התפתחותה המואצת של תעשיית הבינה המלאכותית בשנתיים האחרונות דרשה השקעות הון בסדרי גודל היסטוריים, במיוחד בכל הנוגע להקמת תשתיות פיזיות וחוות שרתים עצומות. אולם כעת, נראה כי האופוריה מפנה את מקומה למציאות פיננסית מורכבת, וסדקים ראשונים מתחילים להופיע בחומה הבצורה של המערכת הבנקאית המסורתית. בנק ING ההולנדי, מהמוסדות הפיננסיים הבולטים באירופה, החל במהלך אסטרטגי למכירת תיק הלוואות ענק בשווי של כ-500 מיליון דולר, אשר הועמד במקור לטובת מימון הקמתם של מרכזי נתונים מתקדמים. צעד חריג זה אינו מהלך שגרתי של ניהול נזילות, אלא משקף מאמץ גובר ודחיפות בקרב מוסדות פיננסיים מרכזיים לפזר, ואף להרחיק מעצמם, את סיכוני האשראי הכבדים שנערמים סביב בהלת הבינה המלאכותית.

תיק ההלוואות שהועמד למדף המכירות של בנק ING כולל תריסר הלוואות שונות ומגוונות, המייצגות חתך עמוק של תעשיית תשתיות הענן. גולת הכותרת של התיק היא נתח חוב משמעותי בסך 25 מיליון דולר מתוך פרויקט Stargate השאפתני המוקם במדינת ניו מקסיקו, פרויקט דגל שבו מעורבות ישירות ענקיות טכנולוגיה ופיננסים כדוגמת OpenAI, קרן ההשקעות סופטבנק וחברת אורקל. בנוסף, התיק כולל חשיפות אשראי ישירות לחברות תשתיות מובילות ומתמחות כגון Vantage Data Centers וחברת CyrusOne. המכירה המורכבת הזו צפויה להתנהל במתכונת של מכרז תחרותי וקפדני שאמור להיסגר באמצע חודש נובמבר, כאשר הבנק דורש מהמשקיעים הפוטנציאליים להגיש הצעות מחיר בנתחי מינימום של 10 מיליון דולר ומעלה לכל רכישה.

ההחלטה של בנק ING אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא מהווה סממן מובהק למגמה רחבה הרבה יותר ששוטפת את עולם הבנקאות העולמי, מגמה המכונה לעיתים בשפה המקצועית מודל של הלווה והפץ. הבנקים הגדולים, שבעבר שמחו להחזיק הלוואות רווחיות במאזניהם עד לפירעון, פועלים כיום בקדחתנות להעביר את החובות הללו הלאה אל זרועותיהן של חברות אשראי חוץ-בנקאי, מנהלי נכסים אלטרנטיביים וחברות ביטוח גדולות. גופים מוסדיים אלו נמשכים כבמטה קסם אל התשואות הגבוהות שמציעים נכסי חוב מגובים בתשתיות, בעוד שהבנקים המסורתיים מחפשים לשחרר הון רגולטורי יקר. עוד קודם למהלך ההולנדי, נרשמו תנועות דומות בלב וול סטריט, כאשר בנקי השקעות ענקיים דוגמת ג'יי פי מורגן ומורגן סטנלי החלו לבחון ברצינות דרכים יצירתיות לצמצם את חשיפת האשראי העצומה שלהם למגזר בינוי חוות השרתים. הם עושים זאת הן באמצעות עסקאות מכירה פרטיות לגופי אשראי פרטי והן דרך מכשירים פיננסיים מורכבים של העברת סיכונים. התופעה הזו מעלה שאלה נוקבת בקרב משקיעים ואנליסטים, האם מדובר אך ורק בניהול סיכונים שגרתי ואחראי, או שמא אנו עדים לניסיון מתוכנן של המממנים הגדולים והמתוחכמים ביותר לסגת מהשוק רגע לפני שהחלון ייסגר ובועת החוב תתפוצץ.

