כלכלת ארצות הברית נמצאת כיום בצומת דרכים מורכב המשלב מתחים גיאופוליטיים, אינפלציה עיקשת ומהפכה טכנולוגית חסרת תקדים. כניסתו של קווין וורש לתפקיד יושב ראש הבנק המרכזי האמריקאי, לאחר שנבחר על ידי הנשיא דונלד טראמפ והושבע לאחרונה, מתרחשת בתקופה מאתגרת במיוחד. מצד אחד, הנשיא מפעיל לחץ מתמשך להורדת שערי הריבית כדי להמריץ את הכלכלה, אך מצד שני, המלחמה מול איראן ועליית מחירי הנפט בעקבותיה יצרו זעזוע אינפלציוני שכמעט ולא מותיר ברירה אלא לשקול דווקא העלאות ריבית. בתוך סבך הלחצים הזה, מופיע נתון מפתיע מכיוון תעשיית הטכנולוגיה שעשוי לספק לבנק המרכזי את מרחב התמרון שהוא כה זקוק לו כדי להמנע מהחמרת התנאים הכלכליים.
הפרוטוקול שפורסם לאחרונה מישיבת הבנק המרכזי בחודש אפריל חושף זווית ראייה מעניינת של קובעי המדיניות. מספר משתתפים בדיון הצביעו על כך שעליות המחירים האחרונות במגזר טכנולוגיית המידע תורמות באופן משמעותי לעלייה במדדי האינפלציה הבסיסית. עם זאת, אותם בכירים הדגישו כי ההתייקרות הספציפית בקטגוריית התוכנה והטכנולוגיה אינה מהווה בהכרח אינדיקטור טוב או מנבא מדויק לאינפלציה הכוללת העתידית במשק. תובנה זו מקבלת חיזוק משמעותי מניתוח חדש של כלכלני בנק ההשקעות סיטי, שהצביעו על פער מסקרן בין שני מדדי האינפלציה המרכזיים בארצות הברית המשקפים את נטל המחירים על הצרכן.
על פי הנתונים, מדד המחירים לצרכן הבסיסי רשם באפריל עלייה שנתית של שניים נקודה שמונה אחוזים. לעומתו, מדד האינפלציה המועדף על הבנק המרכזי, הבוחן את הוצאות הצריכה הפרטית, הצביע על עלייה חדה יותר של שלושה נקודה שניים אחוזים, נתון שעדיין מרוחק מיעד האינפלציה הרשמי של שני אחוזים. כלכלני סיטי מסבירים כי חלק ניכר מהסטייה והעלייה במדדים נובע ישירות מזינוק חד במחירי רכיבי הזיכרון והתוכנה. הם מציינים כי תת-מדד ספציפי של תוכנות מחשב ואביזרים, שבאופן היסטורי רשם ירידות מחירים רצופות במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות, זינק לפתע בשיעור חריג של כמעט ארבעה עשר אחוזים בחישוב שנתי.
הסיבה המרכזית לזינוק הזה נעוצה במהפכת הבינה המלאכותית שפרצה לחיינו בסוף שנת אלפיים עשרים ושתיים. האימוץ הנרחב של הטכנולוגיה יצר פיצוץ של ביקושים שהוביל למחסור חמור באספקת שבבי זיכרון מתקדמים. חברות טכנולוגיה ענקיות משקיעות הון תועפות בהקמת מרכזי נתונים עצומים הנדרשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית, מה שמייצר עודפי ביקוש שדוחפים את מחירי החומרה והתוכנה כלפי מעלה. טירוף הרכישות הזה מתורגם גם לביצועים חסרי תקדים בוול סטריט. מדד השבבים של פילדלפיה, שמהווה ברומטר מרכזי למניות הסקטור, רשם לאחרונה רצף עליות היסטורי של שמונה עשר ימים ברציפות, נתון הממחיש את עוצמת הנהירה של משקיעים לתחום.
מעניין לראות כיצד החגיגה בבורסה מחלחלת בחזרה אל נתוני האינפלציה. העליות החדות בשערי המניות, שמונעות במידה רבה מההתלהבות סביב הבינה המלאכותית, מובילות לעלייה בשווי התיקים המנוהלים של הציבור. עלייה זו מתורגמת ישירות לגידול בדמי ניהול תיקי ההשקעות, רכיב אשר משתקלל גם הוא אל תוך מדד הוצאות הצריכה הפרטית. כך נוצר מצב פרדוקסלי שבו החדשנות הטכנולוגית וההצלחה העסקית תורמות טכנית לנתוני האינפלציה הרשמיים, למרות שמדובר בעליית ערך נקודתית של תיקי השקעות ולא בהתייקרות רוחבית של מוצרי צריכה בסיסיים כמו מזון או דיור. ההבנה הזו של שורש הבעיה מעניקה להנהגת הבנק המרכזי אפשרות לנקוט בגישה מתונה יותר.
האנליסטים מכנים את המצב הזה כפתח יוני, כלומר הזדמנות פז עבור קווין וורש ובכירי הבנק המרכזי להימנע מהעלאות ריבית אגרסיביות. במקום לראות בנתונים הנוכחיים עדות להתפרצות אינפלציונית מסוכנת בכלל המשק הדורשת ריסון חונק ומיידי, הם יכולים לפרש זאת כעיוות סטטיסטי זמני. עליית מחירי הזיכרון והתוכנה נתפסת כעלייה במחיר היחסי של קבוצת מוצרים מאוד ספציפית הנמצאת במחסור זמני בשל זינוק בביקוש העסקי, ולא כאינפלציה צרכנית קלאסית. פרשנות מקלה זו עשויה לאפשר לבנק המרכזי להכיל את עליות המחירים הקשורות לטכנולוגיה מבלי להכביד על האזרחים ועל הכלכלה כולה עם ריביות גבוהות יותר. עבור קהל המשקיעים המבקשים להיחשף למגמות אלו מבלי לבחור מניות בודדות, השוק מציע כיום מגוון אפשרויות דרך קרנות סל ייעודיות המתמקדות בטכנולוגיות בינה מלאכותית ורובוטיקה, אשר ממשיכות לרכז עניין רב וליהנות מזרימת ההון לתחום.
