לעופר,
אג"ח ממשלתי ארוך טווח הוא מדד היחוס לתשואה על השקעה ארוכת טווח.
אם ניקח את מדינת ישראל כדוגמא: נניח ויש לפנינו קרן פנסיה שמנהלת חסכון ארוך טווח מה התשואה שאותה קרן פנסיה תדרוש להפיק על מנת להכנס להשקעה בפרויקט כמו כביש 6?
מהסתכלות בשוק רואים כי אג"ח ממשלתי 0142 שיפרע בתשלום אחד ב- 2042 (30 שנים בקירוב מהיום) מניב תשואה של 5.07% שנתי שקלי לא צמוד. האג"ח נסחר בפרמיה על הפארי והגופים העסקיים מוכנים לשלם מעל הפארי ולהסתפק בפחות מהנקוב בו בתנאי שוק נוכחיים.
המסקנה מכך כי גוף פנסיוני שיכנס להשקעה בטוחה יחסית כמו כביש 6 או מתקן הטפלת מים עם חוזים חתומים מול המדינה ידרוש תשואה טובה יותר מאשר 5% שניתן לקבל רק מהחזקה באג"ח ממשלתי ל- 30 שנה.
כעת תאר לך שבגלל סיבות כאלו ואחרות אג"ח ממשלתי ארוך טווח נותן 10% - האם המשקיע הסביר יכנס להשקעה פיזית בפחות מ- 10% לשנה?
בארה"ב תשואת אג"ח ל- 30 שנה מהווה את מדד היחוס למחיר המשכנתאות.
ברור שברננקי עוקב מקרוב אחר תשואות של אג"ח ממלתי ל- 10Y ו- 30Y על מנת לאושש את הכלכלה.
במצב בו נוצר עוות בו אג"ח ממשלתי קצר (שבעקבות הקניות המרובות של הבנק המרכזי בארה"ב) נסחר בפרמיה אבל אג"ח 30Y נסחר בתשואה גבוהה יחסית יש לו את כל הכלים למכור 2Y ולקנות 30Y תוך עליית מחירו ובהתאמה ירידת התשואה.
תשואה נמוכה ב- 30Y מאפשרת לבנקי המשכנתאות להוריד את הריבית המבוקשת על משכנתאות לטווח ארוך ולהקטין את כמות הבתים במאזני הבנקים (בעקבות עקולים) וכן ליצור בקוש אמיתי לבניה חדשה בארה"ב.
כלי הריבית שהוא קצר טווח, וכלי היכולת לקנות בשוק אג"ח במח"מ משתנה וכן שטרי הון בנקאים (כל הספקטרום של הטווחים) הוא 2 כלים עקריים בארגז הכלים של בנק מרכזי מודרני במדינות עצמאיות דוגמאת ארה"ב או אנגליה או יפן.
oferעפר
כדאי שתשים אותו במקום שכלם יראו כי אגח"ים לא כלם רואים ו/או מתעניינים.
R
איפה לדעתך כדאי לפרסם אותו ?
.
תודה על ההסבר. הבנתי ממה שכתבת וממה שכתב TBY על אפשרות התמרון בריבית ובאג"חים.
זה החלק השלישי בסידרה
בחלק הראשון הוצגו מושגי הייסוד
בחלק השני הוצגה ההיסטוריה של ניהול הריבית בארה"ב והשינוי שחל בסביבת המציאות המאקרו כלכלית בימיו של גריספאן כנגיד.
בחלק זה אתאר את התפתחות משבר הדיור שהוביל למשבר הפיננסי הגדול , אך כדאי לקרוא זאת בהשוואה (דומה ושונה) למתרחש בשוק הדיור בישראל בשנים האחרונות.
מסוף שנות ה - 90 , מחירי הדיור החלו לעלות באופן רצוף, ללא הפסקה, גם במהלך המיני מיתון של התפוצצות הדוט-קום ב - 2001 . עד שנת 2006 הם השלימו מהלך עליה של 130% , במקביל, הסטנדרטים של חיתום משכנתאות הורדו, וכך התהליך הזין את עצמו - מחיר הדיור עולים, יש תחושה שלא ניתן להפסיד ברכישת בית, מאפשרים ליותר אנשים להיכנס למעגל הלווים - הביקושים עולים , המחיר עולים וחוזר חלילה.
