תארו לעצמכם עולם שבו אתם כבר לא צריכים לשוטט שעות באינספור אתרים, להשוות מחירים, לקרוא עשרות חוות דעת מפוקפקות או להזין שוב ושוב את פרטי כרטיס האשראי. במקום זה, אתם פשוט מבקשים מבוט חכם: "מצא לי טיסה ונעלי ריצה במחיר הכי טוב וסגור את העסקה". זה בדיוק מה שמבטיחים סוכני ה-AI הצרכניים, גל חדש של תוכנות אוטונומיות שלא רק מציעות טקסט, אלא פועלות בעולם האמיתי. הצמיחה המטאורית של שחקנים חדשים כמו מיוז, שמסוגל להתקשר לעסקים, למלא טפסים, לנהל תיבות דואר נכנס, לבטל מנויים ואפילו להתמקח על מחירים, הציתה ספקולציות רבות בוול סטריט על הגעתו של "רגע האייפון" של הבינה המלאכותית. לצידו, שחקניות הענק לא נשארות בצד: OpenAI השיקה את דוטס, בעוד גוגל פועלת לשכלל את ספארק. אבל כמו בכל מהפכה טכנולוגית, השאלה האמיתית אינה רק מה הטכנולוגיה יודעת לעשות, אלא מי ישלשל את הרווחים לכיסו ומי ימצא את עצמו מחוץ למשחק.

התגובה של השוק המסורתי לתופעה הזו חושפת פיצול מרתק ומלמדת רבות על מאזן הכוחות. אמזון, ענקית הקמעונאות הבלתי מעורערת, בחרה בקו נוקשה במיוחד וחסמה את פעילותו של מיוז בתוך שבועיים בלבד מיום השקתו. הנימוקים הרשמיים התמקדו בהיעדר הודעה מוקדמת, אי-הזדהות מספקת של הבוט, איסוף לכאורה של פרטי זיהוי לקוחות וגישה ישירה לדפי חשבון ולהיסטוריית הזמנות אישית. מנגד, שורה ארוכה של ענקיות קמעונאות אחרות, ובהן שופיפיי, וולמארט, בסט ביי, גאפ, ספורה, ווייפייר, דיק'ס ספורטינג גודס, אולטה ביוטי, אקספידיה ואינסטקרט, בחרו דווקא לחבק את המגמה ושיתפו פעולה עם המערכת כדי לאפשר קניות וסליקה מהירה. במחלקת המחקר של בית ההשקעות ברנשטיין מעריכים כי המודל שישלוט בסופו של דבר לא יהיה חסימה גורפת כמו זו של אמזון, אלא גישה סלקטיבית ומבוקרת. מיוז עצמה פועלת כיום לפיתוח חיבורי API ישירים מול קמעונאים, אף שבשלב זה היא בעיקר גולשת באתרים, מזינה טפסים ומכינה את ההזמנות לאישור סופי מצד המשתמש האנושי.
השינוי המבני הזה לא נעצר רק בתוכנה, אלא מתבטא בשינוי דרמטי של תנועת הרשת כולה. לפי נתוני קלאודפלייר, בקשות רשת שמקורן בסוכני AI זינקו ביותר מ-1,700% בתוך שנה אחת בלבד, בעוד שתנועת הגולשים האנושיים בקטגוריות שנמצאות תחת סריקה אינטנסיבית, כגון קמעונאות ושירותים פיננסיים, צנחה בשיעור של עד 40%. צניחה כזו משנה לחלוטין את מודל ההכנסות של אתרים, שרגילים להרוויח מפרסומות, קליקים וזמן שהייה של בני אדם. התוצאה המיידית של השינוי הזה צפויה להיות החמרת מנגנוני האימות, הצבת מחסומים אנושיים מחמירים יותר ויצירת גישה מובחנת לקטלוגים, למחירים ולחשבונות משתמש.
הפוטנציאל הגדול ביותר של הסוכנים טמון בפתרון משימות שמייצרות חיכוך יומיומי גבוה ושואבות זמן רב. דוגמה בולטת לכך היא עולם התיירות: מטיילים בארצות הברית צופים בממוצע ב-277 עמודי תוכן ומקדישים כחמש שעות למחקר ב-45 הימים שלפני ביצוע הזמנה. סוכן חכם שיודע לתאם טיסות, להשוות מחירים, להזמין מלונות ולחלק הוצאות משותפות בין נוסעים יכול לחסוך עבודה סיזיפית. ההתלהבות הזו ניכרת כבר בשטח. סוכן ה-AI אינסטינקט מעמק הסיליקון מדווח כי כ-40% ממשתמשיו מזינים פרטי כרטיס אשראי בתוך שלושה שבועות משימוש ראשוני, והמערכת מנהלת עסקאות בהיקף שנתי של כמיליארד דולר, כאשר כמחצית מהן מיוחסות לענף התיירות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שקהל המשתמשים הנוכחי מורכב בעיקר מצרכנים אמידים ומאמצי טכנולוגיה מוקדמים, שאינם מייצגים בהכרח את האוכלוסייה הרחבה. מסיבה זו, ייתכן שדווקא יישומים עסקיים של סוכנים אלו יציגו היתכנות כלכלית ומונטיזציה גבוהה ומהירה בהרבה.
כאשר בוחנים את שרשרת הערך, בברנשטיין מעריכים כי המנצחות הגדולות של העידן החדש עשויות להיות דווקא חברות התשלומים והסליקה. ריבוי עסקאות מקוונות ורכישות תכופות יותר, גם בסכומים קטנים, צפוי להזרים הכנסות משמעותיות לענקיות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקארד, לצד חברות עיבוד תשלומים גלובליות כמו סטרייפ, אדיאן וצ'קאאוט. כיום התשלומים דרך הסוכנים מתבצעים באמצעות Link של סטרייפ, כרטיסים וירטואליים חד-פעמיים או Shop Pay. אינטגרציה עם פייפאל הוכרזה אך טרם הופעלה, ואילו מטא כבר מתכננת לגבות עמלת עסקה, כאשר קיבלה מעל 1,500 בקשות ממפתחים תוך פחות משבוע. במקביל, הארנקים הדיגיטליים של פייפאל עשויים לחזק את מעמדם כעוגן של ביטחון, אבטחה, צבירת הטבות וחיסכון, בעוד שחברות פריסת תשלומים כמו אפירם וקלרנה יוכלו להרוויח מחיתום דינמי, הלוואות בריבית ללווים בסיכון בינוני או גבוה, והלוואות ללא ריבית ללווים איכותיים. מנגד, הניסיון של OpenAI עם שירות Instant Checkout, שלמרות שיתופי פעולה עם וולמארט, אטסי, אינסטקרט ולמעלה ממיליון סוחרים בשופיפיי נתקל באתגרים מורכבים, ממחיש היטב את הדרך הארוכה שעוד נותרה עד שהאוטומציה המלאה תהפוך לשגרה של כולנו.