מסמך פנימי שהודלף לוושינגטון פוסט חשף את זהותם של הגורמים שעומדים מאחורי מימון פרויקט אולם הנשפים המפואר בבית הלבן, ומציב שורה ארוכה של סימני שאלה כבדים בנוגע לקשרי הון ושלטון בוושינגטון. הרשימה המפרטת תרומות בהיקף מצטבר של 330 מיליון דולר כוללת כמה מהשמות הגדולים והמשפיעים ביותר בעולם העסקים והטכנולוגיה, בהם אפל ואנבידיה שהתייצבו בראש הרשימה עם תרומת ענק של 25 מיליון דולר כל אחת. לצידן מככבות קרן משפחת אדלסון, קרן הקשורה למיליארדר צ'ארלי ארגן, גוגל שהעבירה 22 מיליון דולר מכספי פשרה משפטית, ומיקרוסופט שהתחייבה להעביר 10 מיליון דולר נוספים לטובת המיזם.

אולם מעבר לרשימת התאגידים הנוצצת, הפרט הבולט והמטלטל ביותר במסמך שנחשף הוא דווקא שמו של מי שנעדר ממנו לחלוטין. הנשיא דונלד טראמפ, שפיזר שוב ושוב הצהרות פומביות חגיגיות לפיהן יממן את הקמת האולם מכיסו הפרטי וטען בתוקף כי קופת המדינה לא תישא בעלויות, אינו מופיע ברשימת התורמים. ההבטחה הנשיאותית כי האולם משולם במלואו על ידו ועל ידי כמה מחבריו התחלפה בתמונת מצב שונה בתכלית, שבה תאגידי ענק בעלי אינטרסים רגולטוריים רחבי היקף מול הממשל הפדרלי הם אלה שמזרימים את הכספים בפועל. בבית הלבן סירבו להשיב לשאלות עיתונאים בדבר הסכומים שהנשיא שילם בפועל, ובחרו לתקוף בחריפות את ההדלפה הפחדנית ולהגדיר את הטענות בדבר ניגודי עניינים כהתקפות סרק.

הסערה מקבלת ממד חמור עוד יותר נוכח העלויות המאמירות של הפרויקט עצמו, שהחל בהערכה ראשונית של 200 מיליון דולר ותפח לפי הערכות קבלנים לסכום עתק של כ-600 מיליון דולר, כאשר דיווחים מצביעים על כך שמשלמי המסים האמריקאים עשויים לשאת בכחצי מהעלות הכוללת. יתרה מזאת, חקירות של ארגוני פיקוח ציבוריים העלו כי ניתוב הכספים התבצע דרך ארגון ללא כוונת רווח, מנגנון שאפשר העברת תרומות אנונימיות לפרויקט הדגל של הנשיא המכהן תוך עקיפת הבדיקות המקובלות למניעת ניגודי עניינים פדרליים. על פי ממצאי ארגוני המעקב, תורמים בולטים ברשימה הם יצרני נשק, חברות בינה מלאכותית וענקיות טק שזכו לאחרונה בחוזים ממשלתיים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

אחד המקרים המעוררים ביקורת נוקבת נוגע לחנינה נשיאותית שהוענקה למיליארדר חוליו הררה ולוטיני, שהועמד לדין על ידי משרד המשפטים באשמת שוחד. החנינה הוענקה חודשים ספורים לאחר שבתו ביצעה תשלום ראשון מתוך תרומה של 2.5 מיליון דולר למיזם אולם הנשפים. התפתחויות אלו הובילו חברי קונגרס ופעילי שקיפות לדרוש דין וחשבון מלא וחקירה מעמיקה של מה שהם מגדירים כמנגנון תשלום תמורת השפעה. הניסיונות המשפטיים לבלום את הבנייה והריסת האגף המזרחי של הבית הלבן אומנם נדחו בעבר על ידי בית המשפט העליון, אך חשיפת שמות התורמים והיעדר תרומתו המוצהרת של הנשיא הופכים את אולם הנשפים לאחד המוקדים הפוליטיים הנפיצים ביותר בוושינגטון.