האם אתה יכול להסביר את העליות המתמשכות במדד תל בונד 20?
מדד שיש בו 8 אג"חים של בנקים לטווח של 5 שנים בממוצע...
וסה"כ בעל תשואה ברוטו די נמוכה כיום.
האם הציבור שנכנס בהמוניו כי מפחד לפספס את גל העליות זו הסיבה היחידה לעליות המטורפות בתל בונד 20?
נראה לי שעוד מספר חודשים נראה מחירים הרבה יותר אטרקטיביים ותשואות גבוהות יותר? אני כמובן מדבר על תשואה נטו למשקיע הפרטי.
אודה על חוות דעתך בנושא.

תודה
אייל

לאייל שלום,
אני מצרף לך, כתשובה, את החלק הראשון בכתבה של מיכה צ"רניאק מאתר ביזפורטל העוסק בדיוק במה ששאלת.
ראוי לציין שאני רואה במיכה המומחה (בה" הידיעה) לנושא שוק האג"חים.
יום טוב,

הפתעה במדד ספטמבר?

מדד ספטמבר אשר פורסם ביום חמישי האחרון סיפק הפתעה לחזאים השונים ולפעילים בשוק ההון. המדד אשר רבים צפו כי יעלה בכ- 0.2% ירד בפועל ב 0.3%, כלומר, הפתעה מצטברת של 0.5%, סדר גודל לא מבוטל.

מה הייתם מצפים שיקרה באג"ח הצמוד בעקבות ההפתעה הגדולה במדד המחירים לצרכן?, ברור שהיינו, כולנו, מצפים להתאמת מחירים למטה (כלומר ירידה במחירים - זה בעברית פשוטה) של אג"ח צמוד מדד הן בממשלתיות והן בקונצרניות. בפועל השוק "הגדיל לעשות" כאשר מדד התל בונד 20 עלה מיום המדד ב-15 לחודש עד יום שני ה-19 לחודש ב- 0.8%. הגלילים, צמודי המדד הממשלתיים, עלו בכ- 0.5%. יהיו כאלה שיאמרו השוק לא הופתע אם כך מהמדד, אני טוען כי יש כאן סיפור אחר.

מעט נתונים לגבי הגיוסים בקרנות הנאמנות מתחילת החודש (בשבועיים הראשונים) בשבוע שעבר (בשבוע של המדד) גייסו קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח מדינה צמוד מדד כ- 220 מליון ש"ח ובשבועיים הראשונים כ- 600 מליון ש"ח, קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות (בעיקר תל בונד כאמור) כ-650 מליון בשבוע שעבר וכ-1.2 מיליארד ש"ח מתחילת החודש. המדובר בסכומים גדולים מאוד. כאשר יהיו נתונים לגבי השבוע הנוכחי, לדעתי, אפשר יהיה להיווכח לדעת שהגיוסים לא פחתו בכלל. המשמעות של מה שאני מנסה לומר היא שהציבור כלל אינו מתעניין האם הייתה הפתעה במדד המחירים לצרכן, גם לא מעניין אותו כלל עד כמה כדאית (כלכלית) ההשקעה אותה הוא מבצע.

פרסוםהציבור בוחן את ביצועי המדדים שנה אחורה מתרשם מאוד מהתוצאות ומניח שמה שהיה הוא שיהיה וממשיך להזרים כסף לאותם אפיקים. כל זה מבלי להבין שבהשקעה באג"ח כאשר נכנסים לפוזיציה (בשונה משוק המניות) תוצאות העבר אינן מעידות על תוצאות העתיד, להיפך, אם רכשת אג"ח לשנה הנושאת תשואה שנתית של 5% והאג"ח הניבה בחצי השנה הראשונה כבר 5% המשמעות היא שאתה לא אמור לקבל כלום בחצי השני של השנה. אבל בינינו... את מי זה מעניין.

מעט נתונים לגבי המחירים הנוכחיים של אג"ח ממשלתיות ותל בונד: שחר 313 שהינו שחר לשלוש וחצי שנים בערך, מניב היום כ- 2.9% בשנה. שחר ל- 4.5 שנים מניב כ- 3.4%, כלומר, בממוצע שחרים ל- 4 שנים מניבים תשואה שנתית של 3.15% בשנה. גליל 5470, שהינו אג"ח צמוד מדד ל-4 שנים, מניב 0.65% תשואה שנתית ברוטו. כעת בואו נבין מה הן "ציפיות השוק" הנגזרות מאג"ח אלו.

האינפלציה השנתית הממוצעת הנגזרת היא הפער בין תשואת השחר שהיא נומינלית לבין תשואת הגליל שהיא צמודת מדד ולכן האינפלציה השנתית הצפויה היא 3.15%-.0.65% = 2.5% בשנה. אלו ציפיות בטווח היעד של בנק ישראל, לטעמי מעט נמוכות, לפחות לשנת 2010, אבל המשמעות האמיתית שאני מעוניין לחדד אותה היא התשואה הצפויה למשקיעים באפיקים אלו. המדובר על 13% מצטבר בכל הארבע שנים. המדובר ברבע אחוז ברוטו בחודש (ולא 0.8%-1.2% בשלושה ימים כפי שראינו בשלושת הימים האחרונים). ואם האג"ח יעלו ב- 6% בחצי השנה הקרובה, כפי שרבים מכם אולי צופים לאור תוצאות העבר, המשמעות של נתונים אלו היא שבשלוש וחצי השנים הבאות תעשו 6.6% מצטבר או 0.15% בחודש. אני יודע שנתונים אלו אינם מעניינים איש אבל יום אחד בעתיד (ויתכן שיום זה אינו כה רחוק) זה יעניין את כולם.

בשורה התחתונה, ליבי עם הפנסיות של כולנו המושקעות ברוב נכסיהן באג"ח שאינו מסוגל להניב לנו יותר מ 2%-3% בשנה, לאחר דמי ניהול, בעשור הקרוב.

(הנ"ל , חלקה הראשון של כתבתו של מיכה צ"רניאק מהיום).