היקף הנכסים בשוק קרנות הנאמנות הוכפל מאמצע 2021 והגיע בדצמבר לשיא של 751 מיליארד שקל, בהובלת הקרנות הכספיות. אבל מאמצע אוגוסט חל מהפך: צמיחת הקרנות הכספיות נבלמה, ואילו הקרנות האקטיביות והפסיביות שועטות

שוק קרנות הנאמנות הישראלי שבר החודש שיא כאשר חצה לראשונה את הרף של 750 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים. מאז השבוע השני של אוגוסט צמח הענף ב־50 מיליארד שקל, כלומר השוק גדל בקצב של יותר מ־150 מיליארד שקל בשנה נכון לחודשים אלו, ולא רחוק היום שבו ינהל טריליון שקל ויחבור לענף הפנסיה והגמל שמנהלים נכסים בהיקף זה כבר היום.

ענף קרנות הנאמנות הוא ענף החיסכון וההשקעה העיקרי של החוסך הישראלי לטווח הבינוני־קצר. על רקע הזינוק בבורסה המקומית ומגמת הגאות הכללית בשווי הנכסים בישראל בפרט ובשוקי ההון הגלובליים בכלל, מאז שנת 2022 קצב הזרמת הכספים לשוק הקרנות מתגבר. הכסף שמגיע לקרנות מוזרם לבורסה ומניע את העליות בשוק המקומי, ואלה גורמים לכניסה של משקיעים חדשים לקרנות נאמנות וחוזר חלילה. כך, מאז הרבעון הראשון של 2021, בתוך ארבע שנים וחצי, ענף הקרנות יותר מהכפיל את נכסיו מ־350 מיליארד שקל ל־751 מיליארד שקל, ובתוך שנה וחצי תעשיית הקרנות גדלה ב־50% מ־500 מיליארד שקל במאי 2024 להיקף נכסיה כיום.

תעשיית הקרנות מורכבת משלושה ענפים מרכזיים: הקרנות האקטיביות, שבהן המנהל בוחר את ההשקעות הטובות ביותר לדעתו עבור המשקיעים; הקרנות הפאסיביות - קרנות מחקות או קרנות סל - שעוקבות אחרי מדדי מניות או אג"ח; והקרנות הכספיות שהן מעין פיקדונות שקליים נזילים המעניקים תשואה הדומה לריבית של בנק ישראל. נכון להיום הקרנות האקטיביות מנהלות 226 מיליארד שקל, הקרנות הפאסיביות מנהלות 344 מיליארד שקל, והקרנות הכספיות מנהלות 181 מיליארד שקל. בשנים האחרונות חל שינוי בטעם המשקיע הישראלי, שמעדיף יותר ויותר קרנות פאסיביות על פני קרנות אקטיביות.

בשלושת החודשים האחרונים, עם התגברות העליות בבורסה, נראה כי קהל המשקיעים שפונה לשוק הקרנות רוכש קרנות אקטיביות וקרנות פאסיביות בקצב דומה. לפי סקירת מיטב לקרנות נאמנות שפורסמה אתמול, "בטווח הקצר של השלושה וחצי החודשים האחרונים קצב הגידול של שתי התעשיות האלה היה זהה: כ־9%". בתקופה זו הקרנות צמחו ב־50 מיליארד שקל, כאשר 15 מיליארד שקל נבעו מכסף חדש ו־35 מיליארד שקל נבעו מהעליות החדות בשווקים שהקפיצו את שווי הנכסים המנוהלים. הדבר מלמד על כך שבמידה רבה הציבור הישראלי כבר לא יושב על הגדר ונוהר לשוק ההון, שכן אם בוחנים את היקפי השינוי בנכסים המנוהלים של הקטגוריות השונות מסף מרץ 2021 ועד לאמצע אוגוסט האחרון, הרי שנכסי הקרנות הכספיות זינקו בכמעט 743% בעוד הקרנות הפסיביות צמחו ב־107% והקרנות האקטיביות בכ־17% בלבד. אולם, כאמור מאמצע אוגוסט ועד תחילת דצמבר התמונה השתנתה, והקרנות הכספיות הציגו צמיחה של 2.2% בלבד, בעוד הקרנות הפסיביות והאקטיביות צמחו בכ־9%.

