בנק ישראל פרסם את הנתונים הרשמיים המעודכנים לגבי פעילות המשק המקומי. המדד החודשי לפעילות המשק בחודש אוגוסט רשם עלייה בשיעור של 0.4%, נתון המצביע על המשך התרחבות בפעילות הריאלית של המשק הישראלי ומספק תמונת מצב עדכנית. מדד זה משקף את האומדן המשולב של קצב הצמיחה החודשי הממוצע לאורך תקופה בת שלושה חודשים, הכוללת את החודשים יוני, אֶמצַע התקופה ועד אוגוסט. העלייה שנרשמה בחודש אוגוסט מציגה קצב גידול הממוקם מעל למגמה ארוכת הטווח של הצמיחה במשק, העומדת על שיעור של כ-0.3%, דבר המלמד על חסינות יחסית בפעילות הכלכלית למרות אתגרים מאקרו-הכלכליים שונים המאפיינים את התקופה הנוכחית בשווקים הגלובליים והמקומיים כאחד.
בחינת הגורמים שהשפיעו על כיוון המדד מעלה כי ההתפתחויות החיוביות נבעו ממספר מנועים מרכזיים בפעילות הכלכלית. המדד הושפע לטובה בעיקר מיבוא מוצרי צריכה, מיבוא תשומות לייצור המשמשות את המגזר התעשייתי, וכן מתקבולים גבוהים של מע"מ ומיסים עקיפים בחודש אוגוסט. בנוסף לכך, נתוני התוצר בפועל שפורסמו עבור הרבעון השני תרמו אף הם תרומה חיובית לחישוב המדד הכולל. גורמים אלו שיקפו פעילות עסקית ערה וביקושים מקומיים איתנים שסייעו להרים את רף הפעילות הכלכלית הכוללת, והעידו על זרימת מזומנים ומחזורי מסחר פעילים למדי בענפי המסחר השונים של המשק הישראלי במהלך חודשי הקיץ האחרונים.
מנגד, נתוני המדד מציגים גם בלימות וגורמים מעכבים שריסנו את קצב העלייה והקשו על המשק להציג נתונים גבוהים עוד יותר. בין הגורמים הללו ניתן למצוא את היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, יצוא הסחורות ובמיוחד היצוא התעשייתי, מדד המסחר הקמעונאי, נתוני משרות השכיר, מדד נסדאק 100 בחודש יולי, וכן נתוני המשרות הפנויות שפורסמו לחודש אוגוסט. נתונים אלו מלמדים על קיומם של כיסי חולשה מסוימים או התמתנות בקצב ההתרחבות של סקטורים ספציפיים, המאזנים את התמונה הכלכלית הכוללת ומדגישים את המורכבות שבה פועלים העסקים והחברות הציבוריות במשק בתקופה זו.
תהליך חישוב המדד המשולב של בנק ישראל מתבסס על מודל כמותי מתקדם שפותח במוסד הבנקאי בשנת 2021, המשלב מגוון רחב של אינדיקטורים מובילים המדווחים על ידי גופים שונים במשק כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חברת שב"א, משרד האוצר, סוכנויות מידע בינלאומיות כגון בלומברג, מנהל הדלק ונתונים פנימיים של בנק ישראל עצמו. במסגרת זו, הבנק מעדכן מדי חודש את הנתונים ההיסטוריים על בסיס מידע חדש המגיע מהסדרות הסטטיסטיות השונות. כך לדוגמה, האומדן לחודש יולי עודכן מעט כלפי מטה, בעוד שהאומדן לחודש יוני עודכן מעט כלפי מעלה בעקבות פרסום נתונים סופיים ומעודכנים לגבי החודשים הקודמים, נתון המשקף את הדינמיקה והעדכונים השוטפים שפעילים בשווקים חייבים לקחת בחשבון בעת ניתוח מגמות ארוכות טווח.
בחינה פרטנית של תרומת רכיבי המדד השונים לאורך חודשים קודמים חושפת תנודתיות ניכרת בענפי המשק השונים, החל מרכישות הצרכנים הפרטיים ועד למדדי הייצור התעשייתי ומדדי הייבוא והיצוא. לדוגמה, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי והפדיון בענפי המסחר והשירותים הציגו תנודות חודשיות שנעו בין התרחבות להתכווצות בהתאם לעונות השנה ולשינויים בסנטימנט הצרכני. כמו כן, מדדי הייצור התעשייתי, הכוללים גם טכנולוגיה מעורבת עלית ותשומות לבנייה, תרמו לעיתים לחיוב ולעיתים לשלילה בהתאם לצבר ההזמנות של החברות התעשייתיות ולמצב האופרטיבי שלהן מול שווקי היצוא הבינלאומיים.
בזירת המדדים הפיננסיים והבינלאומיים המשולבים במודל, ניתן לראות כיצד מחירי הסחורות בעולם, כדוגמת מחיר חבית נפט בבורסת לונדון, לצד מדדי מניות והמירים כלליים ומדד מנהלי הרכש בארצות הברית, משפיעים בעקיפין על האינדיקטורים הכלכליים המקומיים. מדד מנהלי הרכש בארה"ב, לדוגמה, נע סביב רמות של 52.7 עד 55.6 נקודות בחודשים האחרונים, נתון המצביע על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית האמריקאית התומכת במידה מסוימת בביקושים הגלובליים. מנגד, התנודות החדות במדדי מניות מובילים ובמחירי האנרגיה מחייבות מעקב דרוך מצד הגופים המוסדיים והמשקיעים הפעילים בבורסה המקומית, שכן הם משמשים כבסיס להערכת הסיכונים המאקרו-הכלכליים.
לצד נתונים אלו, שוק העבודה המקומי מציג תמונה מעורבת הכוללת תנודות בהיקף משרות השכיר, מספר המועסקים בניכוי נעדרים ושיעור המשרות הפנויות המדווחות במשק. שינויים אלו משפיעים ישירות על עלויות השכר הריאליות של המגזר העסקי ועל כוח הקנייה של הצרכנים, שני פרמטרים קריטיים המשפיעים על תוצאותיהן העסקיות של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. ניתוח משולב של נתוני המאקרו הללו מאפשר לגופים פיננסיים להעריך את כיוון הריבית, את יציבות המערכת הבנקאית ואת קצב הפעילות הצפוי ברבעונים הקרובים, מבלי להסתמך בלעדית על דוחות כספיים רבעוניים של חברות בודדות אלא תוך מבט על התמונה המשקית הרחבה.
הבנת המשמעויות הנגזרות מפרסום המדד המשולב מחייבת התבוננות רחבה על מכלול הנתונים המרכיבים את הפעילות הכלכלית, שכן שינויים בסעיפים קטנים יחסית עשויים לאותת על תמורות עמוקות יותר במבנה המשק. האנליסטים והפעילים בשווקים הפיננסיים עושים שימוש בנתונים אלו על מנת לבנות תחזיות מדויקות יותר לגבי התפתחות התמ"ג, צעדי המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי והשפעתם על שוק ההון. השילוב בין נתוני הפעילות הריאלית של המשק, כגון יבוא תשומות וייצור, לבין נתונים פיננסיים חיצוניים ופנימיים, מאפשר לייצר תמונת סיכונים מהימנה המהווה בסיס לקבלת החלטות מושכלת עבור כלל הגורמים הפעילים בזירה הכלכלית.
