קראתי את המאמר והתפקעתי מצחוק.
לכלכלן שכתב את המאמר צריך לשלול את התואר מכיוון שאינו מבין דבר בסטטיסטיקה....
פנינה מהמאמר:
"כלומר, כשכל האנשים רוצים לגור באותם מקומות, אי אפשר לבנות מספיק עבור כולם. לכן כמה דירות שלא יבנו, עליות המחירים במקומות המבוקשים יימשכו. [ באמת? ביטלו את כללי ההצע וביקוש?] לעומת זאת, סביר להניח שבמקומות אחרים אנשים לא יהיו מוכנים לשלם את אותם מחירים, משום שמקומות אחרים לא מספקים את אותה איכות חיים כמו המקומות שקרובים למרכז." [כלומר אנשים בפרפיריה לא מוכנים לשלםעל דירות בפריפריה את המחירים של המרכז - האיש גאון כלכלי]
באילת יש היום 10% פחות אנשים מלפני שנה? שסיני סגורה לישראלים?
זה פשוט הזכיר לי מאמר אחר בדה-מרקר שראיין את ראש העיר אילת שציין שהעיר בתנופה:
http://www.themarker.com/markerweek/1.2104536
לפי כתבה זו , אין הפתעה שהמחירים באילת עולים....
TBY ,
נראה שהמחקר רציני ובדק נתונים.
הוא מתייחס גם לאילת וגם לחיפה שאוכלוסייתם לא גדלה בשנים האחרונות, אך היצע הדירות עלה והמחירים עלו.
הוא מתייחס גם למגזר החרדי שם לחצי גידול האוכלוסיה משמעותיים הרבה יותר ועדיין המחירים בשכונות החרדיות המובהקות עלו פחות מאשר השכונות החילוניות המבוקשות.
אני מבין שזה סותר את מה שאתה מאמין בו, אבל מנסיוני, כדאי גם להקשיב לקולות סותרים כי לעיתים גם בהם יש [BstockB="382010"] אמת.[/BstockB]
הוא מתייחס גם לאילת וגם לחיפה שאוכלוסייתם לא גדלה בשנים האחרונות, אך היצע הדירות עלה והמחירים עלו.
הסיבה שצריך לשלול את התואר למי שכתב את המאמר נובעת מהעובדה שהוא מתייחס לכל עיר כעומדת בפני עצמה מבחינת היצע וביקוש - כלומר אם יש "קיטון באוכלוסיה" אז לדעת הכותב צריכה להיות ירידת מחירים או לפחות יציבות - כאילו שכל עיר זה אי מנותק .
אבל מדינת ישראל קטנה ולכן המחירים התחילו לעלות במרכז ת"א ואפקט העליה מחלחל למעגלים רחוקים יותר ויותר - כלומר כל אחד קונה "הכי קרוב" שהוא יכול , עפ"י תקציבו ולכן מכיוון שהמוצר "דירה" נמצא במחסור - וזו עובדה - מחירי הדירות עולים בכל הארץ
בכלל כל המאמר מבלבל בין סיבה למסובב - הוא רואה ביקושים ועליי מחירים השכונות חדשות אז המסקנה :
"התוצאה היא לחץ לרכישת דירות [BstockB="715011"] באזורים [/BstockB] מסוימים בלבד - מה שהוביל לעליות מחירים [BstockB="715011"] באזורים [/BstockB] שבהם התרכז הביקוש. כשהביקוש ועליות המחירים התרחבו לפריפריה, הם התמקדו בשכונות חדשות ומבוססות יחסית, "
הוא לא מדד ביקושים! הוא הסתכל על נתונים של מכירת דירות, ומה לעשות - היכן שבנו שם מכרו, ומכיוון שזו בניה חדשה ובסטנדרטים חדשים - היא גם יותר יקרה - אך הוא אומר - בגלל ששם היו ביקושים אז שם בנו והמחירים עלו - מסקנה - גם היכן שבונים עולים המחירים אז להיצע אין השפעה על המחירים....
הטענה:
"כשהביקוש ועליות המחירים התרחבו לפריפריה, הם התמקדו בשכונות חדשות ומבוססות יחסית, בעוד שכמעט שאין ביקוש בשכונות המבוססות פחות"
פשוט מופרחת. המחירים בשכונות הישנות בבאר שבע לא עלו? בבת גלים בחיפה המחירים לא עלו?