הסטנדרטים של חיתום המשכנתאות הורדו לא בקצת - אלא בהרבה. לפני שנת 2000 , רובם במכריע של הלווים - 90% הכניס הון עצמי משמעותי לרכישת הבית וסיפק תעוד מפורט על מצבו הפיננסי - בדומה למצב היום בישראל - אלו לווי פריים, רק 10% היו אחרים - ללא הון עצמי ו/או תעוד - לווי סאב פריים
ב - 2004 היו לווי הסאפ פריים כבר 25% מהלווים, ב - 2006 - 34% מהלווים. מתוך לווי הסאב פריים ב - 20004 היום 40% ללא מסמכים וב - 2007 הגיע מספרם ל - 60%
במילים אחרות - בשנת 2006 כ - 18% מהמשכנתאות בארה"ב ניתנו ללא כל דרישה למסמכים המעידים על כושר השתכרות !
כל זה התאפשר בגלל הנדסה פיננסית הנקראת "איגוח" ומוצר שנקרא "אגח מגובה משכנתאות" . הבנק למשכנתאות שנתן המשכנתא, לא חלם להחזיק את המשכנתא אצלו, אלא חיפש למכור אותה , לקבל כסף ול"ייצר" משכנתאות נוספות. אך מי ירכוש משכנתא לפלוני שלא הציג מסמכים?
מכיוון שלכל צורך יש מענה, ישבו הגאונים בוול-סטריט ומצאו נוסחה מנצחת - מדוע לא לקבץ יחדיו אלפי משכנתאות, מאזורים גאוגרפים שונים לסל משותף שייצור זרם הכנסות (החזרי משכנתא) שיהפוך לאגח שאותו נמכור בשוק. אך מכיוון שצריך גם להתפרנס, הם עשו עוד "טריק" אחד - חילקו את כל הסל למספר חלקים, שלכל חלק נקבע עדיפות בקבלת התשלום - כלומר חלק ראשון - מקבל בעדיפות ראשונה את הקרן והריבית שלו מכל תזרים מזומנים, אם נותר עוד - השני מקבל וכן הלאה לעיתים גם 5 רמות שונות - כמובן שבעת הנפקת האגחים המגובים משכנתאות הללו - כל התזרימים מתאימים וכולם מצפים לקבל את כל כספם.
היתרון של זה למנפיק הוא שמכיוון שהשיכבה הראשונה היא "בטוחה" , הריבית שצריך לשלם היא נמוכה מאוד מיחס לריבית המשכנתאות. כך למעשה סך תשלומי הריבית לאגחים המגובים היה נמוך מהריבית הצפויה להתקבל מהמשכנתאות מה שהותיר רווח למנפיק ויצר תעשיה שלמה של "מנהלי אגח" שכמובן קיבלו שכרם בעדיפות ....
כל "הסלט" הזה קיבל גושפנקה של סוכנויות הדרוג - והחגיגה החלה.
האגח מגובה משכנתאות מצא דרכו לכל העולם - בכל תיק מוסדי, כל בנק כל קרן פנסיה בעולם קנו את האגח מגובה המשכנתאות - את החלקים "הבטוחים" - כי זה בטוח ונתן תשואה לא רעה , ואת החלקים הפחות טובים (דרוג BBB) - קנו כי שילמו ריבית גבוהה
וכך הלכה הבועה והתנפחה , עד אשר?
המחירים פשוט נהיו גבוהים מדי , החלק היחסי של תשלומי המשכנתא מההכנסה הפנויה - גדל מאוד והרחיק קונים מהשוק והביקושים החלו לדעוך - החל מ - ו2006 והלאה - המחירים ירדו בממוצע ב - 30%
כשהמחירים החלו לרדת , יותר ויותר לווים מצאו עצמם חיייבים יותר לבנק מאשר שווי ביתם (כי לא הכניסו הון עצמי משמעותי )
משוק שכולם מרוויחים עד 2006, ב 2008-2010 כ - 12%-15% מהלווים היו עם הון שלילי . איחורי תשלומים משמעותים ועיקולים הגיעו ל - 5% מהיקף הלווים!
ומה קורה עם האגח מגובה המשכנתאות לסוגיו - מחיריו צוללים והמחזיקים בהם סופגים הפסדים כבדים - הם נדרשים לשערך את מחיר האגח עפ"י מחיר השוק , והשוק - בצניחה חופשית
וכל זה קורה מתי ? - לאחר 20 שנה של משק יציב, ניתן לחיזוי שגרם לגופים רבים "לשכוח" סיכונים שבעבר היו יותר ברורים.