בחודש נובמבר בלבד יצאו מהקרנות הכספיות מיליארד שקל. הקרנות הכספיות הן קרנות ללא סיכון, שאמורות להשיא תשואה של פיקדון בנקאי, והן עדיפות עליו מאחר שהן נזילות, מציעות בפועל תשואה גבוהה יותר ונהנות מהטבת מס. בתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות הקימו את הקרנות הכספיות כדי לתת מענה לרצון להקטין סיכון אצל משקיעים ולנסות לשמור את הכסף בתוך הענף ולא להעביר אותו לבנקים.

מאז שנת 2022, היקף הכספים בקרנות הכספיות שבר שיאים ועלה מ־20 מיליארד שקל ל־181 מיליארד שקל, והן הפכו לקרנות הגדולות ביותר. אבל בחודשים האחרונים נעצרה הצמיחה שלהן על רקע עלייה בתיאבון הסיכון של משקיעים ישראלים שמחפשים להגדיל את הסיכוי לתשואה מההון שבבעלותם על חשבון הסיכון להפסד. מעבר לכך קיים חשש אצל המשקיעים כי אחד מהיתרונות העיקריים של הקרנות הכספיות עומד להיות לא רלוונטי — מגן המס. המס על התשואה של קרנות כספיות נגבה רק על התשואה הריאלית (תשואה נומינלית בניכוי השינוי במדד המחירים לצרכן), כך שבתקופות של עליית מחירים לא נגבה כלל מס על תשואת הקרנות. אולם ההנחה בשוק כיום היא שהחודשים הקרובים יהיו מאופיינים בירידת מחירים, מצב שיגדיל את התשואה הריאלית לעומת התשואה הנומינלית, וכך גם המיסוי יגדל באופן ניכר ויפגע בתשואה המצטברת.

הזרימה המחודשת לקרנות הפאסיביות והאקטיביות היא הכסף שלא הולך לקרנות הכספיות ומחפש בית חדש. וכשמסתכלים על הגיוסים באוגוסט-אוקטובר בענף הקרנות, ובנטרול הקרנות הכספיות, ניתן לראות ש־9 מתוך 10 הקרנות שגייסו הכי הרבה נטו (גיוסים בניכוי פדיונות) הן קרנות אקטיביות מסורתיות, דבר שמצביע גם הוא על התיאבון הגובר של הציבור הישראלי. עם זאת, ניתן לראות גם שהציבור לא נוהר לקרנות מנייתיות טהורות וגם לאו דווקא לאלו שמשקיעות בעיקר במניות. הציבור אמנם שואף לתשואה גבוהה יותר מהריבית במשק, אך לא לסיכון גבוה במיוחד.

לפי מנהל השקעות בחברת קרנות מהגדולות בענף, הכסף שיוצא מהקרנות הכספיות זורם בעיקר לקרנות אג"ח. לדבריו, "קטגוריית אג"ח כללי שמשלב בין אג"ח מדינה לאג"ח קונצרניות, או אג"ח מדינה בלבד — שתי הקטגוריות אצלנו גייסו מיליארד שקל בחודש שעבר. קרנות אג"ח כללי כמעט על כל הרבדים שלהן, מי בלי מניות בכלל ועד חשיפה של 30% מניות, מגייסות מיליארד שקל. אפילו קרנות אג"ח בחו"ל, מנוטרלות מטבע או שלא, מגייסות מאות מיליוני שקלים, והמגמה נמשכת גם לתוך השבוע הראשון של חודש דצמבר. זה סימן שורי חזק לכך שהכסף מגיע לכל הקטגוריה ואפילו לקטגוריות זניחות יחסית".

מקור

*
*

המסקנה הברורה משוק קרנות הנאמנות היא עלייה מחודשת בתיאבון הסיכון הציבורי מאז אוגוסט, כאשר כספים עוברים מהקרנות הכספיות (בשל חיפוש תשואה גבוהה יותר) וזורמים בעיקר לקרנות אג"ח כלליות וממשלתיות, המבטאות חזרה זהירה לשוק ההון. השאלה היא האם אתם מעריכים כי זרימת הכספים המסיבית לאג"ח תשפיע משמעותית על עקום התשואות? בנוסף, האם המעבר המדורג מסיכון נמוך מאוד (כספיות) לסיכון מתון (אג"ח) הוא אות מבשר למעבר עתידי משמעותי יותר למכשירים מנייתיים?