמוד השדרה של המשק.
המעבר למודל "עסק ממוגן" והלחץ מצד ארגונים כלכליים כמו להב ואיגוד לשכות המסחר, האיצו את התהליך למרות הביקורת על "גרירת רגליים" מצד האוצר בתחילת האירוע. המתווה עדיין דורש אישור סופי של הכנסת והתקנת תקנות על ידי רשות המסים, אך ההסכמות העקרוניות כבר מונחות על השולחן. עבור המשק, מדובר במהלך של בלימת זעזועים שנועד להבטיח שביום שאחרי הלחימה, התשתית העסקית תהיה מסוגלת להתאושש במהירות ולא תישחק באופן בלתי הפיך.