החשש ההולך ותופח סביב הר החובות של תעשיית הבינה המלאכותית מתחדד משמעותית על רקע הסערה הפוליטית והכלכלית שמתחוללת בימים אלו בארצות הברית. הספקות הגוברים סביב התשואה הכלכלית הריאלית של השקעות העתק בתשתיות פוגשים כעת חומה פוליטית חדשה. בעקבות תוצאות בחירות האמצע האחרונות בארצות הברית, שבהן רשמה המפלגה הדמוקרטית ניצחון סוחף והשתלטה על הקונגרס, גובר החשש הממשי בקרב פעילי השוק מפני תפנית חדה במדיניות הרגולטורית. מרכזי נתונים מודרניים המפעילים מודלים של בינה מלאכותית הם צרכנים אדירים של חשמל, מים ומשאבי טבע נוספים. האג'נדה הסביבתית של הממשל הדמוקרטי עלולה להוביל במהירות להקשחת הרגולציה, ואף להטלת הקפאות בפועל או הגבלות חמורות על הקמת חוות שרתים חדשות במדינות שונות בארצות הברית כדי לרסן את צריכת האנרגיה.

החשש מפני האטה כפויה בקצב הבנייה ויצירת צווארי בקבוק משמעותיים ביכולות המחשוב הזמינות, כבר החל לגבות מחיר כבד ומוחשי מוול סטריט. השילוב של חוסר ודאות פוליטי יחד עם פסימיות גוברת הוביל ליום מסחר עגום במיוחד ביום חמישי האחרון, שבו מדד הנאסדק צלל בשיעור חד של 5.5%. נפילה זו, שהכניסה את המדד לרמת תיקון רשמית, סימנה את יומו הגרוע ביותר של שוק הטכנולוגיה מזה תקופה ארוכה מאוד מאז שיא משבר הקורונה. ענקיות הטכנולוגיה שנחשבו עד לאחרונה לחסינות מכל פגיעה ספגו מהלומות כואבות, כאשר מניות כמו אנבידיה וקוואלקום איבדו למעלה מ-9% מערכן ביום בודד. בנוסף, מתיחות עסקית סביב חוזי הענן מתחילה לצוף על פני השטח, כאשר חברות דוגמת מיקרוסופט החלו לצמצם התקשרויות לשכירת קיבולת מחשוב מול ספקיות כמו אורקל בטענה של התיישנות החומרה, תהליך שרק מוסיף שמן למדורת אי-הוודאות הכללית לגבי יציבות הביקושים בענף.

התמונה הכלכלית המורכבת מקבלת זווית נוספת כאשר בוחנים את נתוני המאקרו האחרונים המגיעים משוק העבודה האמריקאי. דוח התעסוקה החזק שהתפרסם בסוף השבוע, אשר הציג תוספת מפתיעה של 165 אלף משרות חדשות וירידה בשיעור האבטלה ל-4.1%, מספק לבנק המרכזי האמריקאי מרחב תמרון רחב להמשיך ולהחזיק את שיעורי הריבית ברמות גבוהות. סביבת ריבית גבוהה ותשואות אג"ח שמטפסות מעבר ל-4.8% מייקרות באופן דרמטי את עלויות המימון והחזר ההלוואות של פרויקטי תשתית ענקיים דוגמת חוות השרתים, מה ששוחק עוד יותר את פוטנציאל הרווחיות שלהם בטווח הארוך. אנליסטים ומומחים פיננסיים מעריכים כעת כי שילוב הכוחות העוצמתי הזה, הכולל אי-ודאות רגולטורית, עיכובים פוטנציאליים בפרויקטים, ריביות גבוהות ובחינה מחודשת וקפדנית של מודל החזרי ההשקעה, ימשיך לתדלק רמות גבוהות של תנודתיות בשווקים הפיננסיים. שוק ההון מתחיל להפנים כי בניית תשתיות העתיד מלווה בסיכוני הווה משמעותיים, והמהלכים של הבנקים הגדולים להיפטר מהאשראי מהווים תמרור אזהרה בוהק שאי אפשר להתעלם ממנו.