שוקי ההון בוול סטריט חוו בימים האחרונים אירוע מאקרו-כלכלי דרמטי שלא נראה כמותו קרוב לשני עשורים. תשואת איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית לעשר שנים חצתה במהלך ימי המסחר האחרונים את רף ה-5%, שיא של 18 שנה שמציב רף עלויות מימון כבד על הכלכלה האמריקאית כולה. במקביל, מדד הדאו ג'ונס השלים רצף מדאיג של שלושה שבועות של ירידות שערים, הרצף השלילי הארוך ביותר שלו מאז חודש מרץ. ברקע הדברים עומדת החלטת הריבית הניצית של הפדרל ריזרב מאמצע חודש ספטמבר, במסגרתה בחר הבנק המרכזי להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס לטווח של 3.75% עד 4.00%, העלאת הריבית הראשונה שבוצעה מאז שנת 2023. תרחיש כזה של הידוק מוניטרי מלווה באיתותים לעוד העלאת ריבית לפחות עד סוף השנה לפי תרשים הנקודות של הפד, יוצר בדרך כלל סביבה עוינת במיוחד עבור שוק המניות ומעניש באופן מסורתי את בוחרי המניות שמנסים להכות את המדדים. אלא שבתוך הסערה הזו מתרחשת תופעה מרתקת: תיקים מבוססי מודלים כמותיים ובינה מלאכותית מנערים מעליהם את הלחץ ומציגים תשואות עודפות ניכרות על פני מדדי הייחוס.

המנוע מאחורי ההתנגדות המרשימה הזו לרוחות הנגדיות של שוק החוב טמון בעוצמת הביקושים הבלתי מתפשרת לתשתיות מחשוב, מוליכים למחצה וציוד לחברות בענן. בעוד שהמדדים הרחבים נשחקים תחת הנטל של מחירי אנרגיה מאמירים ועלויות אשראי גבוהות, קרנות סל מגזריות המתמקדות בטכנולוגיה ובמוליכי למחצה, כמו קרן הטכנולוגיה של ואנגארד וקרנות השבבים המובילות, רשמו עליות שבועיות שנעו סביב 0.7% ועד ליותר מ-2%. הביקוש הפיזי העצום לשרתים, מעבדים ומרכזי נתונים מתברר כחזק בהרבה מההשפעה הממתנת של תשואות האג"ח המטפסות. אסטרטגיות סינון מניות חודשיות המבוססות על למידת מכונה זיהו את הפיצול המבני הזה מבעוד מועד, והתמקדו בחברות בעלות זרזים עסקיים חזקים המסוגלים לצמוח ללא תלות ישירה בתנאי המאקרו המעיקים.

התוצאות בשטח מדגימות את הפער שנפתח בין המדדים המובילים לבין בחירת מניות ממוקדת. תיק מבוסס בינה מלאכותית המסנן מדי חודש 20 מניות מתוך מדד אס אנד פי 500 ומאתר את בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר, רושם מתחילת החודש עלייה של 4.74%, וזאת לעומת עלייה מזערית של 0.25% בלבד במדד אס אנד פי 500 עצמו. מדובר בפער תשואה עודפת של 4.49 נקודות אחוז, כאשר 14 מתוך 20 המניות המוחזקות בתיק נסחרות בטריטוריה ירוקה. עמודי התווך של התשואה הזו שייכים כמעט כולם לחברות חומרה ושבבים: מניית אינטל זינקה בכ-22.06% מתחילת החודש, מניית AMD הוסיפה 21.80%, היולט פקארד אנטרפרייז טיפסה ב-19.74%, חברת HP הוסיפה 10.90%, ומניית נטאפ עלתה ב-7.99%, לצד תרומה חיובית של חברות כמו פורטינט, אורקל ו-KLA קורפ.

התמונה הזו אינה מוגבלת לתיק בודד, אלא משקפת עליונות רחבה של אסטרטגיות טכנולוגיות ייעודיות. תיק של 15 מניות הטכנולוגיה האמריקאיות המובילות מתברר כאסטרטגיה המנצחת של החודש עם זינוק של 6.84%, פער של 6.59 נקודות אחוז מול המדד הכללי, כאשר 13 מתוך 15 המניות שבו מציגות רווחים. במקביל, תיק איכות המורכב מחברות עמידות ובעלות מאזנים חזקים באס אנד פי 500 הכה את מדד הייחוס ב-3.30 נקודות אחוז, בהובלת מניות כמו ארם הולדינגס שזינקה ב-17.37%, מארוול עם עלייה של 16.09%, וג'נראק שהוסיפה 14.34%. היכולת של החברות הללו לדהור קדימה מדגישה כי השוק מוכן לתגמל תמחור פונדמנטלי של צמיחה מוחשית גם כאשר עולם הריבית נכנס למשטר מחמיר.

יתרה מזאת, היתרון של בחירת מניות מבוססת מודלים אינו מוגבל רק לענקיות הסיליקון. אסטרטגיות מניות בתחומי הבריאות, חברות בינוניות ומניות ערך מובילות הצליחו אף הן לייצר תשואות עודפות של 1.80 עד 2.71 נקודות אחוז מעל המדדים שלהן במהלך החודש. הממצאים הללו שופכים אור על שינוי עמוק בכללי המשחק של וול סטריט: בסביבה שבה המדדים הראשיים הופכים כבדים ורגישים לכל הצהרה של הבנק הפדרלי או לכל תנודה במחירי הנפט, ההשקעה הפאסיבית העיוורת במדדים רחבים עלולה לדרוך במקום. לעומת זאת, היכולת לזהות באופן שיטתי ומנוטרל רגשות את אותן חברות שנהנות מביקושי שיא ורווחיות חסינה מספקת מענה יעיל ואפקטיבי, המוכיח כי גם בעידן של ריבית חונקת, ישנם כיסים של צמיחה שממשיכים לייצר ערך אמיתי.