התערבות ממשלתית בשוק אגרות החוב הפכה בשבועות האחרונים למנוע השקט שמתדלק את נכסי הסיכון מסביב לעולם. כאשר משרד האוצר האמריקאי החליט להכפיל את היקף הרכישות החוזרות של אגרות חוב ארוכות טווח, מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר בכל סשן, הוא למעשה הזריק זינוק של מאה אחוזים בנזילות הישירה אל תוך המערכת הפיננסית. המהלך הזה, שמכוון לנטרל את הזינוק בתשואות האג"ח ל-10, 20 ו-30 שנה – תשואות שטיפסו לשיאים של שנות דור בעקבות לחצים אינפלציוניים והוצאות ביטחוניות גלובליות – מאותת למשקיעים כי הברזים נפתחים מחדש. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הבהיר כי ברשותו "ארגז כלים רחב" להתמודדות עם עלויות הגיוס המאמירות.
ההחלטה להתערב בשוק המשני נועדה למנוע קריסה של מחירי האג"ח ולהקל על הצרכן ועל המגזר העסקי, אך יש לה תופעות לוואי מיידיות בזירות מסחר אחרות. כאשר הממשל בוחר להדפיס או להזרים הון כדי לשרת חובות תופחים, הוא מעביר מסר ברור לקרנות הגידור ולמנהלי ההשקעות. המסר הזה מתורגם לחיפוש אחר נכסים שאינם ניתנים לדילול על ידי החלטות פוליטיות. תום עידן ארבעים השנים של ריביות יורדות חושף את הממשלות לעלויות שירות חוב חסרות תקדים. מעגל הקסמים של הוצאות ריבית גבוהות יותר, גירעונות פיסקליים מתרחבים וצרכי גיוס הולכים וגדלים, הופך את קיימות החוב לבעיה אסטרטגית מדרגה ראשונה.
במסדרונות הממשל בוושינגטון, האורות דולקים עד שעות מאוחרות בניסיון למצוא נוסחת פלא שתאזן בין הצורך לממן גירעונות עתק לבין הרצון לשמור על יציבות המטבע. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שכאשר קברניטי המשק ניצבים בפני הברירה האכזרית שבין לחץ פיסקלי קורס לבין שחיקת ערך המטבע, הם נוטים לבחור באופציה השנייה. שחיקת המטבע נתפסת כפחות הרסנית מבחינה פוליטית בטווח הקצר, במיוחד לאור הקשיים האחרונים בהעברת קיצוצים כואבים בתקציב. הדינמיקה הזו בדיוק היא ששולחת את ההון המוסדי לחפש מקלטים חדשים, הרחק מהישג ידם של מדפסות הכסף הממשלתיות, תהליך שמעצב מחדש את תפיסת הסיכון בוול סטריט.
התגובה להזרמת הנזילות לא איחרה לבוא, והיא הורגשה בעוצמה רבה בזירת המטבעות הדיגיטליים. המחיר של הביטקוין חצה את רף ה-80 אלף דולר בתחילת השבוע, נקודת ציון שלא נראתה מזה כחמישה עשר שבועות. בפרק זמן קצר של עשרה ימים בלבד, המטבע רשם קפיצה של רבע מערכו, תנועה חדה שמשקפת את ציפיות השוק להמשך הרחבה מוניטרית עקיפה. סוחרי ה"שורט" שנלכדו בתנועה הזו נאלצו לכסות פוזיציות, מה שהאיץ את הראלי והוביל את המטבע להיסחר סביב רמות השיא הללו. עבור שורי וול סטריט, הבטחתו של בסנט להשתמש בארגז הכלים הממשלתי התפרשה כהזמנה פתוחה לחזור לנכסי סיכון, והם מתמחרים כעת סביבת מאקרו סלחנית יותר.
הקשר בין שוק האג"ח הממשלתי לבין הביטקוין מעולם לא היה ברור יותר. גאוטם צ'וגאני, אנליסט בכיר בבית ההשקעות ברנשטיין, מנתח את המצב דרך פריזמה של היצע וביקוש מוסדי. לדבריו, בעוד שממשלות משתמשות בצעדים נקודתיים כדי לנהל את שוקי האג"ח ולהכיל את הלחץ על התשואות, התערבויות אלו מטפלות רק בתסמינים ולא בנטל החוב הבסיסי. כאשר הריביות עולות, החוב הממשלתי הופך ליקר יותר למימון, מה שמחייב הנפקת חוב נוסף וחוזר חלילה. התרחיש הזה מייצר סביבה שבה נכסים מוחשיים ודיגיטליים בעלי היצע קשיח הופכים לסחורה מבוקשת במיוחד על ידי מנהלי תיקים שמבקשים לגדר את עצמם מפני אינפלציה פיאטית.
