החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מפרסמת נתונים מעודכנים מהם עולה כי ברבעון השני של שנת 2026 רשם תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור צמיחה מרשימה בהיקפו הכללי. הנתונים מראים עלייה בשיעור של 4.6% המהווה תוספת של כ-332 מיליארד שקל, שהביאה את סך התיק לרמה של כ-7.62 טריליון שקל. התפתחות זו הביאה לכך שמשקל תיק הנכסים הפיננסיים ביחס לתוצר המקומי הגולמי עלה ב-8.4 נקודות אחוז והגיע לשיעור של 348%. מדובר בנתון המעיד על התרחבות ניכרת בהיקף ההון הנמצא בידי הציבור, תוך כדי שילוב של פעילות השקעות ענפה ועליות שערים בבורסות בארץ ובעולם.
בחינה מעמיקה של השינויים בכלל רכיבי התיק מעידה כי העליות הקיפו את מרבית אפיקי ההשקעה המרכזיים במהלך התקופה. העלייה בשווי התיק הונעה בעיקר הודות לצמיחה חדה ביתרת ההשקעות בחוץ לארץ שטיפסה בשיעור של 8.3%, לצד גידול בשיעור של 4.2% ביתרת המזומן והפיקדונות ועלייה של 3.8% ביתרת אגרות החוב של החברות. יתרת המזומן והפיקדונות לבדה זינקה בכ-102.4 מיליארד שקל והגיעה לסכום עצום של כ-2.54 טריליון שקל, המהווים כ-33% מסך התיק הכולל של הציבור. במקביל, יתרת אגרות החוב הסחירות של חברות בארץ גדלה בכ-20.2 מיליארד שקל ועמדה על כ-546 מיליארד שקל, כתוצאה משילוב בין השקעות נטו מצד הציבור לבין עליות מחירים במסחר. גם שוק המניות המקומי לא נשאר מאחור, כאשר יתרת המניות בארץ רשמה עלייה של 1.6% והסתכמה בתוספת של כ-22.8 מיליארד שקל בעקבות מגמת עליות המחירים בבורסה המקומית. כמו כן, יתרת המק"ם שבידי הציבור רשמה עלייה והגיעה לכ-196 מיליארד שקל, בעוד שיתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות טיפסה לכ-519 מיליארד שקל.
מערך ניהול ההון המוסדי רשם אף הוא תנופה משמעותית במהלך הרבעון השני של השנה. יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים גדלה בשיעור של 6.1%, המהווה תוספת של כ-198 מיליארד שקל, וסגרה את הרבעון ברמה של כ-3.5 טריליון שקל שהם כ-46% מסך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. הצמיחה בפעילות הגופים המוסדיים הושגה בעיקר הודות להשקעות גדלות והולכות בחוץ לארץ, לצד גידול של כ-33 מיליארד שקל במזומן ובפיקדונות בארץ ועלייה של כ-19 מיליארד שקל באגרות חוב ממשלתיות סחירות ולא סחירות. בתחום ההשקעות הזרות, יתרת המניות בחוץ לארץ קפצה בכ-129.5 מיליארד שקל המבטאים זינוק של 16.8%, והגיעה לרמה של כ-901 מיליארד שקל כתוצאה משילוב של עליות מחירים והשקעות נטו. לעומת זאת, נרשמו ירידות קלות ביתרת קרנות ההשקעה בחוץ לארץ שירדו ב-3.7% לעבר כ-238 מיליארד שקל, וביתרת האג"ח הסחירות בחוץ לארץ שירדו ב-2.8% ועמדו על כ-221 מיליארד שקל.
גם שוק קרנות הנאמנות המקומי הציג התרחבות נאה והיקף התיק המנוהל באמצעותן עלה בשיעור של 6% במהלך הרבעון, והגיע לכ-826 מיליארד שקל המהווים כ-11% מסך התיק. העלייה ברבעון נתמכה בשילוב של צבירות נטו חיוביות בקרנות בהיקף של כ-22.6 מיליארד שקל לצד עליות מחירים. פילוח הפעילות בקרנות מלמד כי עיקר הצבירות נרשמו בקרנות הכספיות השקליות שהמשיכו למשוך משקיעים עם תוספת של כ-11.5 מיליארד שקל, ובקרנות המתמחות באגרות חוב בארץ שקלטו כ-9.1 מיליארד שקל. מנגד, התמונה בשוק המניות המקומי בתוך קרנות הנאמנות הייתה שונה, כאשר נרשמה צבירה נטו שלילית בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל, נתון המצביע על זהירות מסוימת מצד המשקיעים המקומיים באפיקים אלו.
המגמות המשתקפות מנתוני בנק ישראל מסרטרות תמונה מאוזנת של המשק המקומי, שבה נרשמת הזדמנות צמיחה ממשית הנובעת מהרחבת בסיס ההון והנזילות של הציבור לצד גיוון נרחב של אפיקי ההשקעה בחוץ לארץ ובנכסים סחירים. מצד אחד, הגידול החד בתיק הנכסים ובמיוחד הזרמת כספים משמעותית למזומן, לפיקדונות ולקרנות כספיות מעידים על חוסן פיננסי ויכולת הסתגלות מהירה של השוק לשינויים ריביתיים ומאקרו-כלכליים. מצד שני, ההתכנסות באפיקים סולידיים יותר לצד נסיגה מסוימת בהשקעות ריאליות ומנייתיות מקומיות מסוימות מדגישה את הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים, אי-ודאות גיאופוליטית וריביות גבוהות שמכתיבות התנהלות זהירה ומחושבת מצד השחקנים בשוק ההון.
