יום הבחירות בישראל תמיד נושא עמו מתח באוויר, אך נראה כי מערכת הבחירות הנוכחית מצליחה לשבור גם את התחזיות האופטימיות ביותר של הסוקרים והפרשנים הפוליטיים. הבוקר נפתחו אלפי קלפיות ברחבי הארץ, ותורי הענק שהשתרכו מחוץ למוסדות החינוך והמתנ"סים המחישו יותר מכל את הצימאון הציבורי האדיר להשפיע. הנתונים הרשמיים שזרמו ממטה ועדת הבחירות המרכזית אישרו את התחושות בשטח. השעון הורה על השעה שתים עשרה בצהריים, והמספרים דיברו בעד עצמם והצביעו על מגמה היסטורית של ממש. שיעור ההצבעה הארצי זינק לנתון מרשים של 31.5%, שיא שלא נראה במחוזותינו מאז שנת 1973. למעלה משני מיליון ושלוש מאות ותשעה אלף אזרחים ואזרחיות כבר מימשו את זכותם הדמוקרטית עד לשעת הצהריים, נתון המהווה קפיצה משמעותית ועלייה של 3.1% בהשוואה לאותה השעה במערכת הבחירות הקודמת. התחושה ברחובות היא של אירוע מכונן, שבו הציבור מבין כי כל קול עשוי להיות הקול שיכריע את עתיד המדינה לשנים הבאות.
הבחירות הנוכחיות מתקיימות בצל מציאות ביטחונית ופוליטית מורכבת במיוחד. את הספינה הגדולה של ניהול ההצבעה מוביל שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, המכהן כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית עבור הבחירות לכנסת ה-26. לצידו, מנהל את האופרציה האדירה הזו ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עורך הדין דין ליבנה מטעם ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. האתגר הניצב בפני השניים הוא עצום, שכן השנה פוקדים את הקלפיות בעלי זכות בחירה שמספרם המדויק עומד על 7,331,981 אזרחים. ניהול מערך כה גדול דורש דיוק מרבי, שקיפות ויכולת תגובה מהירה לכל תרחיש, החל מתקלות טכניות קטנות ועד לאירועים העלולים להשפיע על טוהר הבחירות.
המספר חסר התקדים של המצביעים בפועל משפיע באופן ישיר על המתמטיקה האכזרית של הבוקר שאחרי, ובמיוחד על רף הכניסה אל המשכן. כיום, אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים הניתנים ביום זה, נתון המאושר דרך אתר הכנסת. מכיוון שמדובר באחוז מתוך סך הקולות ולא במספר קבוע, ככל ששיעור ההשתתפות הכללי עולה, כך עולה גם מספר הקולות האבסולוטי הנדרש מכל רשימה ורשימה רק כדי לעבור את הסף ולהיכנס לכנסת. מפלגות רבות, במיוחד הקטנות שבהן, מתבוננות בחרדה בנתוני ההצבעה הגבוהים, בידיעה שכל עלייה באחוזים מחייבת אותן לגייס אלפי תומכים נוספים כדי לשרוד את המאבק ולהישאר רלוונטיות על המפה הפוליטית.
כדי להבטיח את מימוש הזכות הדמוקרטית, יום הבוחר תוכנן בקפידה כדי לאפשר לכל אזרח, בכל מצב ובכל מקום, לקחת חלק בעיצוב פני המדינה. ברוב חלקי הארץ נפתחו הקלפיות בשעה שבע בבוקר והן צפויות להישאר פתוחות ברציפות עד השעה עשר בלילה, אז יפורסמו תוצאות המדגמים שיעצרו את נשימתה של אומה שלמה. יחד עם זאת, הכללים הותאמו לאוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים או מגבלות נגישות. ביישובים קטנים, בבתי החולים ברחבי הארץ ואף בבתי הסוהר, שעות ההצבעה שונות במעט. באזורים אלו נפתחו הקלפיות בשעה שמונה בבוקר, והן עתידות להיסגר מוקדם יותר, בשעה שמונה בערב. גמישות זו מבטיחה שאיש לא יישאר מאחור ושלכל קול יינתן משקל שווה בקביעת העתיד המשותף.