הבעיה היא גם שלא ברור מה הוא משווה - מחירי דירות חדשות ? ישנות ? עירבוביה ? מניין הנתונים?
לגבי אילת :בנוסף הרי אין דירות ריקות באילת, וכותב המאמר מציין שמחירי הדירות החדשות באילת עלו באותה שנה ביותר מ–4% - אז מי קנה את הדירות החדשות? מי קנה את דירות 10% התושבים שכביכול עזבו? כלומר ההסתמכות על "סטטיסטיקה" של תושבים רשומים היא שגיאה גסה - כי לא "תושבים רשומים" גרים בדירות אלא תושבים.
בקיצור, לא רציני.
...
שחור על גבי לבן: קרן המטבע מכריזה בצורה הברורה והנחרצת:
בישראל בועת נדלן - בצורה הכי ישירה כמו הערת עסק חי בדו"חות כספיים - אין יותר מפורש מזה.
עסקנו בחריש, ועתה מגיע אקורד הסיום - שינוי ייעוד הקרקעות מעיר לחרדים לעיר לציבור הכללי:
נוסח הפרוגרמה המנחה יתוקן, כך שיתווספו בו גם שימושים אפשריים המאפיינים אוכלוסייה לא חרדית", נקבע בהחלטה. עוד הוחלט כי לא תהיה מגבלת גובה בתוכנית המתוקנת. מגבלה זאת הייתה מותאמת לאוכלוסייה חרדית, שדורשת מגורים בבניין נמוך יחסית בשל אי השימוש במעלית בשבת (מרבית החרדים אינם משתמשים במעלית גם בשבת). כפועל יוצא מכך, הוחלט כי תבוטל הצפיפות שעמדה על 8.5 יחידות דיור לדונם.
חבלי הלידה של חריש החלו לפני יותר מעשור, אך לא הבשילו לידי שיווק קרקעות מוצלח. לפני יותר משנה וחצי הכריז שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, על שיווק קרקעות מסיבי וזול בעיר, כשהבנייה תהיה מותאמת לאוכלוסייה חרדית. הכרזה זאת, כשברקע מחירי הדירות המאמירים, הביאו לביקורת חסרת תקדים נגדו מכיוון הציבור הכללי.
בסופו של יום, עמותות חילוניות ועמותות של חובשי כיפות סרוגות זכו במכרזים יחד עם קבלנים - ואלו הקבוצות המסתמנות לגור בעיר. עד כה, שווקו בחריש כמחצית מיחידות הקרקע לבנייה, כאשר התוכנית הכוללת מדברת על בניית יותר מ-10,000 יחידות דיור. בסבב הנוכחי, מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים דרך עמותה עומד על כ-650 אלף שקל, ודרך קבלן המחיר גבוה בכ-150 אלף שקל.
צריך להפנים את העובדה כי בניה לחרדים היא עתירת קרקע - ולכן יקרה - כי קיימת מגבלת הגובה בגלל סיפורי המעליות.
כאשר המדינה מחלקת קרקעות בחינם ומשלמת על פיתוח הקרקע, אז כל ציבור יכול לדבוק באורח החיים שהוא רוצה. אך כאשר יתר הציבור לא רוצה לממן בניה לאוכלוסיות שלמות , כל אוכלוסיה צריכה לשאת בעלות בחירת סגנון החיים שלה וזה יוצר קונפליקט בלתי פתיר - כיצד אוכלוסיה מרובת ילדים, ללא יכולת השתכרות טובה בגלל חוסר בהשכלה וקידוש הלימוד על הפרנסה , שצורכת דיור עתיר קרקע - תשלם על הדיור ללא סבסוד מסיבי של יתר הציבור, כפי שנעשה עד היום.
אכן דברי טעם.
אני רכשתי בחריש באזור של חילוני\סרוגות במחיר לטעמי מעולה.
730K דירת גן 5 [BstockB="351015"] חד.[/BstockB]
זה נראה בדיוק כמו הסיפור של מודיעין שהתחילה בדיוק אותו דבר.
זה כתבתי לפני כחודש:
נק ישראל ממשיך לרכוש דולרים במרץ כאשר הוא מנסה לקבוע קו עצירה לדולר-שקלהתהליך הזה לא יעיל, ההתערבות של בנק ישראל לא יכולה לשנות את המציאות הכלכלית, וההיקפים לא מאמת משמעותיים.
