השוק הפיננסי מלא באינדיקטורים שמנסים לחזות את כיוון השוק, אך אחד המרתקים שבהם מבוסס דווקא על תחושת הפחד של המשקיעים. יחס אופציות המכר והרכש, המוכר גם כיחס Puts/Calls, מהווה מדד מרכזי לבחינת הסנטימנט בשוק ההון. כאשר משקיעים חוששים מירידות, הם נוטים לרכוש יותר אופציות מכר כהגנה על התיק שלהם, מה שדוחף את היחס כלפי מעלה. הנתונים ההיסטוריים מצביעים על תופעה מעניינת במיוחד הנוגעת למדד ה-S&P 500. כאשר יחס זה חוצה את רף ה-0.85, הדבר מתפרש באופן היסטורי דווקא כאינדיקטור שוורי המעיד על פוטנציאל לעליות קרבות. התפיסה שעומדת מאחורי גישה זו היא שכאשר הפסימיות מגיעה לשיא מסוים, השוק למעשה מתרוקן ממוכרים פוטנציאליים, מה שסולל את הדרך לתיקון כלפי מעלה של השווקים.

כדי להבין את המשמעות הסטטיסטית של התופעה, נערך ניתוח מקיף הבוחן 12 מקרים שונים החל משנת 2023 שבהם יחס האופציות טיפס מעל לרמה של 0.85. כדי לשמור על אמינות הנתונים ולמנוע כפילויות, הניתוח מתייחס אך ורק לחצייה הראשונה של הרף בכל חודש נתון. התוצאות מספקות הצצה מרתקת להתנהגות השוק בטווח הקצר והבינוני שלאחר אירוע הקיצון. ביום המסחר הראשון שלאחר חציית הרף, התמונה עדיין מעורבת למדי. אחוז המקרים שבהם המדד רשם עלייה עומד על 45.5% בלבד, עם שינוי ממוצע זניח של 0.1% ושינוי חציוני שלילי קל של -0.2%. נתון זה הגיוני, שכן לעיתים לוקח לשוק זמן קצר להתייצב ולעכל את רמות הפחד והתנודתיות הגבוהות.

עם זאת, ככל שחולפים הימים, המגמה החיובית מתחילה להתבהר ולהתחזק באופן משמעותי ומובהק יותר. כבר ביום המסחר השני אחוז ההצלחה, כלומר המקרים החיוביים שבהם המדד עלה, מזנק ל-63.6% עם שינוי חציוני של 0.7%. המגמה ממשיכה לצבור תאוצה, וביום המסחר החמישי שלאחר האירוע נרשמת סטטיסטיקה יוצאת דופן במיוחד. בנקודת זמן זו, אחוז המקרים שבהם מדד ה-S&P 500 רשם עלייה נוסק ל-90.9%. התשואה הממוצעת בפרק זמן זה מגיעה ל-1.5%, בעוד שהתשואה החציונית עומדת על 1.2%. הנתונים הללו ממחישים כיצד סנטימנט שלילי קיצוני בשוק האופציות מתורגם לעליות שערים נאות בתוך שבוע עבודה בודד.

התמונה נשארת אופטימית גם כאשר בוחנים את טווחי הזמן הבינוניים של שבועות ספורים קדימה. לאחר שבוע אחד מיום האירוע, אחוז המקרים החיוביים מתייצב על 72.7% עם תשואה חציונית מרשימה של 2.3% ותשואה ממוצעת של 1.8%. בטווח של שלושה שבועות, אחוז ההצלחה חוזר לשיא של 90.9%, והתשואה הממוצעת יחד עם התשואה הממוצעת בטווח של ארבעה שבועות מגיעה ל-2.6%. התשואה החציונית בנקודות ציון אלו של שלושה וארבעה שבועות גבוהה אף יותר ועומדת על 3.0%. המספרים מעידים על כך שהמומנטום החיובי שנוצר בעקבות גל הפסימיות הראשוני אינו אירוע חולף של יום או יומיים, אלא תהליך שנוטה להימשך, להתבסס ולתמוך בשוק לאורך חודש המסחר העוקב.

לצד האופטימיות הסטטיסטית הברורה, חשוב להסתכל גם על ניהול הסיכונים ועל מגבלות הירידה האפשריות. גם כאשר הסטטיסטיקה נוטה בבירור לטובת עליות, שוק ההון לעולם אינו נטול תנודתיות וסיכונים בדרך. בחינה של ההפסד המקסימלי במהלך החודש שלאחר האירוע, מנקודת ההתחלה ועד לשפל הנמוך ביותר, מראה הפסד ממוצע של -2.0% והפסד חציוני מתון יותר של -0.8%. כאשר בוחנים את המשיכה המקסימלית באותו החודש, כלומר הירידה מהשיא הגבוה ביותר לשפל הנמוך ביותר, הנתונים מצביעים על ירידה ממוצעת של -3.6% וירידה חציונית של -2.6%. נתונים אלו מזכירים כי למרות שהשוק נוטה לתקן כלפי מעלה לאחר קריאות פחד קיצוניות, משקיעים עדיין עשויים לחוות טלטלות, נסיגות וירידות זמניות בדרך אל היעד. ההבנה המעמיקה של יחס אופציות המכר והרכש מספקת זווית ראייה ייחודית ומבוססת נתונים, המלמדת שדווקא ברגעים שבהם השוק משדר לחץ מוגבר, מסתתרות לעיתים ההזדמנויות הסטטיסטיות הטובות ביותר עבור מי שפועל בקור רוח.