מאחורי הקלעים של החגיגה האזרחית, הרוחות בפוליטיקה הישראלית סוערות וגועשות. האווירה הציבורית מתוחה עד הקצה, והיריבויות האישיות והאידיאולוגיות העמוקות צפות אל פני השטח. ביטוי מובהק ופומבי לכך ניתן למצוא בהתבטאויותיו החריפות של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שיצא הבוקר במתקפה ישירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במוקד העימות עומד ניהול המערכה הצבאית וההחלטות שהתקבלו ברגעים הקריטיים. איזנקוט הטיח האשמות קשות בנוגע לתמרון הקרקעי ברצועת עזה, והדגיש כי נתניהו היה מודע היטב לכך שהוא דחף לתמרון צבאי ומלא, אשר התבצע בסופו של דבר כשכוחות צה"ל נכנסו לעזה. לטענת איזנקוט, נתניהו בוחר כעת לעוות את המציאות ולהפיץ דברי שקר ביחס לאותן החלטות. ההתנגשות הפומבית הזו ביום הבחירות עצמו משקפת את עומק השסע ואת הניסיון של ראשי המפלגות לגייס ולשלהב את תומכיהם ברגעים האחרונים מתוך הבנה כי המרוץ צמוד מתמיד.
לצד המאבקים הפוליטיים החריפים, מערכת הבחירות מתאפיינת גם במאבק עיקש במידע כוזב וניסיונות השפעה דיגיטליים. משעות הבוקר המוקדמות החלו לרוץ ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ השונות שמועות ודיווחים שנועדו לזרוע בלבול וחשש בקרב המצביעים. המקרה הבולט ביותר נגע להפצת טענה שלפיה נציגי מפלגת הליכוד מבצעים מעקב טכנולוגי אחר אזרחים המגיעים לקלפיות באמצעות יישומון ייעודי המדווח עליהם. ועדת הבחירות המרכזית נאלצה להתערב במהירות חסרת תקדים והוציאה הודעה נחרצת המבהירה כי המידע המופץ משולל כל יסוד. בהודעת הוועדה הודגש כי חל איסור מוחלט על כל נציגי המפלגות להעביר מידע בנוגע להגעתו של אדם ספציפי לקלפי, בין אם באמצעות אפליקציות מתקדמות ובין אם בכל דרך אחרת.
בנוסף לטיפול בגל השמועות הווירטואלי, נדרשה הוועדה לטפל גם באירועים נקודתיים של חוסר הבנה בשטח, אשר כמעט והעיבו על טוהר המידות. כך אירע כאשר התקבל דיווח על חברת ועדת קלפי במושב ירחיב שבחרה לצלם את המתרחש בתוך מתחם ההצבעה. לאחר בירור מהיר התברר כי מדובר בטעות ולא בזדון. נציגי הוועדה מיהרו להבהיר לה את חומרת המעשה וחידדו בפניה את ההנחיות האוסרות באופן מוחלט על צילום במתחם. היא מיד הבינה את טעותה וחדלה מכך, והאירוע המקומי הסתיים ללא פגיעה בהליך עצמו, אך הדגיש את הרגישות הרבה האופפת כל פעולה ביום זה.
אל מול הקיטוב הפוליטי החריף וההאשמות ההדדיות, התייצב נשיא המדינה יצחק הרצוג וניסה לצקת תוכן ערכי ומאחד אל תוך יום הבוחר. מיד לאחר שהצביע יחד עם רעייתו מיכל בירושלים, נשא הרצוג דברים המעלים על נס את החובה והזכות האזרחית. הוא שיתף את הציבור במפגש מרגש וטעון שקיים אמש עם פצועי צה"ל, גיבורים ששילמו מחיר גופני ונפשי כבד במערכה. הרצוג הדהד את המסר לפיו לוחמים אלו יצאו אל שדה הקרב וסיכנו את חייהם לא רק למען הביטחון הפיזי של המדינה, אלא גם כדי שנוכל לממש את הדמוקרטיה הישראלית. דבריו היוו תזכורת כואבת וחשובה למחיר שמשלמת החברה הישראלית על עצמאותה וחירותה.
הנשיא ניצל את הבמה כדי להודות מקרב לב לאנשי ועדת הבחירות המרכזית על עבודתם המסורה, והביע תקווה כנה כי היום ייזכר כיום חג אמיתי של הדמוקרטיה שלנו. הוא הפציר בציבור ובפוליטיקאים כאחד לא לאפשר לאיש לחבל בתהליך או לקלקל את ההישג האזרחי המרשים של אחוזי ההצבעה הגבוהים. המסר שלו פנה אל המכנה המשותף הרחב והעמוק ביותר של החברה: ביום הבחירות, כולנו שווים לחלוטין. הקול של כל אזרח ואזרחית שווה במשקלו, וזו ההזדמנות הנדירה של כל אדם להשפיע על פני המרחב שבו אנו חיים יחד. בסופו של יום, הרצוג הזכיר לכולם כי למרות הכל, כאשר ייסגרו הקלפיות בערב וכאשר התוצאות יתבהרו, המציאות תחייב את כולנו להתעורר אל אותה מדינה מתוך הבנה עמוקה וברורה שאין לנו ארץ אחרת.