יש לבצע שורה של צעדים סימולטאנית:
על בנק ישראל להוריד הריבית ועל המדינה להטיל מיסים על משקיעים הרוכשים אגח ממשלתי לטווח קצר (מס מחזור - 0.1% )
במקביל, במקום לגייס אגח בחו"ל על משרד האוצר להגדיל את הגיוסים בשקלים ולהחזיר חוב במט"ח - זה יגדיל את ההיצע של חוב שיקלי ויאפשר להוציא דולרים אל מחוץ למשק הישראלי .
כמו כן יש להורות לחברות הממשלתיות - חברת חשמל, תעשיה אוירית וכו - לבצע עסקאות SWAP לחובות בדולרים ולהופכם לחוב שיקלי - הרי אם בנק ישראל קובע שזו התחתי לשקל דולר, הרי זה צעד עסקי חכם לסגור את החובות במטבע זר באמצעות שקל חזק.
אף אחד לא ממש האמין שהריבית תרד - אך היא ירדה היום ל 0.75%
יתר הצעדים יגיעו , אם יהיה צורך.
ייסוף השקל מהווה סיכון קיומי למדינת ישראל, ואני שמח שבבנק ישראל מבינים זאת
שהממשלה תדאג לשוק הנדל"ן.....
יש מלחמה של ממש בתחום המט"ח - למרות הורדת הריבית שער הדולר ב 3.49
לפני קצת יותר מחודש כתבתי:
בנק ישראל ממשיך לרכוש דולרים במרץ כאשר הוא מנסה לקבוע קו עצירה לדולר-שקלהתהליך הזה לא יעיל, ההתערבות של בנק ישראל לא יכולה לשנות את המציאות הכלכלית, וההיקפים לא מאמת משמעותיים.
יש לבצע שורה של צעדים סימולטאנית:
על בנק ישראל להוריד הריבית ועל המדינה להטיל מיסים על משקיעים הרוכשים אגח ממשלתי לטווח קצר (מס מחזור - 0.1% )
במקביל, במקום לגייס אגח בחו"ל על משרד האוצר להגדיל את הגיוסים בשקלים ולהחזיר חוב במט"ח - זה יגדיל את ההיצע של חוב שיקלי ויאפשר להוציא דולרים אל מחוץ למשק הישראלי .
כמו כן יש להורות לחברות הממשלתיות - חברת חשמל, תעשיה אוירית וכו - לבצע עסקאות SWAP לחובות בדולרים ולהופכם לחוב שיקלי - הרי אם בנק ישראל קובע שזו התחתי לשקל דולר, הרי זה צעד עסקי חכם לסגור את החובות במטבע זר באמצעות שקל חזק.
אנחנו משלמים על הטימטום של פקידי האוצר שרצו וגייסו חוב במט"ח, כאשר הם צרכים להחזיר באופן ייזום כל חוב של מדינת ישראל ובחברות הממשלתיות הנקוב במט"ח ובמקומו לגייס בשקלים - בריבית סופר נמוכה
יש הזדמנות לחסוך קצת כסף במשרות ממשלתיות ולסגור את כל המחלקה באוצר שעוסקת בניהול חוב / גיוסים במטבע זר. עם שער שקל כזה ויתרות מט"ח של בנק ישראל - הם יהיו מחוסרי עבודה שנים. כל זמן שהם מגיעים למשרד יש רעיונות אידיוטיים של "בוא נשמור על נוכחות ישראל בשוק החוב הבינלאומי"
באותה נשימה, צריך להפסיק את מכירת ה"בונדס" , להסביר ליהודים הטובים שרכשו אותם, שצו השעה זה פדיון מוקדם שלהם.... - - זה עוד ארגון עם מאות משרות שצריך להיסגר
"במקביל, במקום לגייס אגח בחו"ל על משרד האוצר להגדיל את הגיוסים בשקלים ולהחזיר חוב במט"ח - זה יגדיל את ההיצע של חוב שיקלי ויאפשר להוציא דולרים אל מחוץ למשק הישראלי ."
--> זה בדיוק מה שעשו השבוע.
http://www.themarker.com/markets/1.2260164
האוצר גייס לפני חודש 1.5 מליארד יורו בהנפקה - זה 2 מליארד דולר.
