ענף הפיננסים והחיסכון ארוך הטווח בישראל עובר בימים אלה טלטלה עמוקה, כאשר מה שנראה תחילה כאירוע נקודתי מסתמן בפועל כיריית הפתיחה של גל מיזוגים ורכישות חסר תקדים. עסקת הענק למכירת השליטה באלטשולר שחם שינתה לחלוטין את כללי המשחק והציבה מראה מפכחת מול בתי ההשקעות הוותיקים. במשך שנים ארוכות האמינו מייסדים כי ניהול השקעות איכותי ותשואות עודפות יוכלו להבטיח מעמד מוביל לאורך זמן, אך המציאות הוכיחה כי המומנטום בעולם החיסכון הפנסיוני עלול להתהפך במהירות ולגבות מחיר כבד בשווי השוק. חברת הגמל של אלטשולר שחם, שנסחרה לפני כחמש שנים בלבד לפי שווי פנומנלי של 4.4 מיליארד שקל כגוף הגדול בישראל, החליפה ידיים לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל בלבד בעקבות תקופה ממושכת של חולשה בתשואות וגל פדיונות כבד. הלקח המהדהד הזה נקלט היטב בקרב הנהלות בתי ההשקעות, וההבנה כי היתרון לגודל הפך להכרח קיומי דוחפת את השחקנים המרכזיים לבחון עסקאות שיעניקו קפיצת מדרגה שצמיחה אורגנית לבדה אינה מסוגלת לייצר.

במוקד תשומת הלב של השוק ניצב כעת בית ההשקעות ילין לפידות, אשר מתמודד עם תופעה מוכרת ומדאיגה של יציאת כספים מואצת. בחודש אוגוסט האחרון הגיעו הניודים השליליים של בית ההשקעות לשיא חודשי של 2.2 מיליארד שקל, כאשר במבט מצטבר מאז חודש מאי של השנה שעברה נפרדו לקוחות מנכסים בהיקף של כ-18 מיליארד שקל. הלחץ הגובר אינו נובע רק מתנודות בתשואות, אלא גם מחסרון מבני מובהק ברשת ההפצה, שכן ילין לפידות נמנע מלעבוד עם חלק מסוכנויות הביטוח הגדולות שמרכזות כיום כוח אדיר בערוצי השיווק של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. בעוד שבתקופות של ביצועים חזקים ניתן לצמוח ללא תלות בסוכנויות אלו, הרי שבעת נסיגה במומנטום היעדרן מורגש מיד. במצב דברים זה, בעלי השליטה הוותיקים פתוחים לבחון מתווה לעסקה, כאשר תג המחיר המבוקש מגיע לכ-3.3 מיליארד שקל, הכולל שווי פעילות של 3 מיליארד שקל לצד קופת מזומנים והון עצמי של כ-300 מיליון שקל. שווי מבוקש זה גבוה בכ-65% משווי השוק הנגזר מחברת אטראו הציבורית המחזיקה במחצית מבית ההשקעות, מה שמייצר פער מסחרי שטרם גושר.

מי שמזהה את ההזדמנות ולוטש עיניים אל עבר הפעילות הוא בית ההשקעות IBI, שהפך בשנים האחרונות לאחד הגופים הפיננסיים הצומחים והחזקים במשק בתחומי קרנות הנאמנות, שירותי הברוקראז' והמסחר העצמאי. נקודת התורפה היחידה במבנה הפעילות של IBI היא היעדרו של מנוע חיסכון ארוך טווח, לאחר שוויתר על פעילות הגמל שלו בעשור הקודם מתוך העדפה להתמקד בשירותים ובהפצה ללא נטילת סיכוני ניהול כספים. כעת, כשהחשיבות של ניהול צבירות ענק בחיסכון ארוך הטווח הפכה לקריטית ליצירת הכנסות יציבות, רכישת חברת גמל מבוססת עשויה להחזיר את הגוף ישירות לצמרת. מניית IBI זינקה ב-130% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד שמניית אטראו איבדה כ-18%, מה שהופך את מניית IBI לכלי תשלום אטרקטיבי במיוחד לעסקת החלפת מניות. מתווה כזה, שבו ייקבע שווי בסיס ראשוני של 2.5 מיליארד שקל ותוספת עתידית שתותנה בעמידה ביעדי ביצועים, עשוי לאפשר למייסדי ילין לפידות להישאר בתפקידי ניהול ולשמר את המותג מבלי להתפשר על השווי, ובמקביל להעניק ל-IBI פלטפורמת גמל ענקית ויכולת לייצר את חברת קרנות הנאמנות הגדולה בישראל.

במקביל למהלכים המתוכננים של IBI, גם בית ההשקעות מור בוחן מהלכי התרחבות אגרסיביים. בניגוד לגופים הוותיקים המתמודדים עם פדיונות, מור מתפקד כתמונת ראי מובהקת ונמצא זה תקופה ארוכה בצד המגייס, כאשר חברת הגמל שלו זינקה במהירות והתברגה במקום השני בענף לצד זרוע פנסיה שצומחת בקצב מואץ. בהנהלת מור מחפשים כעת מיזוג עם בית השקעות בינוני נוסף מתוך כוונה ברורה לכבוש את המקום הראשון בענף כולו ולהרחיב את האחיזה גם בקרנות הנאמנות. המהלכים המקבילים הללו ממחישים כי מיזוגים אינם משמשים עוד רק כגלגל הצלה לגופים פגועים או כנתיב יציאה למייסדים מתבגרים, אלא מהווים מהלך התקפי מובהק שנועד לצבור יתרון לגודל, לייעל הוצאות תפעוליות ולייצר כוח מיקוח אדיר מול ערוצי ההפצה. מפת הפיננסים המקומית עומדת בפני עיצוב מחדש, שבו השאלה מי משיג את התשואה הטובה ביותר בחודש נתון מפנה את מקומה לשאלה הגורלית מי יידע לבצע את המיזוג הנכון בזמן הנכון כדי להישאר בצמרת הניהול של כספי הציבור.