הגורמים לבועה במחירי הדיור נתונים לוויכוח. יש המאשימים את הריבית הנמוכה של תחילת שנות ה - 2000 כסיבה מרכזית לבועה, אך העובדות מצביעות שזה אינו כך - גם בריטניה סבלה מבועת דיור ושם הריבית היתה גבוהה יותר, המחירים החלו לעלות עוד לפני הורדת הריבית של שנת 2000 והמשיכו לעלות לאחר עליית הריבית ב - 2004. יש הטוענים שפשוט לא ניתן להסביר עליה של 130% במחירי בתים כפונקציה של שינוי ריבית ריבית.
בחלק הרביעי אתאר את התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד כתגובה מצילה, מסייעת ומייצבת.
החלק השלישי הסתיים בהפסדים הכבדים שנגרמו למחזיקי האג"ח מגובות המשכנתאות לאור הירידה במחירי הדיור , כמובן שהפסדים דומים נגרמו לבנקים ובנקים למשכנתאות שהחזירו משכנתאות שלא אוגחו - אם כחלק ממהלך עסקים רגיל , או ש"נתקעו" עם המשכנתאות כי שוק האיגוח קפא.
חלק רביעי:
ההפסדים הללו הם הטריגר למשבר הפיננסי, אך המשבר לא היה מתרחש אילמלא המערכת הפיננסית היתה פגיעה לאור השקט הכלכלי שאיפיין את 20 השנה הקודמות -
- חברות פיננסיות פעלו במינופים גדולים (יותר מדי חוב)
- חוסר יכולת לנהל אפקטיבית את הסיכון בתיקי ההשקעה - יותר מדי חובות סאב-פריים
- הסתמכות גדולה מאוד על מימון טווח קצר וזול (ניירות מסחריים) למימון השקעות בתיקי משכנתאות [ממש מדפסת רווחים - חיים מההפרש בין ריבית טווח קצר לטווח ארוך]
- מוצרים פיננסים "מהונדסים" ריכזו סיכון
במקביל, גם הרגולטור לא היה עירני מספיק -
- חברות ענק שהיוו "תשתית" בשוק - כמו AIG פעלו ללא פיקוח - מכרו "ביטוח" לרוכשים של תיקי משכנתאות
- הפיקוח על הבנקים נכשל פעמיים - פעם ראשונה בהגנה על הצרכן (מתן אפשרות להיכנס לחוב ללא יכולת החזר סבירה) ופעם שניה על הבנקים - נתן ל-סאב פריים להשתולל
- לא היתה גישה מקיפה של יציבות מערכת פיננסית כמערכת תשתית בעולם המודרני.
כל החולשות מעלה רק הגבירו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מירידת הערך של המוצרים מבוססי המשכנתאות.
ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.
התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.
הנזילות נעלמה מהשוק.
אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.
- בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
- פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
- להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
- וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות
אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.
בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....
ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"
במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו" - אך אנו מתמקדים בפד.
כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.
כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008
זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.
כל מי שטוען שהפד ממשיך להדפיס "טריליונים של דולרים" ומוליך את השוק לאובדן, פשוט אינו יודע מה הוא סח.
מאזן הפד היום עומד על 2.8 טריליון דולר - זה גידול של 27% בארבע שנים - גידול של פחות מ 7% שנתי , אך הפתעה ! , היום המאזן כבר קטן ב - 100 מליארד דולר משיאו בינואר 2012 - 2.9 טריליון
הפרק הבא QE (הקלה כמותית) למיניו - מחליפים מימון חרום קצר במימון לטווח ארוך - תומך צמיחה
שלום TBY וחברים,
בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
בברכה,
אודי
טיבי - יש לך קצת אי דיוקים בנתונים
http://www.zerohedge.com/article/fed-balance-sheet-new-record-after-11-billion-weeekly-increase-mbsagency-debt&docid=ZMphNTZDsZeDKM&imgurl=http://www.zerohedge.com/sites/default/files/images/user5/imageroot/geithner/Fed%252520Balance%252520Sheet%25252011.25.jp g"/> &w=1407&h=892&ei=nYjRUKykEoLJ0AW3u4GIBQ&zoom=1&iact=hc&vpx=204&vpy=131&dur=406&hovh=179&hovw=282&tx=191&ty=110&sig=109098066684474443602&page=1&tbnh=137&tbnw=216&start=0&ndsp=12&ved=1t:429,r:1,s:0,i:88
ב 4 שנים האחרונות, המאזן של הפד עלה מ 900 מליארד בשנת 2008
לכמעט 3 טרליון ב2012 .
