שוק ההון העולמי ממשיך לעקוב בעניין רב אחר הצעדים הפיננסיים האגרסיביים של ענקיות הטכנולוגיה, כאשר אחת הכותרות המרכזיות השבוע נוגעת למדיניות רכישת המניות החוזרת של חברת נטפליקס. ענקית הסטרימינג הציגה נתונים פיננסיים המעידים על כך שביצעה את רכישת המניות העצמית הגדולה ביותר בתולדותיה ברבעון השני של השנה, סכום מרשים שהגיע לשיא של 4.7 מיליארד דולר. עם זאת, מעבר לכותרת הנוצצת, החברה ננעלה את אותו רבעון עם אישורי רכישה פתוחים בסך עצום של 27.1 מיליארד דולר שטרם נוצלו. בסביבת מסחר שבה שווי השוק הכולל של החברה עומד על כ-326 מיליארד דולר לפי שער של כ-76 דולר למניה, מסגרת האשראי העצומה הזו שנותרה זמינה משקפת יכולת תיאורטית לרכוש ולהוציא מהמחזור כ-8% מכלל מניות החברה. הנתונים הללו מעוררים דיון ער בקרב אנליסטים בוול סטריט בנוגע למשמעות האמיתית של תוכניות בייבאק בהיקפים כאלו והאם הן מהוות עילה מספקת להשקעה במניה בתקופה הנוכחית.

התזמון של הרחבת תוכנית הרכישה העצמית קשור הדוקות לעסקה שלא יצאה לפועל בשנה שעברה, לאחר שנטפליקס ניסתה לרכוש את חברת וורנר ברדרס אך בחרה בסופו של דבר לא להעלות את הצעתה והעסקה התפוצצה. פירוק העסקה הניב לנטפליקס דמי ביטול חד-פעמיים בגובה של 2.8 מיליארד דולר, סכום משמעותי שהקפיץ את תחזית תזרים המזומנים החופשי של החברה לשנת 2026 לכ-12.5 מיליארד דולר, לעומת כ-11 מיליארד דולר בתחזיות המקוריות. לאחר שהשעתה את רכישות המניות במהלך המשא ומתן המורכב, הנהלת נטפליקס חידשה את הפעילות במרץ רב, כאשר בחודש אפריל האחרון אישר הדירקטוריון תוספת ענק של 25 מיליארד דולר לתוכנית הקיימת ללא תאריך תפוגה. המניה נרכשה ברבעון השני במחיר ממוצע של כ-88 דולר למניה, כך שנוכח ירידת המחירים הנוכחית נטפליקס עשויה למצוא את עצמה במצב שבו כל דולר שתשקיע ירכוש מספר גדול יותר של מניות בהשוואה לחודשים הקודמים.
למרות קצב הרכישות הפנומנלי ברבעון החולף, אנליסטים מציינים כי החברה מתקשה לשמור על קצב זה לאורך זמן רק מהפעילות השוטפת שלה. תזרים המזומנים החופשי של נטפליקס ברבעון עמד על 1.5 מיליארד דולר, ירידה בהשוואה ל-2.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, בין היתר בשל תשלומי מס גבוהים הנובעים ישירות מאותו דמי ביטול חד-פעמיים שקיבלה מהעסקה שלא צלחה. המשמעות היא שההוצאה על רכישת המניות ברבעון האחרון הייתה גבוהה פי שלושה מסך המזומנים שהפעילות השוטפת ייצרה באותה תקופה, כאשר ההפרש נובע ישירות מהמזומנים העודפים שנותרו בקופה בעקבות פרשת וורנר. תחזיות ההנהלה המלאות לשנה כולה צופות תזרים מזומנים חופשי של כ-12.5 מיליארד דולר, מה שאומר שסכום האישורים הנותרים בסך 27.1 מיליארד דולר מייצג למעשה מעט יותר משנתיים שלמות של ייצור מזומנים לאחר כיסוי מלוא הוצאות התוכן והתפעול של החברה.
השפעת תוכנית הרכישה העצמית ניכרת היטב כבר עכשיו במספר המניות המדולל של החברה, שנמצא בירידה עקבית. מספר המניות הממוצע ברבעון השני ירד לכ-4.26 מיליארד מניות, בהשוואה ל-4.35 מיליארד מניות בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה שנעה סביב 2 %. אמנם נתון זה נראה שולי במבט ראשון, אך צמצום עקבי של בסיס המניות תורם כ-2 נקודות אחוז לנתוני הצמיחה של הרווח למניה מדי שנה, מעבר לכל ביצוע עסקי אורגני שהחברה מייצרת בעצמה. ההשפעה הזו התבטאה באופן ברור בדוחות האחרונים, כאשר הרווח הנקי צמח בכ-9 % בהשוואה לשנה שעברה, בעוד שהרווח למניה זינק בכ-11 %, פער שמוסבר ישירות על ידי צמצום מספר המניות המרחפות בשוק. אם נטפליקס תנצל את מלוא סכום הרכישה המאושר סביב רמות המחירים הנוכחיות, המשמעות היא הפחתה של כ-8 % במספר המניות, שתיתרגם לגידול של כ-9 % ברווח למניה על אותה רמת רווחיות בדיוק.
עם זאת, מומחים בשוק ההון מדגישים כי תוכנית רכישה עצמית מרשימה ככל שתהיה אינה מהווה תחליף לצמיחה עסקית אמיתית או עילה אוטומטית לרכישת המניה. בעוד שהרכישות המסיביות מצליחות להגדיל את התוצאות ביחס לכל מניה בודדת, הן אינן משנות את כיוון הפעילות העסקית הכללית של החברה. נקודת התורפה המרכזית שעליה מצביעים האנליסטים נוגעת לקצב צמיחת ההכנסות של נטפליקס, אשר הציג האטה מסוימת מ-16 % ברבעון הראשון לכ-13 % ברבעון השני. תמחור המניה, הנסחר סביב מכפיל של כ-20 פעמים מהרווחים הצפויים לשנה הבאה, מגלם כבר הנחה שהצמיחה מתמתנת, סוגיה שתוכנית הרכישה העצמית אינה יכולה לפתור מעצמה. השחקנים בוול סטריט ממשיכים להעריך את החברה בחיוב על יכולתה להחזיר ערך למשקיעים במזומן, אך הדגש המרכזי נותר נתון לבחינת יכולת ההתרחבות של בסיס המנויים והשקת אפיקי רווחה חדשים בעולם הסטרימינג התחרותי.