ענקית האנרגיה Shell והשותפות שלה בקונסורציום הבינלאומי קיבלו את החלטת ההשקעה הסופית (FID) להרחבת השלב השני של פרויקט LNG Canada בעיירה קיטימט שבקולומביה הבריטית, בהיקף כספי אדיר של 33 מיליארד דולר קנדי. ההכרזה הרשמית הזו לא רק שמקבעת את מעמדה של קנדה כשחקנית מפתח במסחר באנרגיה עולמית, אלא מהווה את אחת ההשקעות הפרטיות הגדולות ביותר שנראו אי פעם בהיסטוריה של המדינה. המהלך מגיע בזמן שבו מניות האנרגיה רושמות תנודות מעורבות, כאשר מניית Shell נסחרה בירידה של 1.59%, פטרונאס מלזיה רשמה ירידה של 3.16%, מיצובישי איבדה 3.76% ופטרוצ'יינה נחלשה ב 0.63%, בעוד קוריאה גז שמרה על יציבות ללא שינוי, תגובת שוק טיפוסית שנובעת מהתחייבויות הון עצומות לטווח הארוך.

במסגרת תוכנית ההרחבה השאפתנית, המתקן יכפיל במדויק את כושר הייצור והייצוא שלו, מ-14 מיליון טונות של גז טבעי נוזלי בשנה כיום ל-28 מיליון טונות בשנה. הפרויקט כולל תוספת של שני קווי עיבוד והנזלה חדשים (Liquefaction Trains), לצד הקמת מיכלי אחסון נוספים, מיכל קונדנסט ורציף הטענה ייעודי למכליות ענק. השלמת העבודות צפויה להביא את הפרויקט לפעילות מסחרית מלאה בראשית שנות ה-30 של המאה הנוכחית, ובכך ליצור גשר אנרגטי ישיר, מאובטח וקצר בהרבה בין צפון אמריקה לבין השווקים הרעבים לאנרגיה במזרח אסיה.
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הגדיר את הפרויקט כהשקעה היסטורית שמציבה את המתקן בקיטימט כמתקן הנזלת הגז השני בגודלו בעולם כולו. ממשלת קנדה רואה בהרחבה פרויקט בעל חשיבות לאומית אסטרטגית, שנועד לייצר מנוע צמיחה חיוני בסביבה מאקרו-כלכלית מורכבת. מעבר להזרמת ההון הזר, הבנייה בפועל צפויה לייצר תנופת תעסוקה אדירה עם כ-4,000 מקומות עבודה בשיא עבודות ההקמה באתר בקיטימט, וכן תעסוקה לכ-2,100 עובדים נוספים שיועסקו בהקמת תחנות דחיסה חדשות לאורך תוואי צינור הגז Coastal GasLink.
חלוקת הבעלות בקונסורציום מדגישה את האינטרסים הגאופוליטיים שמשלבים מזרח ומערב. חברת Shell מובילה את הפרויקט ומחזיקה בנתח שליטה של 40%, מה שיבטיח לה תוספת אספקה עצמאית של קרוב ל-6 מיליון טונות גז נוזלי בשנה לתיק הגז המשולב שלה. יתרת האחזקות מתחלקת בין ענקיות אנרגיה בינלאומיות: חברת הנפט הלאומית של מלזיה Petronas מחזיקה ב-25%, PetroChina מחזיקה ב-15%, תאגיד Mitsubishi היפני מחזיק ב-15%, וחברת Korea Gas הדרום-קוריאנית מחזיקה ב 5%. שיתוף הפעולה הזה משקף את התלות הגוברת של צרכניות האנרגיה הגדולות באסיה – במיוחד סין, יפן ודרום קוריאה – באספקת גז יציבה ונקייה יותר שאינה תלויה במצרי שיט מסוכנים או בנתיבי אספקה מתוחים במזרח התיכון ובאירופה.
האישור להרחבת הפרויקט מגיע על רקע תמורות עמוקות במפת האנרגיה הגלובלית, שבהן הביקוש לגז טבעי נוזלי ממשיך לשמש דלק מעבר מרכזי המאפשר למדינות רבות להפחית את השימוש בפחם מזהם לייצור חשמל. בעוד שמדינות המערב מנווטות בין יעדי אקלים שאפתניים לבין צורכי ביטחון אנרגטי דחופים, המיקום הגיאוגרפי של החוף המערבי של קנדה מעניק לה יתרון לוגיסטי חסר תחליף: זמן הפלגת מכליות קצר משמעותית לאסיה ביחס למתקני הייצוא במפרץ מקסיקו בארצות הברית, ללא צורך במעבר בתעלת פנמה הפקוקה.
ההחלטה להזרים 33 מיליארד דולר קנדי בעת הנוכחית היא הצהרת כוונות חד-משמעית מצד Shell ושותפותיה. למרות התנודתיות במחירי הסחורות והאתגרים הכרוכים בפרויקטי תשתית ארוכי טווח, השותפות הבינלאומית רואה קדימה עשור ואף שניים אל תוך העתיד. המהלך הזה מקבע את מעמדה של קנדה כמובילה עולמית בתחום הגז הנוזלי, ומבטיח כי תשתיות היצוא הצפון-אמריקאיות יישארו בליבת אספקת האנרגיה הבינלאומית עוד שנים רבות קדימה.