לשם שינוי העליתי כאן בגרף שבועי ע"פ 6 שנים, את נתוני האינפלציה יחד עם תשואת האג"ח (קו אדום רציף) 10 שנים ותגובת שני המדדים
באינפלציה קיימת דעיכה מתחת לקו המגמה היורד.

הגרפים מתוארים על בסיס "ניתוח טכני", כל אירוע מדיני במיקרו או במאקרו, כלכלי או אחר עלול לגרום לכך שהתחזית לא תתקיים והיא עלולה שלא להתקיים גם ללא אירוע כלשהו. האמור אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל מי שפועל על סמך הכתוב או המושמע עושה זאת על אחריותו בלבד. אני מצהיר בזאת שהדעות המובעות בעבודת אנליזה וניתוח זו, משקפות נאמנה את השקפתי ודעותיי האישיות על ניירות הערך, ותעודות הסל המסוקרים. וכי אני לא מקבל שכר/פיצוי על המניה המוזכרת במאמר זה.

חיפושית תודה ענקית על העדכון
?precrop=1405,1216,x0,y0&height=303&width=350
הינה כתבה שתשכנע אתכם להשקיע באגח ארהב - דהמרקר

אג"ח 10 שנים ארה"ב - ריבית

ריבית - 4.25%

בגרף ארבע שנתי רואים את תנועת הריבית של אג"ח 10 שנים ואיך הממוצעים הנעים מתקרבים במהלך הצומח

======================
הגרפים מתוארים על בסיס "ניתוח טכני", כל אירוע מדיני במיקרו או במאקרו, כלכלי או אחר עלול לגרום לכך שהתחזית לא תתקיים והיא עלולה שלא להתקיים גם ללא אירוע כלשהו. האמור אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל מי שפועל על סמך הכתוב או המושמע עושה זאת על אחריותו בלבד. אני מצהיר בזאת שהדעות המובעות בעבודת אנליזה וניתוח זו, משקפות נאמנה את השקפתי ודעותיי האישיות על ניירות הערך, ותעודות הסל המסוקרים. וכי אני לא מקבל שכר/פיצוי על המניה המוזכרת במאמר זה.

כמה דברים מעניינים על אג"ח ארה"ב

האם אג"ח ממשלתי אמריקאי אינו "מקלט בטוח" ולמה התמיכה האמריקאית בישראל אינה מובטחת?
הקשר בין מדיניות הבנק הפדרלי, שערי הריבית וחברות הדירוג. וגם: איך ישראל קשורה לעניין?
יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי, ג"רום פאואל, השאיר בנאומו האחרון ביום שישי את כל הקלפים פתוחים, כך שכל פרשנות כלכלית יכולה להתבסס על הנאום ובהתאמה קיימות תחזיות שונות. מה שהיה הכי בולט באמירות של היו"ר היה שהוא עצמו אינו יודע מה יהיה כוון המדיניות המוניטרית העתידית. כן, פאואל לא [BstockB="382010"] באמת [/BstockB] יודע את כיוון הריבית. היא יכולה לעלות, היא יכולה להישאר במקום והיא יכולה לרדת. בנאומים האחרונים הוא אמר שהריבית הגבוהה תימשך זמן ארוך יותר, הוא עדיין דבק בזה, אבל הוא לא יודע להגיד את הכיוון במפגש הבא. המסר שהיה לו מאוד חשוב להעביר היה שהוא היה רוצה ששוק ההון לא יפרש את ההיסוס כשינוי מגמה. היסוס במועד הורדת הריבית הוא לא בהכרח שינוי מגמה, אבל הוא כן שינוי בניואנסים של ההודעה ושוק ההון לא יכול להישאר לזה אדיש.

מה שמטריד את היו"ר כרגע, מעבר למשתנים השוטפים כגון אינפלציה ושוק העבודה, היא הגישה של חברות הדרוג הגדולות. מודיס ופיץ" הודיעו על שינוי שלילי ביחס למדיניות הפיסקלית של ארה"ב. אמנם החברות לא הורידו את הדרוג הגבוה של החוב של ממשלת ארה"ב (SP מאז 2011: +Aaa:Moody"s AAּּ), אך שינו את התחזית מ"יציב" ל"שלילי".