עכשיו הם עושים SWAP רק על החוב החדש - וגם זה באופן חלקי.
כל המהלך שלומיאלי - יש עלויות גיוס גבוהות בחו"ל, ואז משלמים עוד על מנת לבצע SWAP - העיקר שלפקידים במחלקת ניהול חוב באוצר יהיה מה לכתוב ברזומה.
הכוונה שלי היא שמדינת ישראל צריכה לרכוש את החוב המט"חי ההיסטורי שלה ופשוט למחוק אותו - לא לשחק ב SWAP שרק משנה את שער הדולר בו ישולם החוב המטחי בעתיד אך אין בו תזרים משמעותי עכשיו , אלא פשוט לקנות דולרים בשוק החופשי ולהשתמש בהם לרכישת החוב הזר של מדינת ישראל - עד שנגיע ל- 0 חוב במטבע זר.
זה מהלך סופר יעיל, פשוט לביצוע וזול.
אגב - יש 27 מליארד דולר של חוב ממשלתי מטחי שלא כוסה ב SWAP = תאר לך שהמדינה מודיע שכל חודש 0.5 מליארד דולר ירכשו ע"י המדינה - נה זה יעשה לספקולנטים של המטבע ?
ל- tby,
אני לא חושב שמהלך של קניה של אג"ח ממשלתי במט"ח ישיג איזה שהוא יעד למעט הפסדים.
אני יותר ממסכים איתך שאסור למדינת ישראל לגייס $ בחו"ל. לישראל יש מספיק מט"ח, חוב ניתן לגייס לכל הטווחים הדרושים בישראל בריביות נמוכות הסטורית.
המוסדיים יותר מישמחו לקבל אג"ח של ממשלת ישראל.
מה גם, שחוב של מדינה ריבונית מאפשר לבנק המרכזי במפולת לספוג כל כמות של אג"ח בתמורה למזומן שיכול להיות מיוצר יש מאיין. בניגוד לחוב מט"חי בו המדינה יכולה להיות חדלת פרעון.
לארה"ב, יפן, בריטניה חוב גדול אבל רובו במטבע מקומי ולכן תמיד הבנק המרכזי יכול להדפיס כמה כסף מקומי שצריך ולרכוש את האגרות ולמנוע חדלות פרעון.
בניגוד לספרד, יוון, פורטוגל שעמדו בפני אפשרות של פשיטת רגל.
הטענה של : "בוא נשמור על נוכחות ישראל בשוק החוב הבינלאומי" - היא טענה שאני לא מאמין שהפקידים באוצר מאמינים לעצמם - הרי כל מוסד בנקאי שמלווה כסף ידוע שיתן לך מטריה ביום שטוף שמש ובסימן הראשון של ענננים ידרוש לקבל את המטריה ומיד.
ישראל לווה בקלות בשוק ההון כי התשואות בעולם נמוכות והמצב הכלכלי בישראל סביר.
צעד כמו: http://www.bizportal.co.il/article/362564 בו חברת החשמל שהיא חברה ממשלתית שלווה בארה"ב ב- 6.2% בדולרים הוא אוולת.
חברת החשמל יכולה ללוות בעלויות נמוכות יותר בארץ ואם היא רוצה היא יכולה להנפיק אג"ח צמוד $.
מצד שני, קניה של אג"ח תעלה את ערכו ועדין מדינת ישראל מחוייבת לפרוע את החוב בפארי.
מה יתן לך צעד בו אג"ח ישראלי יסחר מעל הפארי (מצב בו אג"ח יסחר בניכיון - קנייתו באמצעות $ שנקנה בשוק בתמורה לשקלים מגדילה את שער ה-$ - את זה אני מבין - אבל אם מדינת ישראל תרכוש ותרכוש ותרכוש בשלב מסויים הערך יעלה מעבר לפארי ואז מה עשית בזה? אתה מייצר הפסד לכאורה).
לדעתי, חייבת לצאת החלטה כי תעשייה אווירית, חברת חשמל, מקורות, ..... וכל החברות בבעלות המדינה ילוו בארץ ובעדיפות בש"ח. מדינת ישראל תלווה בארץ.
