עליות הריבית החדות מביאות את תחום המשכנתאות ללב העניין הציבורי, שכן על הלוואה בגובה ממוצע של מיליון שקל - יש השפעה ניכרת. אולם כדאי להיות ערים לכך שהשפעות הריבית והאינפלציה משמעותיות לקבלת החלטות כמעט בכל המכשירים הפיננסיים הקיימים.
ההלוואות הצרכניות
ההלוואות הצרכניות התנפחו בעשור האחרון כי הכסף היה זול, וכך קל יותר לקחת הלוואות. לווים עם ביטחונות טובים קיבלו אשראי בריבית של קצת יותר מאחוז (פריים מינוס חצי להלוואה מגופים מוסדיים), ולווים שנטלו הלוואה בריבית דו־ספרתית נחשבו ללווים גרועים. העלייה בריבית תשנה את הרף, לא רק בשינוי בסיס ההצמדה - אלא גם כנראה בהתייקרות הריביות בנקודת לקיחת ההלוואה.
אבל גם במקרה שבו הלווים יקבלו את אותה ריבית, לא מדובר באותו החזר. למשל, גם אם הלווים הטובים קיבלו פריים מינוס חצי, כשהפריים 3.5% וצפוי להמשיך לעלות - הלווים הטובים ימשיכו לקבל הלוואות בפריים מינוס חצי. רק שהפעם הריבית היא 3%. המינוס שניתן בריביות גבוהות יתייקר, וכך גם הלוואות ללווים פחות טובים. לכן, קודם כל, צריך לדעת כמה עולה כל דבר.
כדאי גם לשים לב להתייקרות של הפרקטיקה לגלגל את המינוס להלוואה. המינוס מתייקר, ולעתים, כשמגיעים למסגרת - מקבלים טלפון מהבנק שמציע להמיר זאת להלוואה. בהיעדר שינוי הרגלים, מגיעים שוב לתקרה של המינוס, ואז לוקחים עוד הלוואה מחברת כרטיסי האשראי, וחוזר חלילה. בשלב זה, מרבית האנשים בסיטואציה כזו בוחרים ליטול משכנתה לכל מטרה. אבל אם נסתכל על נתוני המשכנתאות ביולי, נראה שהזינוק [BstockB="351015"] החד [/BstockB] ביותר במגזר השקלי הוא למשכנתאות שנלקחות בין 5־10 שנים - שמהוות משכנתאות לכל מטרה. שם עלתה הריבית ל־4.24%, לאחר שבתחילת השנה היא עמדה על 2.53%.
הפעילות במינוף
האשראי הזול הוביל לפרקטיקה שהפכה לנפוצה בשנים האחרונות - פעילות במינוף. השקעת כספים במכשיר פיננסי כמו קופת גמל להשקעה, ולקיחת הלוואה מקופת הגמל. הרעיון הוא שאם ההלוואה הזולה (פריים מינוס חצי, כלומר בזמנו - 1%), ושוק ההון יודע לעשות יותר, לשם הדוגמא, נטו אחרי עלות ניהול ומס - 4%, יש תשואה של 3% למשקיע תודות לכסף הזול. כעת, צריך לשים לב לשני דברים: הראשון הוא שככל שהריבית עולה, המרווח בידי המשקיע נשחק, והשני - לעליות ריבית יש השפעה שלילית על שוק ההון, כך שגם צד התשואה עלול להיפגע.
הפיקדונות הבנקאיים
עליית הריבית מחזירה את הפיקדונות הבנקאיים, שהציעו ריביות אפסיות. ככל שהריבית תעלה, נראה את הבנקים מציעים פיקדונות בריביות גבוהות. כרגע, בטווחים הקצרים, פיקדונות הבנקים לא אטרקטיביים. אבל לגבי הפיקדונות יש לשים לב לדבר נוסף: חלק מהבנקים מציעים פיקדונות בריבית קבועה: 3.5% לשנה, לשם הדוגמא. לכאורה זה אטרקטיבי, אבל כאן נכנסת הריבית הנומינלית. כלומר, הריבית הנקובה, במקרה זה 3.5%, להבדיל מהריבית הריאלית - שהיא בניכוי האינפלציה. בדוגמה שלנו, 3.5% לשנה, בעולם של אינפלציה בקצב שנתי של 5.2%, מייצג ריבית ריאלית שלילית של 1.7%-. האם זה טוב? תלוי מה מחפשים. אנחנו נמצאים בתוואי של ריבית שצפויה להמשיך לעלות. במקרה כזה, סגירת כסף בפיקדון לטווח בינוני, בריבית שמייצגת ריבית ריאלית שלילית, זה משהו שכדאי להיזהר ממנו.
מסלול תיקון 190
שיעור האינפלציה השנתי יוצר הבדל בין הריבית הנומינלית לריאלית, ולכן כדאי לשים אליו לב בהיבט נוסף: הטבה שהפכה להיות נפוצה בשנים האחרונות היא הפקדה בקופת גמל במסלול תיקון 190. התיקון מאפשר שני דברים: תוספת לקצבה החודשית שנהנית מהטבות מס, או אם יש לכם כבר קצבה מזערית (כ־4,600 שקל) - תוכלו למשוך את ההפקדה תוך תשלום מס רווחי הון מופחת. על פי התיקון תשלמו 15% נומינלי, במקום 25% ריאלי. ככל ששיעור אינפלציה יהיה גבוה יותר, ערך ההטבה נשחק.
קצבת הפנסיה
הכסף הפנסיוני מתנהל בשוק ההון, שמושפע בעקיפין מהאינפלציה. אחת ההשפעות על הפנסיה בתקופה זו היא על קצבת הפורשים. הקצבה מתעדכנת בהתאם למנגנוני הצמדה שונים שקבועים בכל אחד ממכשירי החיסכון הפנסיוני, כאשר המנגנון משתנה לפי סוג המכשיר ולפי הוותק שלו.
בקרנות החדשות, הקצבה מתעדכנת פעם בשנה בהתייחס לגובה המדד, אך מנגנון ההצמדה למדד הוא אינדיקטור אחד מתוך כמה שנלקחים בחשבון בעת עדכון הקצבה, כאשר הפרמטר המרכזי הוא התשואה שהשיגו הקרנות עבור העמיתים. דווקא מנגנון זה מייצב יחסית את הקצבה, שכן לקרנות הפנסיה אג"ח מיועדות צמודות מדד בשיעור גבוה בתיקי הפורשים.
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
