נחושת, הנחשבת ל"דופק" של הכלכלה הגלובלית בשל השימוש הנרחב בה בתעשיות החשמל, התשתיות, הרכב החשמלי והאנרגיה המתחדשת, נמצאת בתקופה של אי-ודאות תפעולית. השחקניות הגדולות בענף, המהוות את עמוד השדרה של היצע המתכת בעולם, מדווחות על קשיים מבניים ותפעוליים שהובילו לירידות משמעותיות בכושר הייצור שלהן. מגמה זו אינה מצומצמת לחברה אחת, אלא משקפת שחיקה רוחבית המשפיעה על המלאים העולמיים ומקשה על המפעלים לעמוד בביקושים הגוברים למוצרים מוגמרים.
חברת ריו טינטו (Rio Tinto), אחת מחברות הכרייה הגדולות והמשפיעות בעולם, נאלצה להתמודד עם אתגרים משמעותיים במתקניה, כאשר תפוקת הנחושת שלה ירדה בשיעור של 7%. ירידה זו נובעת בעיקרה מהמשך סגירת מכרה קנקוט (Kennecott), שהשפיעה באופן ישיר על יכולת האספקה של החברה לשוקי היעד. במקביל, גם ענקית המשאבים BHP דיווחה על קשיים דומים, עם ירידה של 5% בתפוקת הנחושת במהלך הרבעון הרביעי. החברה לא הסתפקה בדיווח על נתוני העבר, אלא פרסמה אזהרה ברורה למשקיעים מפני ירידה נוספת בתפוקה הצפויה מצ'ילה, אחת המדינות המובילות בעולם בייצור נחושת, מה שמוסיף משקל ללחץ על מחיר המתכת.
המצב בצ'ילה, היצרנית הגדולה ביותר בעולם, נראה מאתגר במיוחד. חברת קודלקו (Codelco), ענקית כרייה בבעלות ממשלתית, סיפקה תמונה עגומה לגבי היכולת התפעולית שלה. בהודעת החברה נמסר כי "התוצאות שלנו היו חלשות, והתפוקה ירדה מתחת להערכות בשבע השנים האחרונות". אמירה זו מדגישה את חומרת המצב ואת הקושי של חברות ותיקות לשמר רמות הפקה בעידן שבו נדרשות השקעות הון משמעותיות בטכנולוגיות כרייה מתקדמות כדי למצות משאבים במכרות מזדקנים.
גם חברת אנטופגסטה (Antofagasta) לא נותרה מחוץ למגמה השלילית. על פי נתוני הרבעון השני של 2026, החברה הפיקה כ-142,000 טון נחושת בלבד. מדובר בירידה של 1% בהשוואה לרבעון הקודם, שנגרמה כתוצאה ישירות מתפוקה נמוכה מהצפוי במכרה אנטוקויה (Antucoya). עבור הסוחרים בבורסות הסחורות, נתונים אלו אינם רק עניין תפעולי של חברה ספציפית, אלא עדות להצטברות של כשלים שמונעים מהשוק את הנחושת הנחוצה להמשך צמיחה תעשייתית גלובלית.
הנתונים המצטברים מראים תמונה ברורה של הידוק בצד ההיצע, כאשר העלות השולית של הפקת הנחושת עולה במקביל לירידה באיכות העפרות הזמינות במכרות הקיימים. שילוב זה של סגירות זמניות, בעיות טכניות ומיצוי מכרות משפיע על שרשראות האספקה בכל העולם. מומחים בשוק הסחורות מצביעים על כך שבעוד שהביקוש העולמי לנחושת נותר גבוה, בעיקר בשל המעבר המואץ לאנרגיה ירוקה, היצע המתכת בפיגור מתמיד. פערי תפוקה אלו, שנמדדים באחוזים בודדים בכל חברה, מצטברים לכדי כמות משמעותית בשוק הגלובלי, מה שמוביל ללחץ כלפי מעלה על מחירי החוזים העתידיים ומשפיע על הרווחיות של חברות תעשייתיות רבות הנשענות על נחושת כחומר גלם מרכזי. ככל שהירידות הללו בתפוקה נמשכות אל תוך המחצית השנייה של 2026, הסוחרים עוקבים בדריכות אחר כל הודעת דיווח מפעלי כדי להבין האם מדובר בבעיות נקודתיות בנות חלוף או בשינוי מבני ארוך טווח בכושר הייצור העולמי.