מה הקשר בין הדירוג של ארה"ב והסיוע לישראל?
חברות הדרוג מגיבות לכמה אירועים משמעותיים: העלאת תקרת החוב של ארה"ב וחולשה בשוק הגיוס של חוב. במכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה היו ביקושים חלשים ומחיר האג"ח שנסגר היה נמוך ב-48 נקודות בסיס (כל נקודה היא 1/32). יתרה מכך, טוענות חברות הדרוג כי אין כל סימן למדיניות פיסקלית מרסנת, או בלשונן "consolidated policy" ובכך הן משמיעות ביקורת עמומה, הן כנגד שרת האוצר האמריקאית, האמונה על המדיניות הפיסקלית והן כנגד הקונגרס "המקוטב בגישתו" שאינו מצליח לגבש מדיניות פיסקלית מוסכמת. הרפובליקנים היו מאז ומתמיד בעד קיצוץ תקציבי ואילו הדמוקרטים מתנגדים לכך בחריפות.
הורדת אופק הדרוג של החוב הממשלתי וחולשה בשוק הגיוס עלול ליצור לחץ על שערי הריבית כלפי מעלה. עליית שערי הריבית מגדילה את תשלומי הריבית שמבצעת הממשלה למלווים ובכך יוצרת עוד לחץ תקציבי וקיים חשש, שתקרת התקציב שהעלה לאחרונה, תדרוש העלאת התקרה בפעם נוספת. יתכן מאוד שעליית שערי הריבית בחדש האחרון נובעת מהאמור למעלה ולא מציפיות לשינוי שער הריבית המוניטרית על ידי הבנק הפדרלי. במקביל המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי מתבססת על שער הריבית קצר המועד שמטבע הדברים משליך על שער הריבית לטווח ארוך. לחצים על שער הריבית דרך השוק יקשו על הבנק הפדרלי לנהל מדיניות מחושבת וזהירה ולכן היו"ר מוטרד מאד ממהלכן של חברות הדירוג.

הטרדות של פאואל מדבקות. נשיא ארה"ב, ג"ו ביידן העומד לפני שנת בחירות, מוטרד גם הוא מהמגמה, שכן עליית שערי הריבית לטווח ארוך מעלה את שער הריבית על משכנתאות, עובדה המשפיעה ישירות על כיסיהם של אזרחי ארה"ב. זה ממש לא הזמן הנכון מבחינתו לגרום לעלייה בהוצאות של הציבור, גם ככה הוא מפגר בסקרים. אגב, הוא הימר על תמיכה בישראל, אבל בינתיים זה לא מוסיף לו נקודות בסקרים, והפחד שזה עלול להתהפך עליו במקביל לשינוי בסנטימנט העולמי כלפי המלחמה.

התוכנית של ביידן - קיצוץ תקציבי
ביידן הכריז על שינוי גישה כלכלי דרך הכוונה להורדת הגרעון ב- 2.5 טריליון על פני עשר השנים הבאות. הנשיא הדמוקרטי אינו נתמך בגישה זו על ידי מפלגתו. אין ספק שהנושא העיקרי במערכת הבחירות הקרובה תהיה המדיניות הפיסקלית (התקציבית) והנשיא הנוכחי אינו זוכה לאהדה יתירה בנושא זה ומאפשר למעמד הרפובליקני, דונלד טראמפ להתקדם במשאלי דעת קהל מקדימים. המוטו של הרפובליקנים: הנשיא הנוכחי נכשל בכך שבעבר נקט במדיניות תקציבית "פזרנית" בלתי אחראית. יתירה מזו, מדיניות העבר מהווה סיכון בטחוני שכן לא יהיו מקורות כספיים להוצאות ביטחוניות (כגון סיוע חוץ בטחוני).
ישראל עשויה להיות צד מושפע מכך. הסיוע המצטבר לישראל (שעדיין לא אושר בסנאט) ואוקראינה עשוי להגיע לכמעט אחוז מסך מהתקציב האמריקאי שהוא סכום לא מבוטל. אירוני למדי זו העובדה שדווקא הרפובליקנים מעכבים את אישור הסיוע לישראל, אם לא יהיה כרוך גם בהגדלת הסיוע לאוקראינה.

להערכתי, אם הנשיא הנוכחי ירצה להיבחר מחדש עליו לנקוט מידית במדיניות פיסקלית מצמצמת שתוריד את הגרעון התקציבי. הוא לא יוכל לעשות זאת דרך העלאת מיסים המהווה צעד בטוח לאי בחירה מחדש, אלא צעדי קיצוץ בסעיף ההוצאות, שישראל היא חלק מהן. זה עלול להיות מכה קשה לישראל, ועל רקע המלחמה, וההבטחה של ביידן, קשה לראות את ארה"ב מקצצת את התקציב השוטף, אבל בשנת בחירות ואחרי המלחמה, הכל יכול להיות פתוח.

ביזפורטל