צעד נוסף לטעמי הוא: מסוי של מחזיקי אג"ח ישראלי לכולם - כאשר המוסדיים יפנו ויקבלו החזר המסוי באם יציגו אישורים כי הם מנהלים כספי פנסיה \ גמל \ השתלמות - ורק בעבור העמיתים.
צעד נוסף: הוא רכישה לא שבלונית וימי מסחר דלים דוגמאת יום שישי וערבי חג ובסמוך לפקיעת אופציות - על הבנק המרכזי לטעמי להראות כי הוא שחקן משמעותי ולא ניתן לשחק בקזינו של בנק ישראל (אחד העם) אם הדבר לא לרוחו של בעל הבית.
מצד שני, קניה של אג"ח תעלה את ערכו ועדין מדינת ישראל מחוייבת לפרוע את החוב בפארי.מה יתן לך צעד בו אג"ח ישראלי יסחר מעל הפארי (מצב בו אג"ח יסחר בניכיון - קנייתו באמצעות $ שנקנה בשוק בתמורה לשקלים מגדילה את שער ה-$ - את זה אני מבין - אבל אם מדינת ישראל תרכוש ותרכוש ותרכוש בשלב מסויים הערך יעלה מעבר לפארי ואז מה עשית בזה? אתה מייצר הפסד לכאורה).
אינני חושב שזה יהיה המצב.
לדעתי קיים ארביטראז בין חוב שיקלי / צמוד מדד / דולרי - כל גוף מחשב עפ"י הנחותיו - ובאמצעות SWAP אפשר להפוך אגח בשקלים לאגח דולרי ולהיפך
יש לזכור שרכישת האגח הדולרי תמומן ע"י מכירת אגח שיקלי מקביל כך שאם קניית אגח דולרי תעלה את מחירו, יבואו מוכרים באגח הדולרי שיקנו חוב שיקלי שבו יגבר לחץ ההנפקות - שיווי המשקל ישמר, כל עוד מדינת ישראל תמשיך לגייס חוב שיקלי בכמות תספקת
המסר של קניית חוב דולרי הוא מסר ברור לשחקנים שנסמכים על שערי מטבע - אנו הולכים ליייצר ביקוש קבוע לדולרים - 0.5 מליארד כל חודש, ואנו יכולים להתמיד בכך 4.5 שנים - (27 מליארד חוב מטחי לא מגודר לשקלים)
אני הייתי מתחיל עם האגח הקצר ועולה במח"מ עפ"י המלאי - כל זמן שיש צורך (נניח שער דולר ב-7%-10% גבוה מהיום
הכוונה היא לא לייצר שער דולר מלאכותי , אלא לקנות זמן לתעשייה להתארגן לשערי דולר נמוכים יותר - בטווח הבינוני פשוט אין מנוס מכך - ע"י הפחתת הספקולציות
אתה צודק ב - 100% שהפיכת חוב דולרי לשיקלי מעלה את החוסן הכלכלי של מדינת ישראל.
אני חושב על העניין גם באופן הבא - כשבנק ישראל רוכש דולרים ומכדיל את היתרות הוא חייב להשקיע אותם בכלי השקעה דולריים. מה יותר טוב מלקנות אגח של מדינת ישראל?
אך לעומת בנק ישראל שנותן ("מייצר") שקלים (מזומן) תמורת דולרים שבהם הוא רוכש נכסים נקובים בדולרים, ביצוע קניית חוב של המדינה ע"י האוצר לא מייצרת ולו ש"ח אחד - שכן השקלים מגוייסים ע"י חוב ממשלתי בישראל - הכסף כבר קיים במערכת
לדעתי, בהיבט של עתודות מט"ח בהחלט הייתי מצפה מבנק ישראל שישתמש ביתרות המט"ח הגדולות שלו על מנת לרכוש אג"ח ממשלתי ושל תאגידים שבפועל מדינת ישראל ערבה להם כשהתשואה בהם טובה.
אם הטענה היא שאין צורך ב- 80,000,000,000$ ובנק ישראל התחיל להשקיע חלק מהכסף במניות.
אני חושב ששמוש טוב יותר לכסף הוא מזמן לזמן כשמגיעה איזו אנדרלמוסיה לשווקים ופתאם אגרת ארוכה של בנק ישראל נסחרת ב- 10% מתחת לפארי או אג"ח חברת חשמל בתשואה של 9% דולארית - זו השקעה מצויינת לכסף.