אם זה 27% אז אני צנצנת
סתם מסקרנות , מאיפה לקחת את הנתון הזה?
לינק נוסף - דוחות של הפד , מהאתר שלו לרבעון השלישי של 2012
http://www.federalreserve.gov/monetarypolicy/files/quarterly-report-20120930.pdf
עמוד 9 ,
ממליץ לך לצפות בסרט:
https://www.youtube.com/watch?v=d3mfkD6Ky5o
לחזור לפרק 1 ו 2 שכתבת ולהתחיל לתקן...
אהלן tby,
תודה רבה על ההשקעה והסקירה המעניינת.
רציתי רק להוסיף לגבי ה"כשלים" בכל המערך הזה שהיה אחראי על משכנתאות.
ההלוואות היו לפעמים ניתנות כ100%+ מגובה הנכס, ואלו הלוואות נון ריקורס.
ז"א- הלוואות שהביטחונות היחידים לה הם הנכס עצמו.
השיטה יצרה מצב, שכל ירידה בערך הנכס, משאירה אותך עם נכס ששווה פחות מההלוואה שלך, מה שנותן לך תמריץ להכריז על כך שלא תוכל לעמוד בהתחייבות, לבטל את המשכנתא, לתת את הנכס לבנקים ולהתנער מכל התחייבות.
כך קרה שהבנקים נתקעו(ועדיין תקועים) עם אין סוף נכסי נדלן שאי אפשר להנזיל אותם.
זה חלק מהקושי בהתאוששות בנדלן שם.
יש מוכר ענק בשוק שגם ככה לא סובל מביקוש יתר, וזה מקשה על חזרה למסלול עליות בנדלן.
יום טוב
ב 4 שנים האחרונות, המאזן של הפד עלה מ 900 מליארד בשנת 2008
לכמעט 3 טרליון ב2012 .
אם זה 27% אז אני צנצנתhttps://www.google.co.il/search?q=fe...iw=960&bih=497
סתם מסקרנות , מאיפה לקחת את הנתון הזה?
תסתכל טוב על הגרפים ששלחת בלינק - מתואר שם בדיוק מה שכתבתי - ברבעון האחרון של 2008 קפץ המאזן של הפד מ - 900 מליון ל - 2.2 טריליון - ברבעון.
טענתי - זו המסה של הדפסת הכסף.
ה-27% גידול מתייחס כבסיס ל 2.2 טרליון ולהיקף המאזן הנוכחי - 2.8 טרליון, וכפי שציינתי - השיא היה בתחילת 2012 - 2.9 טריליון (במילותיך - כמעט 3 טריליון....)
לגבי מקור נתונים - http://blogs.wsj.com/economics/2012/09/13/a-look-inside-the-feds-balance-sheet-15/tab/interactive/
זה אחד מיני רבים, גרף אינטראקטיבי המפרט את התפלגות הנכסים במאזן הפד לאורך זמן.
בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
מאוד אשמח אם תפרט את דעותיך בגיבוי עובדות ומספרים.
אם אתה חושב שאני משכתב דבר מה - אשמח אם תאיר את עיניי. אולי אלמד דבר מה.
דבר אחד אני יודע - אינסוף זה מספר גדול. ברבעון 4 של 2008 הזרים הפד 1.3 טרליון דולר. מאז הזרים עוד עוד 0.6 טרליון.
בניגוד למשתמע מדבריך, ב - 2012 הפד ספג , לא הזרים 100 מיליארד דולר.
אז אנא ממך - נמק והסבר, כי איננו מבינים.
tby
תודה על השקעתך ועל הפוסט המעניין
אני כבר מחכה להשוואה לישראל
ינון
להגיד 27% ב 3 שנים , ולא300% ב4 שנים גידול של המאזן , זה סוג של מניפולציה של המספרים.
כי מעולם לא שילש בנק מרכזי את המאזנים שלו בפרק זמן ככ קצר.
