מה דעתכם על ההשפעה המתמשכת של סגירת נתיבי השיט במזרח התיכון ומצר הורמוז על שוק האנרגיה?
ראינו לאחרונה איך סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) נאלצה להוריד פעם נוספת את תחזית האספקה שלה ל-2026 ולקצץ את אומדני הרבעון השלישי, על רקע גירעונות עמוקים בשוק והיעדרות של מיליוני חביות ביום.
השאלה היא האם העליות האחרונות במחירים – כשנפט ברנט מתבסס מעל אזור ה-83-89 דולר לחבית – משקפות כבר את מלוא הסיכון הגיאופוליטי, או ששוק האנרגיה עדיין לא מתמחר כראוי את ההשפעה המצטברת על עלויות ההובלה, האינפלציה הגלובלית ותשואות האג'ח שממשיכות לטפס? איך אתם נערכים לזה בתיק המסחר?
שאלה טובה, קרלוס. נראה שהשוק עדיין מתמחר את הסיכון הגיאופוליטי בצורה חלקית בלבד. כשאנחנו רואים את ה-IEA ממשיכה לעדכן כלפי מטה את תחזית האספקה ומדווחת על גירעונות עמוקים, ברור שעלויות ההובלה והפקקים בנתיבי השיט מתחילים לחלחל עמוק יותר לשרשרת האספקה הגלובלית.
השאלה היא האם הברנט באזור ה-83-89 דולר כבר משקף את מלוא המציאות, או שהוא מתעלם מהאפקט המצטבר על האינפלציה ותשואות האג'ח. להערכתי, כל עוד מצר הורמוז והנתיבים האלו נשארים בחוסר ודאות תפעולי, כל שיבוש קטן נוסף עלול לדחוף את המחירים מעלה הרבה יותר מהר ממה שהשוק מתמחר כרגע.