בנק ישראל יכול להנפיק כיום אג"ח מק"מ בפחות מ- 1% ולרכוש בכסף אג"ח ממשלתי $ בכמה אחוזים - כך שניהול היתרות לא רק שלא יעלה כסף אלא יכניס כסף.
מאחר ואג"ח מטח"י בחו"ל קונים במט"ח בשוטף הדבר יצור בקוש קבוע למט"ח ויעלה את ערכו.
בניגוד אליך, אני חושב שמדינה כמו ישראל בדומה לשוויץ רצוי שתגן על התעשיה המקומית לא רק לטווח הקצר אלא לטווח ארוך.
שער המט"ח הנמוך פוגע בתעשייה שהיא יצואנית מעיקרה.
רק אתמול דווח כי ללא היטק וגז הצמיחה בישראל היא 0.
אם הבנק המרכזי יכול לקנות בשעות לא שגרתיות בכמויות משמעותית ולהגן על הפרנק - גם בנק ישראל ראוי שיגן על התעשייה.
למה כתבת 7-10%? אתה חושב שהשער הנכון להגנה הוא 3.8 ש"ח ל- $? איך הגעת לחשוב הזה? האם אמפירית?
אג"ח מט"חי של מדינת ישראל לא של בנק ישראל כמובן 🙂
בניגוד אליך, אני חושב שמדינה כמו ישראל בדומה לשוויץ רצוי שתגן על התעשיה המקומית לא רק לטווח הקצר אלא לטווח ארוך.שער המט"ח הנמוך פוגע בתעשייה שהיא יצואנית מעיקרה.
רק אתמול דווח כי ללא היטק וגז הצמיחה בישראל היא 0.
אם הבנק המרכזי יכול לקנות בשעות לא שגרתיות בכמויות משמעותית ולהגן על הפרנק - גם בנק ישראל ראוי שיגן על התעשייה.
למה כתבת 7-10%? אתה חושב שהשער הנכון להגנה הוא 3.8 ש"ח ל- $? איך הגעת לחשוב הזה? האם אמפירית?
מדינת ישראל אינה שוויץ - ישראל צומחת באוכלוסיה ותל"ג בניגוד לשוויץ שאינה מתקרבת למספרים הישראליים.
מדינות כמו ישראל (וסין למשל) - חוות התחזקות מטבע - בסין שער המטבע מווסת רישמית ע"י המדינה אך כולם מסכימים שעליו להתחזק לא מעט - זה המחיר שמשלמים על הצלחה כלכלית. גרמניה פתרה את הבעיה ע"י היורו - אז גרמניה מתעשרת ויוון פושטת רגל - הרי אם היה מארק ודראכמה - המארק היה מתחזק והדראכמה נחלשת והאיזון היה חוזר הרבה יותר מהר ובפחות כאב ליוונים.
מכיוון שישראל שומרת על מטבע עצמאי וסחיר, אין מנוס מהתחזקות מטבע ארוכת טווח, אי אפשר להילחם בזה לטווח ארוך ולכן אפשר לקנות זמן אך לא לשנות את המגמה.
שוויץ היא אי באירופה ומול הקשיים ביורו - הפרנק השוייצרי מתחזק - אך זה תופעה זמנית ולכן הבנק המרכזי שם יכול להאבק.
לגבי שער דולר "ראוי" - [BstockB="382010"] האמת [/BstockB] , זרקתי מספר. אין לי מושג - נראה לי כי ב 4 היצואנים היו מאושרים, ב 3.5 זה כבר קשה - אז איזשהו מספר באמצע כנראה יהווה פשרה בין שער דולר שניתן להילחם עליו , לרווחת הייצואנים
היום אנו רק ב"פרסומות" לפני הסרט האמיתי של התחזקות מטבע והתייקרות נדל"ן =- תחשוב מה יתרחש כאן אם "יפרוץ" שלום ונתחיל לסחור בגלוי עם מדינות ערב והם יבואו לכאן לקנות נכסים, להנות משרותי בריאות ותיירות או להשקיע בחברות?
תל אביב תהיה יקרה כמו לונדון.
פוסט אחרון: קרנות ביטקוין ישראליות המצטרף האחרון לאתר: nik24689 פוסטים אחרונים תגובות שלא נקראו
