בשוק ההון האמריקאי יש לא מעט אמונות טפלות ומיתוסים עונתיים, אך כאשר בוחנים את לוח השנה הפוליטי של ארצות הברית, המספרים מדברים בעד עצמם ומציגים דפוס התנהגות עקבי להפליא. מדד ה-S&P 500, המהווה את הברומטר המרכזי של הכלכלה האמריקאית ונמדד באופן שכיח גם באמצעות קרן הסל הפופולרית VOO, נוטה לעבור טלטלות לא מבוטלות לאורך שנות בחירות אמצע כהונה (Midterm Elections). אולם בדיוק כאשר המשקיעים מגיעים לעונת הסתיו מותשים מחודשי הקיץ ההפכפכים, חודש אוקטובר מתעורר ומתגלה כמנוע הצמיחה החזק והרווחי ביותר של השנה כולה.
ניתוח מעמיק של ביצועי מדד ה-S&P 500 לאורך 19 שנות בחירות אמצע, בטווח השנים שבין 1950 ל-2025 על בסיס נתוני FactSet ומחקרי שוק מקיפים, חושף תמונה סטטיסטית מרשימה במיוחד. חודש אוקטובר מוביל את טבלת התשואות השנתית עם עלייה חודשית ממוצעת של 3.0%+. מדובר בזינוק חד ויוצא דופן, במיוחד בהשוואה לחודשים הקודמים לו. מעבר לעוצמת התשואה, גם רמת המהימנות של החודש הזה גבוהה בצורה יוצאת דופן: ב 73.7% משנות בחירות האמצע שנבדקו לאורך ההיסטוריה המודרנית, חודש אוקטובר סיים בטריטוריה ירוקה ורשם עליות שערים. הנתון הזה מציב אותו הרבה מעבר להטלת מטבע אקראית, וממחיש כיצד שווקי המניות נוטים להגיב בחיוב לקראת סיומה של תקופת אי הוודאות הפוליטית.
כדי להבין מדוע הראלי של אוקטובר כה מורגש, די להביט על מה שמתרחש בחודשים שקודמים לו באותן שנים מיוחדות. שנת בחירות אמצע מתאפיינת בדרך כלל בהיסוס כבד מצד מנהלי השקעות, שמתקשים לתמחר את מאזן הכוחות העתידי בגבעת הקפיטול ואת ההשלכות של חקיקה, מיסוי ותקציבים. חודש יוני, למשל, מתגלה כנקודת השפל העמוקה ביותר של השנה, עם תשואה ממוצעת שלילית של 2.1%- ושיעור הצלחה של 36.8% בלבד שבהם נרשמו עליות. גם חודשי הקיץ וראשית הסתיו אינם מלקקים דבש: אוגוסט מספק תשואה ממוצעת שלילית של 0.4%-, וספטמבר, שידוע באופן מסורתי כחודש חלש בוול סטריט, מציג תשואה שלילית ממוצעת של 0.8%- עם שיעור סגירה חיובית של 47.4% בלבד.
המעבר החד מחודשי הדישדש והירידות של הקיץ אל תוך העוצמה של אוקטובר אינו נעצר שם, אלא משמש נקודת פתיחה למומנטום רחב יותר ברבעון הרביעי. חודש נובמבר העוקב ממשיך ישירות את הגל החיובי, ומציג תשואה חודשית ממוצעת של 2.7%+. למעשה, מבחינת הסתברותית, נובמבר אף מתעלה על אוקטובר ורושם את שיעור ההצלחה הגבוה ביותר בלוח השנה, כאשר ב 78.9% מהמקרים הוא ננעל בעליות שערים. המגמה הזו נמשכת לתוך חודש דצמבר, שמניב תשואה ממוצעת של 0.8%+ ומסיים בעליות ב 63.2% מהשנים. השילוב של שלושת החודשים הללו מייצר סיומת עוצמתית לשנה שמתחילה לעיתים קרובות בצליעה ובחוסר ביטחון.
הסיבה הכלכלית והפסיכולוגית מאחורי התופעה נעוצה באופן שבו וול סטריט מתמחרת סיכונים. שווקים פיננסיים שונאים אי-ודאות הרבה יותר משהם שונאים חדשות רעות. במהלך שנת בחירות, השוק נמצא בערפל לגבי זהות המפלגה שתשלוט בבית הנבחרים ובסנאט. לקראת אוקטובר, הסקרים מתחילים להתכנס, התמונה הפוליטית מתבהרת, והשוק מתחיל לגלם את התוצאות הצפויות ואת סיום תקופת הקיפאון. במקרים רבים, בחירות אמצע מובילות למצב של "ממשל מפוצל" (Divided Government), שבו לפחות אחד מבתי הקונגרס עובר לשליטת מפלגת האופוזיציה. עבור המשקיעים, ממשל מפוצל נחשב לעיתים קרובות לתרחיש אידיאלי, כיוון שהוא מונע שינויי רגולציה קיצוניים או העלאות מיסים חדות ומייצר יציבות חקיקתית.
כאשר מחברים את הנתונים ההיסטוריים לפעילות המוסדית בשוק, מבינים כי גל הרכישות של אוקטובר אינו מקרי. קרנות גידור וגופים מוסדיים שנמנעו מנטילת סיכונים בחודשי הקיץ מנצלים את רמות המחירים הנמוכות כדי לחזור ולהגדיל חשיפה לקראת סוף השנה הקלנדרית. עבור המשקיע הסבלני, ההבנה של המחזוריות הזו מעניקה פרספקטיבה רחבה ומאפשרת להימנע מפאניקה בתקופות המימושים של אמצע השנה, מתוך ידיעה שההיסטוריה נוטה לעמוד לצדם של מי שמחזיקים מעמד עד לפתיחת עונת הסתיו.