המעבר של הון מוסדי אל עבר הביטקוין אינו רק תגובה פאניקית לתשואות האג"ח, אלא שינוי פרדיגמה עמוק באופן שבו נתפס המטבע הדיגיטלי. אם בעבר משקיעים מוסדיים התייחסו לתחום בחשדנות וראו בו זירה ספקולטיבית בלבד, כיום הגישה מתאפיינת בפרגמטיות קרה. המטבע נבחן כעת דרך עדשות של הקצאת נכסים קלאסית, לצד זהב וסחורות אחרות. היכולת להחזיק בנכס שאינו כפוף להחלטות של ועדות מוניטריות או לצרכים פוליטיים של שנת בחירות, קורצת לגופים שמנהלים טריליוני דולרים ומחפשים עוגן של יציבות בתוך ים של התערבויות ממשלתיות.
על רקע השינויים המבניים בכלכלה העולמית, בתי ההשקעות הגדולים מעדכנים את המודלים ארוכי הטווח שלהם. בברנשטיין משרטטים מפת דרכים אגרסיבית למדי עבור המטבע הדיגיטלי המוביל. על פי תרחיש הבסיס של צ'וגאני, הביטקוין צפוי לבסס רצפת מחיר חדשה ולטפס לאזור ה-150 אלף דולר עד אמצע שנת 2027. משם, המודל חוזה המשך טיפוס עד לרמה של 300 אלף דולר לקראת סוף העשור הנוכחי. עם זאת, קיים תרחיש שורי מואץ הנגזר משינוי משטר המאקרו: אם ההון המוסדי יתחיל לרדוף באופן אקטיבי אחר הנכס, לוחות הזמנים עשויים להתקצר משמעותית. במצב כזה, המטבע עשוי לזנק לשיא של חצי מיליון דולר ב-2029, עם התאוששות מהירה לרמות של 200 אלף דולר כבר ב-2027.
היעד השאפתני ביותר שמוצג בסקירה מצביע על שווי של מיליון דולר למטבע בודד עד סוף שנת 2033, יעד שנשמר גם בתרחיש הבסיס וגם בתרחיש האופטימי. עם זאת, התחזיות הללו אינן חפות מסיכונים מערכתיים. מה עלול להשתבש? אם הבנקים המרכזיים יצליחו לייצר נחיתה רכה אמיתית, לרסן את האינפלציה מבלי לרסק את שוק העבודה, ולייצב את החוב הממשלתי ללא הדפסת כספים מסיבית, האטרקטיביות של הביטקוין כנכס מקלט עלולה להישחק. בנוסף, רגולציה נוקשה ומתואמת ברמה הגלובלית או פריצות דרך טכנולוגיות שיאיימו על מודל האבטחה של הרשת, מהווים משקולות פוטנציאליות שעלולות לעכב את התממשות התחזיות הוורודות של וול סטריט.
מנהלי העושר נדרשים כעת לתמרן במציאות שבה חוקי המשחק המוניטריים נכתבים מחדש תוך כדי תנועה. ההתערבות הממשלתית בשוקי החוב מספקת רוח גבית זמנית, אך השאלה הגדולה נותרת האם מדובר בפתרון זמני או בשינוי כיוון אסטרטגי. התשובה לכך תקבע במידה רבה את מסלולו של ההון הגלובלי בשנים הקרובות. הזינוק האחרון בערכו של הביטקוין ממחיש כיצד מהלכי נזילות ממשלתיים מתורגמים ישירות לעליות בשוקי הסיכון והנכסים הדיגיטליים. בעוד שמוסדות פיננסיים מעריכים כי מצוקת החוב הלאומי תוביל בהכרח לשחיקת מטבע ולנהירה לנכסים מוגבלי היצע, המסלול ליעדי מחיר אסטרונומיים נותר תלוי בהמשך האימוץ המוסדי ובמדיניות הפיסקלית הגלובלית.
