בתקופה האחרונה אנו חווים קריסה של חברות שלכאורה , עפ"י דוחותיהם הכספיים , המצב לא היה כל כך נורא שהצביע על קריסה קרובה. גם חברות הדרוג לא הניפו דגלי אזהרה בזמן והמשקיעים נתפסו בהפתעה לקריסה "פתאומית"
הדוגמאות הטריות הן חבס [BstockB="1081116"] ואלביט הדמיה,[/BstockB] שבשתיהן היה אפשר לחזות את הקטסטרופה הממשמשת ובאה, אך היה צורך לדעת להתעלם ממספר עיווותים חשבונאיים שמאפשרים להנהלת החברה להציג דוחות כספיים שאינן משקפים את מצבה האמיתי של החברה ולהתעלם לחלוטין מהפסון של "עסקים כרגיל" שמשדרת החברה עד אשר מאוחר מדי.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ופשוט להציג מספר עיוותים שכל משקיע צריך להיות ער אליהם - הנתונים על העיוותים נמצאים קבורים בדוחות, רק הקריאה בדוחות צריכה להיות דקדקנית, וזו עבודה מפרכת, אך בעל תמורה גבוהה.
אתחיל מהקל לכבד:
1. שיערוך חוב - חברה יכולה לנקוט מדיניות חשבונאית בה ירידה בשווי הסחיר של החוב שלה (כלומר השוק דורש תשואה יותר גבוהה = מעריך החברה בסיכון יתר) מתורגמים לעליה בהון העצמי של החברה -כאילו לחברה יש פחות חוב. זה כמובן אבסורד שאינו קשור לערך הכלכלי של הון החברה ומציג תמונה מעוותת לחלוטין של מצב החברה - ראו את פלאזה למשל
2. שיערוך נכסים - החברה יכולה לשערך את נכסיה, עפ"י רצונה - רוצה לשערך נכס לא סחיר עפ"י "שווי שוק" תאורטי שמבוסס על הערכת שווי - זכותה. רוצה לשמור על ערך השקעה סחירה עפ"י שווי הרכישה או ההון העצמי של ההשקעה , ללא קשר לשווי השוק - זכותה . הבלוף כאן הוא שהחברה יכולה לבחור, לגבי כל נכס , כיצד היא בוחרת לשערך אותו - כך שסך הנכסים המוצגים בדוחות כמעט תמיד יהיו גבוהים משמעותית משווים האמיתי בעת מימוש - המידה והחברה תאלץ לממשם תוך תקופה של שנה, שלא לדבר על מימוש בלחץ בעקבות לחצי תזרים.
דוגמא מצויינת היא אלביט / פלאזה -
פלאזה משערכת את חובה עפ"י השווי הסחיר (מגדיל מלאכותית את הונה) אך אלביט רושמת בספרים את פלאזה עפ"י הונה העצמי ולא השווי הסחיר שלה ..... - זה נקרא להחזיק את המקל משני הצדדים. זו לא חשבונאות. זו הטעיה.
אלביט משערכת את המלון ברומניה עפ"י הערכת שווי, אך את הקרקעות בהודו עפ"י השווי בספרים , את פלאזה עפ"י ההון העצמי ואת אלביט [BstockB="1096890"] מדיקל [/BstockB] עפ"י השקעות אלביט בחברה..... - זה סלט שהופך את מאזן החברה ללא רלבנטי. יש לעבור נכס נכס ולהבין מה קורה עימו
דוגמא דומה - חבס - NSI היא אחזקה מהותית, אך החברה מתעלמת משווי השוק - למרות שהבטחונות לבנקים קשורים לשווי השוק - ומציגה לאגח ד" בטחונות שמבוססים על הון עצמי והלוואות בעלים של חברת ביניים המחזיקה שת NSI שאינם משתנים עפ"י שווי אחזקות החברה ב - NSI
3. תזרים חזוי - זה כלי ממדרגה ראשונה שמכריח את הנהלת החברה לתכנון תקופה קדימה. הבעיה - הנייר סובל הכל - אין כל הערה של רו"ח כי החברה לא עמדה בדוחות התזרים החזויים ברבעונים הקודמים - זה לא נתפס כתוכנית מחייבת מול המשקיעים שרו"ח חתום עליה ויש לספק הסברים מפורטים מדוע לא עמדו בתוכנית , אלא כתוכנית רעיונית, כדוגמא, שמפרסמים ושוכחים
4. הערת עסק חי - הערת עסק חי ניתנת כאשר רו"ח בדעה שיש סכנה לקיום החברה כעסק חי - המשמעות כי לנכסים של עסק חי יש שווי גבוה יותר מנכסים של עסק בפרוק. הבעיה היא שלרו"ח אין אחריות סטטוטורית על מתן האזהרה - כלומר בלתי אפשרי לבוא אליהם בטענות בדיעבד מדוע לא הזהרתם. זה שאין אזהרה , לא אומר שלא צריכה היתה להיות אזהרה. כל חברה שאינה יכולה למחזר חובות במהלך עסקים רגיל ונאלצת לממש נכסים על מנת לעמוד בחובותיה היא בסכנת עסק חי .