בנוסף , במשבר 2008 בשיא מחנק האשראי , הפד חילק הלוואות לכל מוסד בנקאי ביקום כמעט
כולל [BstockB="662577"] פועלים [/BstockB] [BstockB="691212"] ודיסקונט [/BstockB] שלנו , בסכום כולל של 15 טרליון דולר.
זה שוחרר לציבור רק לאחר 4 שנים של עתירות לבג"צ האמריקאי ע"י בלומברג.
אז להגיד 0.8 טרליון ,. לא מדויק.
לגביי המוניטיזציה של האגח האמריקאי.
הפד קונה מעל 90% מההנפקות הארוכות של האג"ח האמריקאי שמשרד האוצר מנפיק.
בדיוק קראתי בזירו הדג" על זה.
האגח האמריקאי הארוך בשיא של 240 שנה
הגילט הבריטי נושק לשיא של 300 שנה
השאלה היא מתי זה יתפוצץ.
שלום TBY וחברים,
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
אודי
חבל שלכל תופעה כלכלית שאתה לא מסכים איתה אתה קורה קפיטליזם חזירי.
זה יוצר דיון ברמה של דפני ליף. ולא זה לא מחמאה.
חזירות זה בטוח אבל למה קפיטליזם. המונופול של הממשלה על הדפסת הכסף, ההתערבות הקינסיינית המתמדת בכלכלות, תשלומי הרווחה העצומים, "הצלת" עסקים כושלים כדי שהמשבר יבא לידי ביטוי במשמרת של מישהו אחר, איך כך זה קפיטליזם או שוק חופשי.
בכל הדיון הזה שהחל בתחזית, ישנה במובלע ההנחה שלדעתי היא מופרכת לחלוטין שיש אנשים (בבנקים מרכזים, שרי אוצר או משהו כזה) שיש להם אפילו יכלת ורצון תאוריתים "לנווט" את הכלכלה לחוף מבטחים. כאילו היתה ספניה שלהם הוראות ההפעלה: יותר מידי רוח צפנית סובב מפרשים ימינה, יותר מידי דרומית סובב שמאלה...
לכלכה יש מחזורים טבעיים, עליה וירידה וחוזר חלילה (אדגים בהמשך מדוע זה הכרחי לדעתי), הממשלות בהשראת קיינס גילו את הכח הרב הטמון בתפקיד של "מווסת" הכלכלה יעני כדי שהמשברים יהיו פחות עמוקים וארוכים. למעשה בד"כ הם עושים את ההפך. האינטרס של הגופים האלו הוא לשמר את הכח העצום שלהם ולעזאל אם הוא עוזר לכלכלה או לא, העיקר שאפשר לדחות איתם משברים בסיכוי טוב מאוד ללפחות עד הקדנציה של מישהו אחר.
המשבר הנוכחי שהסאב פריים הוא מולידו הוא תולדה של רצף בועות שהממשלה האמריקית באופן מובהק יצרה על מנת "לתקן" בועות קודמות.
זה התחיל ב97-8 במשבר באסיה, אז היתה הירידה החדה בריבית, זה תדלק יפה את ההתפתויות הטכנולוגיות שנקראה אחרי זה בועת הדוט קום.
גרינספן ניסה להעלות את הריבית כשהתחיל להבין את הבועה, אך זה היה מאוחר מידי ופיטורים המוניים היו בפתח.
אז הוא הוריד עוד את הריבית, מאז (ועד היום) הריבית הראלית בארהב היא שלילית.
אז מה אפשר לעשות כשהריבית הראלית שלילית, אגחים ממשלתים=הפסד בטוח (למשקיע, לממשלה זה אחלה), אגחים בכלל לא מענין כל כך, משוק המניות כבר קיבלנו בראש. נו איך קוראים לאפיק הזה שאף פעם לא יורד ונותן הגנה מאינפלציה + תשואה שוטפת + פוטנציאל לרווח הון? אה כן נדלן
והנה כולם מתדלקים את בועת הנדלן שמייצרת אינסוף משרות פיקטיביות וגידול בתמג פיקטיבי והוצאות בכלל לא פיקטיביות, וחובות אמיתיים לגמרי לסין ולכל העולם.
