המציאות הביטחונית והכלכלית של צהרי ה-12 במרץ לא הותירה לשוק המקומי מרחב תמרון רב, וככל שמתקדם יום המסחר, אנו רואים את הניתוח המוקדם שלנו הופך למציאות מוחשית על המסכים. בסקירת הבוקר עמדנו על הפער המטריד בין השקט היחסי במדדים לבין עוצמת האירועים בלבנון, והצהריים הללו מוכיחים כי השוק החל "לסגור" את הפער הזה בתיקון חד. מדד ת"א 35 מאבד כעת מעל אחוז, אך הדרמה האמיתית מתחוללת במדד הבנקים, שצולל בשיעור חריג של 2.55%. הנפילה החדה בבנקים, המהווים את ברומטר הסיכון המקומי, מעידה על כך שהגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים מבצעים הערכה מחדש של פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) אל מול המערכה הרב-זירתית.
הסנטימנט השלילי בתל אביב מקבל רוח גבית מהנעשה בשווקים הגלובליים, ובמיוחד מהמסחר באסיה שננעל הבוקר בירידות שערים עקביות. מדד הניקיי היפני וההאנג סנג בהונג קונג, שאיבדו קרוב ל-1.5% כל אחד, סימנו את הכיוון עבור המשקיעים שבוחנים בחרדה את המתיחות במזרח התיכון. במוקד העניינים עומד מחיר הנפט, שמזנק בשיעור של כמעט 5% ונסחר סביב 91.33 דולר לחבית. הזינוק הזה, שנובע ישירות מהחשש להסלמה מול איראן, מהווה משקולת כבדה על שוקי המניות העולמיים ודוחף את הציפיות האינפלציוניות מעלה, מה שמקטין את הסיכוי להקלות מוניטריות בטווח הקרוב.
גם בזירת המט"ח התחזית שלנו מתממשת בדיוק רב, כאשר הדולר ממשיך ב"זחילה" העקבית שלו ומטפס לרמה של 3.1258 שקלים. התחזקות המטבע האמריקאי, לצד הירידות במדדי הביטוח והבנקים, משקפת זרימה של כספים החוצה מנכסים מקומיים אל עבר נכסי מקלט. המציאות הזו מאששת את האזהרה שלנו מהבוקר לגבי סטיית התקן הנמוכה, שהתבררה כמשאלת לב ולא כשיקוף של פרמיית הסיכון האמיתית, ומי שהשכיל לצמצם חשיפה ברמות המחירים המוקדמות מצא עצמו מוגן יותר מול התנודתיות האלימה של הצהריים. כעת, כשהשוק "ער" לחלוטין לסיכונים הגיאופוליטיים, נדרשת רמת דריכות גבוהה לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט והמשך הדינמיקה בגבול הצפון.