5. נכסי מוניטין - ההפרש בין ההון העצמי של פעילות נרכשת למחיר הרכישה - בדר"כ מופחת לאורך זמן, אך בעיתות מצוקה עשוי פשוט להתאדות יום אחד .
אשמח אם חשבונאיים טובים ממני יעלו כאן עוד נקודות שהחופש החשבונאים יוצר עיוותים שיש לשים לב אליהם
מעולה. תודה על הכתיבה בהרחבה!
מעולה. תודה על הכתיבה בהרחבה!
תודה רבה. לצערי על מקרה חבס שילמתי כמה אלפי שקלים שכר לימוד.
לצערי אלו רק חלק קטן מהשיטות...
בחברות נדל"ן צריך להיזהר מעלייה לא ברור בסעיף לקוחות ונכסים למכירה, זוהי דרך מאוד בסיסית שבהן רואי חשבון מעבירים חברות בעלות הפסדיים תפעוליים למצבי רווח תפעולי.
מנכ"ל מגיע לכלכלן שלו ושואל אותו כמה זה 1+1 הכלכלן עונה 2. כשהוא שואל את רואה החשבון שלו הוא שואל את המנכ"ל כמה הוא רוצה שזה יהיה
כתבה שחובה לקרוא על מעריכי שווי בכלל ופאהן קנה בפרט:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000895696#fromelement=hp_morearticles
הערכת השווי של פיתוח שהוזמנה ע"י דנקנר מפאהן קנה לפני 6 חודשים היתה 2.8 מליארד שווי, היום דנקנר מציג הערכת שוי 1.4 מליארד למרות העליות בשווי נכסי החברה. ומי הכין לו את אומדן השווי? פאהן קנה......
מה השתנה? לפני שנה דנקנר היה מוכר - אז צריך היה אומדן גבוה, היום הוא קונה - אז יש אומדן נמוך.
באלביט אותו סיפור:
במסגרת הערכת השווי לאלביט הדמיה, העריכה פאהן קנה את שווי החזקותיה [BstockB="1109917"] בפלאזה סנטרס [/BstockB] (62.5%) בטווח של 1.3-1.4 מיליארד שקל. פחות מחצי שנה לאחר מתן הערכת השווי, עומד מחיר השוק של המניות הללו על 87 מיליון שקל בלבד - נמוך בכ-97% מהערכת השווי הממוצעת של פאהן קנה.
"חוות הדעת היוותה אומדן לפוטנציאל שווי בתרחיש של המשך פעילות שוטפת של [BstockB="1081116"] אלביט הדמיה,[/BstockB] לאחר השלמת הסדרי החוב והשגת מבנה הון ויחסי הון מתאימים לחברה בעלת פעילות יזמית בהסתכלות ארוכת טווח", טוענים בפאהן קנה, "הונח, כי לאחר הסדר חוב תוכל החברה לפתח ולממש את נכסיה הקיימים ללא לחץ או מכירה כפויה, ותוכל להשיא את התמורה ממימוש ופיתוח נכסיה לערך המלא, בהתאם לערכי השמאות שלהם וכפי שנעשתה בהצלחה בעבר הפעילות היזמית.
במילים אחרות, מעריך השווי של החברה לוקח את המקרה הכי אופטימי עד כדי אבסורד, ומשתמש בערכי "השמאות" שמנופחים באותה שיטה וכך חברה שלמעשה פושטת רגל שווה מליארדים, ואח"כ משקיעים שואלים בתמיהה איך הם נפלו בהשקעה.
זו רמאות מהסוג השפל ביותר - מי שמבצע אותה שותף בהונאה של מליארדים ומקבל על כך תשלום - הגיע הזמן שרשות לנירות ערך תיקח את אנשי פהאן קנה לבית המשפט - שינסו לשכנע שופט שהערכות השווי שלהם הנן סבירות בשוק של קונים ומוכרים מרצון.
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
