בזירה הגיאופוליטית והסחורות, אוגוסט היה חודש סוער של ציוצים, איומים והתנגשויות. המתיחות מול איראן, לצד הצהרות מכיוונו של דונלד טראמפ בארה"ב, הגיעה לשיאה עם תקיפות אמריקאיות באיראן ושיבושים חוזרים ונשנים במצרי הורמוז שנסגרו ונפתחו חליפות, עד להקמת מעין "מסדרון מעבר" בטוח על ידי צבא ארה"ב. אירועים אלו הזניקו את שוק הסחורות: הנפט (ברנט) טיפס ונסחר סביב 88.2 דולר לחבית, אך הדרמה האמיתית נרשמה במתכות היקרות שזינקו בחדות כמפלט בטוח – הזהב טס לרמות שיא של 4,663 דולר, והכסף זינק לרמה של 70.7 דולר. גם הנחושת הציגה התחזקות.

השפעה נוספת על השוק המקומי הגיעה מכיוון שוק המט"ח. שער הדולר-שקל המשיך במסע ההיחלשות שלו וצלל במהלך החודש, כשהוא מאבד את רף ה-3 השקלים ונסחר כעת סביב 2.97 שקלים לדולר (לאחר שבתחילת החודש עוד ביקר באזורי ה-3.07). שקל חזק זה ממשיך לתת רוח גבית ליבואניות המקומיות, גם אם הוא מכביד על סקטור הייצוא.

מבחינת הקורלציה לשווקים הגלובליים, הבורסה בתל אביב הפגינה החודש ניתוק מסוים וביצועי חסר מול וול סטריט. בעוד שת"א 35 עלה כאמור באחוז בודד, המדדים בארה"ב דהרו קדימה: ה-S&P 500 רשם עלייה (לרמת 7,726 נקודות), ומדד הנאסד"ק 100 זינק (לרמת 29,524 נקודות). הפער הזה מוסבר במידה רבה בסיפור המרכזי של החודש בעולם – מניות הטכנולוגיה. סקטור השבבים, ובפרט השווקים באסיה (דוגמת דרום קוריאה), חוו תנודתיות משוגעת ששאבה אליה את רוב תשומת הלב ומחזורי המסחר הגלובליים, בזמן שהשוק המקומי נותר מרוסן יותר.

תמונת המקרו: יציבות מקומית אל מול אי-ודאות בארה"ב

הרוח הגבית החזקה ביותר לשוק המניות המקומי החודש מגיעה מגזרת המקרו והמדיניות המוניטרית, המצביעה על יציבות מרשימה בישראל למרות הרקע הביטחוני:

• אינפלציה נשלטת בתוך היעד: מדד המחירים לצרכן בישראל רשם ביולי עלייה מתונה של 0.3%, אשר מעמידה את קצב האינפלציה השנתי על 1.5% בלבד. נתון זה ממוקם עמוק בתוך יעד יציבות המחירים הממשלתי שעומד על טווח של 1% עד 3%.
• השפעת הדיור: ההתמתנות מובהקת אף יותר כאשר מנכים את רכיב הדיור (שרשם התייקרות של 0.7%); ללא רכיב זה, מדד המחירים למעשה קפא לחלוטין ונותר ללא שינוי.
• ציפיות מעוגנות וצמיחה מתחדשת: שוק ההון מגלם ציפייה לאינפלציה של 1.4% בלבד לשנה הקרובה, מה שמעיד על אמון מלא בבנק ישראל. במקביל, המדד החודשי לפעילות המשק של בנק ישראל רשם ביולי עלייה משמעותית של 0.5%, המסמנת התאוששות וצמיחה המגובה בשוק עבודה הדוק ופעיל. נתונים אלו תומכים בסביבת הריבית הנוכחית העומדת על 3.5% (נכון לאוגוסט 2026) ומקלים על עלויות המימון.
• חוסן במט"ח: יתרות מטבע החוץ של ישראל סיימו את יולי ברמת שיא של 238,792 מיליוני דולרים (גידול חודשי של 93 מיליון דולר). במקביל, השווקים המקומיים הוכיחו עצמאות מלאה, כאשר נתוני בנק ישראל חושפים כי היקפי הפעילות של התערבות בשוק המט"ח ועסקאות ה-swap עמדו בחודשים האחרונים על אפס מוחלט.

לעומת השלווה המקומית, בארצות הברית התמונה מורכבת ומתעתעת:

• התמתנות אל מול סכנת מיתון: מדד המחירים לצרכן בארה"ב התמתן קלות בחודש יולי לרמה שנתית של 3.4%. אולם, התמתנות זו מגיעה במקביל לסימני חולשה שהתגלו מוקדם יותר בשוק העבודה עם נתונים על אובדן משרות, מה שהכניס את הפד לדילמה חריפה בין המאבק באינפלציה לבין מניעת גלישה למיתון.
• הפתעה בתעסוקה: דווקא השבוע, נרשמה ירידה חדה מהצפוי בתביעות האבטלה הראשוניות לרמה של 206,000. הנתון הזה מוכיח ששוק העבודה האמריקאי מתקרר בצורה מבוקרת ולא קורס, מה שמחזק את ההערכות של בכירי הפד, ביניהם מרי דיילי, כי אין כרגע הצדקה להעלאות ריבית מונעות.

במבט קדימה לעבר חודש ספטמבר, הנחת העבודה המרכזית נגזרת מלוח השנה: זהו חודש חגים בישראל, מה שבאופן מסורתי מוביל לירידה דרסטית במחזורי המסחר. סביבה דלת-סחירות זו הופכת את הבורסה לקלה יותר לניתוב ולשליטה על ידי השחקנים הגדולים. בנוסף, רצף החופשות צפוי להקטין עוד יותר את הקורלציה המיידית בין ישראל לחו"ל, שכן זמני התגובה לאירועים מעבר לים יהיו ארוכים יותר בגלל ימי מסחר חסרים. בסך הכל, צפוי לנו מסחר מקומי אנמי יחסית, שיישא עיניים להחלטת הריבית הקריטית של הפד בארה"ב, אשר עשויה להכתיב את הטון לשווקים הגלובליים ולסמן את הכיוון להמשך הרבעון האחרון של השנה.