הנה זה מתפוצץ ב2008 ומה אפשר לעשות כדי "להמריץ" את הכלכלה. לא לתת לעסקים המחורבנים (הבנקים) לפשוט רגל ולשלם על הטעויות שלהם במחיר כבד אבל שהיה מנקה את הזבל מההנהגה של הכלכלה. בא נמריץ אותם נציל אותם וכו". הורדת הריבית לא הספיקה, כי היא גם דה פקטו וגם דה יורה אפס או שלילית. אז אפשר ליצור כסף יש מאין : לקנות אגח ממשלתי, להרשות לבנקים לרמות במאזנים שלהם (לרשום נכסים בשווי לא קשור, זה עבד מצויין ביפן שעד היום לא השתחררה מהגאונות הזו), וכו"
את הפרק הבא אנחנו חיים qe3 עד qe1001 ....
אז אודי, שיטה קלוקלת אני מסכים אבל למה סתם לקרא לה קפיטליזם אני לא מבין.
שלום אלעד,
הצטערתי לקרוא את מה שכתבת,
ודווקא קיבלתי כמחמאה את רמת דפני ליף - עם כל הזלזול והפטרנות, הבחורה הזאת הוציאה מאות אלפים (כולל אותי בכל ההפגנות) לרחובות וגרמה (כן גרמה) לשינוי בשיח הציבורי ואף במעשים.
אף אחד מאיתנו לא עשה זאת !!! לכן, מגיע לה שאפו ויישר כוח.
אולי זאת הזדמנות להבהיר בקצרה ובפשטות פעם נוספת את כוונתי בנוגע לקפיטליזם החזירי, כדלקמן:
כפי שאתה יודע ומבין, קפיטליזם זהו המשטר הכלכלי ברב מדינות העולם המבוסס על הקניין הפרטי ועל היוזמה החופשית בחיי הכלכלה.
הקפיטליזם מביא לריכוז ההון בידי מעטים (פרטיים, בנקים ועוד) ולצבירת רווחים ע"י אותו המיעוט.
הכל טוב ויפה כל עוד הדברים מתנהלים בסדר - המיעוט צובר רווחים עצומים לעצמו ומשלם מס שפתיים לאחרים.
כאשר הדברים מתקלקלים ויש בעיות, אז פתאם באים שכירי החרב של המיעוט ודורשים חילוץ מהסוציאליזם (להלן: כספי ציבור). עאלק - "גדולים מכדי ליפול" או "אנחנו מעסיקים הרבה עובדים" ושאר אגדות.
אז כן, רוצים יוזמה חופשית ואי התערבות הממשלה והפרטה עד אימה ולא לשלם מיסים ועוד ועוד ועוד.
בפועל, בימי סגריר זועקים לעזרת כספי הציבור.
ולא אמרנו מילה על זה שצבירת ההון נעשית ברובה לא מכספם הפרטי אלא מכספנו,
ולא אמרנו מילה על המינוף עד טירוף,
ולא אמרנו מילה על קשרי הון - שלטון,
ולא אמרנו מילה על הרגולטורים הצבועים שדואגים לעתיד ("לעשות לביתם"),
ולא אמרנו מילה על ההטבות המוגזמות,
ולא אמרנו מילה על הרבה דברים אחרים...חזיריים.
שמע סיפור טרי מהיום - חזרתי מריצה בפארק ובצומת דרך חיפה-ארלוזורוב (ליד תחנת רכבת מרכז בת"א) היה פקק שהסתבר כפשיטת ניידות משטרה על רכב באמצע הצומת.
על הרכב העצור היו מספר אופניים, ככל הנראה גנובים. אני מניח שהעצורים הגנבים לא היו צדיקי הדור.
לצערי, לא נשלחו ניידות לבתי טייקונים גנבים לא פחות מגנבי האופניים.....
אז כן ELADE, הריבית שלילית ויש בעיה היכן להשקיע. כפי שכבר אתה יודע, אני מעדיף להפסיד ריאלית (על הגדר) מאשר להפסיד הכל.
ובעניין הנדל"ן, תשכח מכל הבטחות המומחים האינטרסנטים למיניהם - תשואה אפסית יחסית, רווח הון בסימן שאלה ונכון הפסיכולוגיה של 4 קירות חזקה.
למרות הפסיכולוגיה, החלטתי לנצל את "בועת הנדל"ן" ולמכור נכס (הגדר עמוסה) במחירי שיא. לפחות לדעתי.
בברכה,
אודי
פוסט אחרון: חברת סולאראדג" - SEDG המצטרף האחרון לאתר: טסט1 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
