המעבר מעולמות אבטחת הענן וההייטק לפס הייצור של ענף המזון המהיר עשוי להיראות במבט ראשון כצעד בלתי שגרתי, אך עבור ארבעת מייסדי חברת וויז בראשות אסף רפפורט מדובר באתגר מסחרי וניהולי מהמעלה הראשונה. המגעים המתקדמים שמנהלים הארבעה מול מקדונלד'ס העולמית לרכישת הזיכיון להפעלת הרשת בישראל מסמנים נקודת מפנה משמעותית בשוק הקמעונאות המקומי, שכן לפי ההערכות מדובר כיום בגורם היחיד שמולו מתנהל משא ומתן פעיל וישיר, גם אם השלמת המהלך עשויה להימשך עוד מספר שבועות ואינה חתומה סופית.
הרקע למכרז הנוכחי נעוץ בטלטלה שעברה מקדונלד'ס ישראל במהלך שנת 2024, אז נפרדה החברה העולמית מהזכיין המיתולוגי עמרי פדן, שהחזיק בזיכיון מאז 1992 ופתח את הסניף הראשון שנה לאחר מכן. הפרידה הגיעה בעקבות תרומות הסניפים לצה"ל ומתן הטבות לחיילים בתקופת המלחמה, צעד שגרר קריאות לחרם בעולם הערבי ופגע במכירות הגלובליות של הרשת. פדן קיבל לפי הערכות פיצוי של 1.5 עד 2 מיליארד שקל, ומקדונלד'ס העולמית נטלה את הניהול לידיה והפסיקה את התרומות, אך התקופה שלאחר מכן אופיינה בירידה בהיקפי הפעילות ובביקורת גוברת על איכות השירות בסניפים.
כאשר החלה החברה העולמית בתהליך לאיתור זכיין חדש באמצעות בנק ההשקעות גולדמן זאקס, התייצבו בתור שורה ארוכה של אנשי עסקים וגופים בולטים במשק, בהם קבוצת מאיר, קבוצת יוניון של ג'ורג' חורש, מקס סטוק, חברות הביטוח כלל והפניקס, קפה קפה ובעלי קנדה ישראל. עם זאת, מקדונלד'ס הציבה מסננת קפדנית שפסלה חברות ציבוריות מחשש לחשיפת נתונים פיננסיים, גורמים בעלי עניינים רגולטוריים מורכבים ומועמדים שהתבטאו בעבר בסוגיות פוליטיות. העדפתה המפורשת הייתה ונשארה גורם פרטי בעל חוסן כלכלי המסוגל להחזיק בנכס לאורך שנים בשקט תעשייתי.
כאן נכנסת לתמונה ההזדמנות הפיננסית הנדירה שעומדת בפני מייסדי וויז. לפי הערכות, שווי העסקה המתגבשת עומד סביב חצי מיליארד שקל בלבד, סכום נמוך באופן דרמטי מהשווי ששולם לפדן בעת הפרידה. עבור הרשת הבינלאומית, השבת היציבות והמוניטין של המותג חשובה כיום בהרבה מהשאת הרווח הישיר ממכירת הזיכיון. הזכיין החדש יידרש כמובן לשלם תמלוגים שוטפים מההכנסות, אך על פי המודלים הכלכליים ניתן יהיה להחזיר את מלוא ההשקעה בתוך תקופה מוערכת של בין חמש לשבע שנים, נתון שהופך את המהלך לאטרקטיבי במיוחד למשקיעים פרטיים.
למרות ההתלהבות האישית של רפפורט מהמותג והאהבה המוכרת שלו למזון מהיר, ההבדל בין הצלחה מסחררת של אקזיט ענק בענף הסייבר לבין תפעול יומיומי של רשת פאסט פוד הוא תהומי. ניהול רשת מזון מחייב בקרה בלתי פוסקת על שרשרת האספקה, שליטה בעלויות המזון, ניהול של אלפי עובדים בסניפים והתמודדות מתמדת עם שירות לקוחות. מתוך הבנת האתגר הזה, מתכוונים המייסדים לשלב שותף בעל מומחיות תפעולית מוכחת בתחום הקמעונאות והמזון, כאשר אחת האפשרויות המובילות שנבחנות היא צירופה של זהבית כהן יחד עם קרן אייפקס, לצד אפשרויות נוספות שיידונו רק לאחר הבטחת הזיכיון.
המייסדים, שכבר נכנסו לאחרונה לעולם התקשורת עם רכישת ערוץ 13, יצטרכו להקצות קשב ניהולי לא מבוטל להבראת הרשת המקומית שנמצאת בשפל תדמיתי ומסחרי. את המגעים מוביל יוטב קוסטיקה המנהל את הפמילי אופיס של הארבעה, כאשר בסביבתם מבהירים כי מדובר בהזדמנות עסקית מרתקת להכנסת שפה טכנולוגית, שיפור ממשקי הלקוח וייעול דיגיטלי, אך כזו שלא תגרור אכזבה עמוקה אם התנאים לא יבשילו לכדי חתימה סופית בשבועות הקרובים.
